גסטרואנטרולוגיה

​​​​​​​​על היחידה

היחידה פועלת כשני עשורים, ועוסקת בטיפול ובחקר של הפרעות תפקודיות במערכת העיכול (נוירוגסטרואנטרולוגיה). במסגרתו של שירות זה, אובחנו וטופלו עד כה אלפי מטופלים הסובלים ממגוון הפרעות תפקודיות במערכת העיכול. דוגמאות: הפרעות במנגנון הבליעה לאחר אירוע מוחי, צרבות כביטוי למחלת ההחזר הקיבתי ושטי (GERD), תסמונת שיתוק הקיבה (גסטרופרזיס), תסמונת המעי הרגיש ((IBS והפרעות תפקודיות הקשורות לרצפת האגן (אי שליטה על סוגרים ועצירות חסימתית). 

היחידה נותנת שירות להפרעות תפקודיות רבות וביניהן:

1. בירור וטיפול בקשיי בליעה – בחולה עם קשיי בליעה, תהליך האבחון כולל לקיחת אנמנזה רפואית ע"י הרופא הגסטרואנטרולוג, רופא אף אוזן גרון (אא"ג וע"י קלינאית תקשורת עם שימת דגש על שאלות מכוונות לתפקוד מנגנון הבליעה ואיתור סימנים קליניים להפרעת בליעה. כמו כן יעבור המטופל בדיקת אף אוזן וגרון מלאה הכוללת בדיקת מנגנון הדיבור (לרינקס) ובית הבליעה (פרינקס) בעזרת סיב-אופטי גמיש. צוות השירות לתנועתיות מערכת העיכול ימליץ על בדיקת תפקוד ושלמות מערכת הבליעה. בדיקות אלו יכולות להתבצע בשתי דרכים: 
   א.  בדיקת הוידאופלורוסקופיה (modified barium swallow test) 
   ב. הערכת בליעה ע"י רופא אא"ג בעזרת סיב-אופטי גמיש, בדיקה חדישה המכונה FEES:  Fiberoptic Endoscopic Evaluation of Swallowing  .
2. בירור וטיפול במחלת ההחזר הקיבתי ושטי – הבירור המלא כולל אנמנזה מפורטת לגבי מחלות רקע, תרופות, ניתוחים, סוג התסמינים (טיפוסיים ולא טיפוסיים), חומרת התסמינים, בדיקה אנדוסקופית לשלילת סיבוכי מחלת הרפלוקס והערכה כמותית של דרגת חשיפת הוושט לחומצה.                                                                                                   במקרים בהם אין האבחנה ברורה דיה (תסמינים לא טיפוסיים או היעדר תגובה לטיפול) מבוצעת בדיקת ניטור חומצה משולבת אימפדנס (להערכת החזר לא חומצי) בוושט למשך כיממה. בכדי להעריך החזר לא חומצי לוושט נדרש ציוד ייחודי המשלב בדיקת מנומטריה ושטית ומדידות של רמת pH בוושט הדיסטאלי, טיב וכיוון זרימת ההחזר שזאת בדיקת האימפדנס IMPEDANCE)).  
3. בירור וטיפול בדיספפסיה – הגישה האבחנתית המקובלת כוללת בשלב ראשון ביצוע גסטרוסקופיה לשלילת מחלה אורגנית בקיבה או בתריסריון. במסגרת הבירור מבוצעת גם הערכה של קצב התרוקנות הקיבה באמצעות מיפוי קיבה או תבחין נשיפה.
4. בירור וטיפול בגסטרופרזיס – הערכה ובירור של חולים עם הפרעה בהתרוקנות הקיבה על רקע סוכרת ועל רקע ניתוחי, בהם נגרם נזק עצבי, תכלול בין היתר: אנמנזה מפורטת הכוללת את סוג התלונות, חומרתן, השימוש בתרופות נרקוטיות, ניתוחים בעבר, שאלות מכוונות לגבי דרגת איזון רמת הסוכר בדם ועדות לנאורופטיה סוכרתית. לקביעה אובייקטיבית של קצב התרוקנות הקיבה מבוצע מיפוי התרוקנות הקיבה (באמצעות איזוטופ רדיואקטיבי) הנחשבת לבדיקת ה- GOLD STANDARD לאבחון הפרעות בהתרוקנות הקיבה ולהערכת התגובה לטיפול תרופתי. 
5. בירור וטיפול בתסמונת המעי הרגיש – מרגע שאובחנה תסמונת המעי הרגיש, מופנה המטופל לייעוץ עם תזונאית היחידה,  פסיכולוג רפואי ובמקרים המתאימים גם לטיפול התנהגותי (קוגניטיבי). במקביל נקבע למטופל טיפול תרופתי בהתאם לתסמין הדומיננטי ומתוך מטרה להגיע גם לשיפור גלובלי בתסמינים מהם סובל.
6. בירור וטיפול בעצירות ובאי שליטה על סוגרים – בעצירות נבצע בשלב הראשוני בדיקת זמן מעבר במעי הגס ( (TRANSIT TIMEהמבדילה בין עצירות במנגנון חסימתי למעי עצל. במידה וישנו חשד לבעיה חסימתית נמליץ על בירור מקיף יותר כגון דפקוגרפיה ו/או מנומטריה אנורקטלית עם תבחין פליטת בלון. במקרים בהם מדובר במעי עצל נמליץ בין היתר על הרגלי חיים, טיפול בסיבים, במשלשלים אוסמוטיים ובהמשך במשלשלים ממריצים או בפרוקלופרייד (רזולור). באי שליטה על סוגרים נבצע בדיקת סונר טראנס רקטלי (TRUS), להערכת שלמות הסוגרים, מנומטריה אנורקטלית ובדיקת EMG. 
7. בירור וטיפול בתפיחות ובגזים – הבירור יכלול בדיקות נשיפה לצמיחת יתר של חיידקים במעי הדק אוSmall intestinal bacterial overgrowth  או בקיצור SIBO. במידה וחיובי יינתן טיפול בריפקסימין (לורמיקס) ויבוצע תבחין חוזר לווידוא הצלחת הטיפול. בהמשך יבוצעו תבחיני נשיפה לבדיקת אי סבילות ללקטוז, פרוקטוז וסורביטול. עם התשובות מופנה המטופל לייעוץ עם דיאטנית השירות ותתואם כלכלה על פי התוצאות של תבחיני הנשיפה. כמו כן תיבדק השפעתה של כלכלה דלת סוכרים תוססים, קשיי עיכול כגון פרוקטוז ופרוקטנים  (Low FODMAP diet). במקביל תיבדק פלורת המעי של המטופלים (המיקרוביום) ותישקל במקרים הקשים והעמידים השתלת צואה.

פעילות אקדמית ומחקרית –

המחקרים ביחידה מתמקדים ב:

1. השפעת מתן פרוביוטיקה על אי סבילות ללקטוז.
2. פלורת המעי של מטופלים (המיקרוביום) עם הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול ובמיוחד בקרב אלו עם תסמונת המעי הרגיש, מטופלים עם SIBO או אי סבילות לפרוקטוז.
3. השפעת עבודה במשמרות על תסמיני מחלת ההחזר הקיבתי ושטי.
4. השפעת מתן נקסיום עם האוכל על תסמיני מחלת ההחזר הקיבתי ושטי.
5. טיפול באנלוג של גרלין בחולים עם גסטרופרזיס סוכרתית.
6. קיצוב חיצוני כטיפול בתסמיני מחלת ההחזר הקיבתי ושטי.