הרדמה

מהי הרדמה?

מהי הרדמה?

הרדמה היא תהליך רפואי שמטרתו – לאפשר ביצוע בבטחה של פעולות טיפוליות או אבחנתיות הגורמות לכאב ו/או אי נוחות.

בנוסף למניעת כאב, משיגה ההרדמה מטרות חשובות אחרות, כגון: יציבות מערכת לב-כלי דם, אספקת חמצן (חמצון), אוורור, אי זכירה של הניתוח ע"י המטופל, אי תזוזה של המטופל במהלך הניתוח ונוחות ביצוע הפעולה על ידי המנתח.

סוגי ההרדמה הם: כללית, אזורית או מקומית.

הרדמה כללית

נעשית  ע"י הכנסה של חומר הרדמה לגופו של המטופל בצורות שונות (בעיקר הזרקה תוך ורידית של תרופת הרדמה או שאיפה דרך מערכת הנשימה). הרדמה כללית משפיעה על כל הגוף. המטופל נמצא במצב של שינה עמוקה, השונה משנת לילה רגילה. יש לציין כי טשטוש או סדציה בדרגות שונות הם דרגות שטחיות של הרדמה כללית. בטשטוש משתמשים בעיקר לפעולות קצרות, כגון: קולונוסקופיה, IVF. 

הרדמה אזורית

היא הרדמה של אזור בגוף הנגרמת על ידי חסימת עצבים המעצבבים את האזור. היא יכולה להתבצע על החלק התחתון של הגוף ("חצי גוף") ע"י הזרקה של חומר הרדמה לחלל העל-קשייתי (אפידוראלי) או תת-עכבישי (ספינאלי) באמצעות מחט המוחדרת בין חוליות עמוד השדרה, למשל ביולדת במהלך לידה או בניתוח קיסרי. כמו כן, ניתן להרדים כל גפה בנפרד ("בלוק") - זאת ע"י אלחוש של עצב או פקעת עצבים באותה גפה, למשל לצורך ניתוח אורתופדי.

הרדמה מקומית

מתבצעת על ידי הזרקת חומר מאלחש לעור מסביב לאזור הניתוח ובדרך כלל נעשית ע"י המנתח.

תפקיד הרופא המרדים

הרופא המרדים מכין את החולה לניתוח, קובע את אורך הצום לפני הניתוח, את תרופות ההכנה ואת הצורך בבדיקות טרם הניתוח. הוא מחליט על סוג ההרדמה, בוחר את תרופות ההרדמה, דרך ביצועה והאמצעים הנדרשים. כהכנה להרדמה בחדר ניתוח או בחדר הפעולות בו אמורה הפעולה להתבצע, הוא מחדיר עירוי או עירויים במידת הצורך ומשרה הרדמה באמצעות תרופות. במהלך ההרדמה הרופא המרדים מנטר את מצב המטופל באופן רציף, נותן תרופות נגד כאבים ותרופות הרדמה אחרות ובנוסף, תרופות לשמירה על תפקודים חיוניים של הגוף ומניעת סיבוכים. עם סיום הפעולה/הניתוח מעיר הרופא המרדים את המטופל ולאחר ההרדמה מטפל בו בחדר ההתאוששות במטרה למגר כאבים והשלכות אחרות של ההתערבות אותה עבר המטופל. במקרים מסוימים, ממשיך הרופא המרדים לטפל בכאבים גם לאחר התייצבות מצב המטופל והעברתו מחדר התאוששות למחלקה.

בטיחות ההרדמה

כל שיטות ההרדמה העיקריות - כללית ואזורית - נחשבות בטוחות דיין, בין השאר בזכות נוכחות מתמדת של הרופא המרדים ליד המטופל, שימוש במכשור ניטור מתקדם בזמן הניתוח והתאוששות והקפדה על נהלי בטיחות ודרכי פעולה מיוחדות במקרי חירום. 

תופעות לוואי בעקבות הרדמה כללית

בעקבות הרדמה כללית יכולות להתרחש תופעות לוואי, כגון: כאב גרון, אי נוחות בבליעה, כאבי שרירים, בחילות והקאות ואי נוחות כללית. כמו כן, ייתכן נזק לשיניים שיכול להיגרם מפעולות הקשורות לצנרור הקנה.
קיימים סיבוכים נדירים ומסכני חיים, כגון: כשל מערכות גוף חיוניות (מערכת עצבים מרכזית, מערכת לב-כלי דם, ריאות ואחרות), תגובה אלרגית חריפה, תסמונת החום הממאיר.

תופעות לוואי בעקבות הרדמה אזורית

לחץ וחוסר נוחות באזור ההרדמה, כאבי גב, חוסר תחושה וחוסר יכולת להניע את פלג הגוף המורדם. בעקבות דקירה בגב בהרדמה אפידורלית או ספינלית ייתכן זיהום מקומי, מורסה, דימום, דליפת נוזל חוט שדרה עם אפשרות לכאבי ראש חדים וממושכים. במקרים נדירים תיתכן פגיעה בעצבי הגפיים ובכיס השתן. גם בהרדמה אזורית עלולה במקרים נדירים להתפתח פגיעה באותן מערכות הגוף החיוניות.