כללית שלי
אורולוגיה

בדיקת PSA

מהו PSA?

חלבון ה- PSA - Prostate Specific Antigen, הוא חלבון המופרש באופן תקין מבלוטת הערמונית ונמצא בריכוז גבוה בנוזל הזרע. תפקידו לגרום להתנזלות של הנוזל ולהגברת תנועתיות תאי הזרע, זאת על מנת לאפשר את חדירתם אל הביצית ואת הפרייתה. כמות קטנה של PSA עוברת גם אל מחזור הדם וניתנת לגילוי באמצעות בדיקת דם פשוטה. במחלות שונות של בלוטת הערמונית, כגון: זיהומים, טיפולים מסוימים, וגידולים שפירים וממאירים, עשויה להיות עלייה בריכוז ה-PSA  בדם. עובדה זאת עשויה לסייע בגילוי מוקדם ובריפוי של סרטן הערמונית.

סרטן בלוטת הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר והשני בשכיחותו כגורם תמותה מבין מחלות הסרטן בגברים. גילוי מוקדם של סרטן הערמונית מאפשר טיפול מקומי יעיל וריפוי של המחלה, זאת לעומת גילוי בשלב מתקדם בו ניתן להציע טיפולים המאריכים את החיים באופן משמעותי אך אינם מספקים ריפוי.

למרות האמור לעיל, חשוב להבין כי בדיקת ה- PSA הינה בדיקת סקר בלבד ואין ביכולתה לשלול או לאמת אבחנה של סרטן ערמונית. באופן היסטורי, הגבול התקין של ריכוז PSA נקבע לרמה של 4 mg/dl. עם זאת, הבדיקה כשלעצמה אינה מדויקת:  עד רבע מהמטופלים עם ריכוז  PSA  נמוך מ-4  חולים בסרטן הערמונית ולעומת זאת לרוב המטופלים עם  ריכוז PSA  בטווח 4-10 אין את המחלה. לפיכך,  לפני החלטה על המשך בירור יש להתחשב גם בגיל המטופל ובגודל הערמונית - שני גורמים המשפיעים על ריכוז PSA  בדם, ובנוסף, בממצאי הבדיקה הרקטלית, קצב השינוי בריכוז ה-PSA ובגורמים אחרים על פי הצורך.

ריכוז PSA הסיכון להימצאות סרטן הערמונית​ הסיכון להימצאות סרטן ערמונית בדרגה גבוהה
<0.5​ ​6.6% ​12.5%
​0.5 - 1 ​10.1% ​10%
1.1 - 2 ​17% ​11.8%
​2.1 - 3 ​23.9% ​19.1%
​3.1 - 4 ​26.9% ​25%

הסיכוי לגילוי סרטן ערמונית כתלות בריכוז PSA על פי מחקר ה-PCPT


בשל חוסר ההסכמה בעולם הרפואה בנוגע למשמעות הקלינית של בדיקת ה- PSA , גופים מקצועיים שונים מפרסמים המלצות שונות בנוגע לביצועה. ההמלצה המקובלת בארץ היא בדיקה פעם בשנה מגיל 50 ועד 75.​

מתי יש לקחת ביופסיה מבלוטת הערמונית

ישנם מספר מקרים בהם נדרשת בדיקת ביופסיה של הערמונית:

  1. כשבדיקת הדם ל- PSA נמצאת כלא תקינה ויש חשד לגידול סרטני בערמונית.
  2. כאשר בדיקת האולטראסאונד הטרנס רקטלי נמצאת כלא תקינה ויש חשד לגידול סרטני בערמונית.
  3. כאשר בדיקה ידנית (בדיקת אצבע) של פי הטבעת מעלה חשד לאי תקינות הבדיקה.
  4. כחלק ממעקב אחרי מי שחלה בסרטן הערמונית או שהיו לו בביופסיה קודמת תאים חשודים שאינם סרטניים.


בדיקת ביופסיה של הערמונית מתבצעת במכון האורולוגי של בית החולים ויש לקבל הפניה לבדיקה מהאורולוג המטפל. כמו כן, יש לבצע בדיקות דם ושתן לקראת הביופסיה – אף הן בהפניית האורולוג המטפל. הבדיקה עצמה נמשכת זמן קצר ובמהלכה מחדירים מחט לערמונית ואוספים דגמת רקמה, בדרך כלל באמצעות אולטרסאונד. לאחר הבדיקה יש לקחת אנטיביוטיקה למניעת זיהומים באיזור הביופסיה. כדאי לדעת שב20 אחוזים מהמקרים הביופסיה לא מצליחה לזהות את הגידולים הסרטניים ולכן לפעמים אם החשד נשאר – מתבקש המטופל לערוך בדיקה נוספת או להמשיך לעקוב אחרי רמת ה PSA בדם.

מה עושים אם מתגלים תאים סרטניים בערמונית

ישנן מספר אפשרויות לטיפול בסרטן הערמונית בגילוי מוקדם והן תלויות במצב בו התגלו התאים. לעיתים, המחלה מתפתחת באיטיות או שהביופסיה הצליחה לגלות את הסרטן בשלב מאוד מוקדם ואז ניתן להסתפק במעקב פסיבי או אקטיבי שכן הטיפול במחלה או הניתוח עלולים לגרום לתופעות לוואי קשות. אם התאים הסרטניים מצביעים על כך שהסרטן כבר במצב מתקדם יש לבחור בניתוח להסרת הערמונית, טיפול בקרינה ו/או טיפול הורמונלי לפני או אחרי הקרינה.

הרופא המטפל ביחד עם המנתח האורולוגי והצוות שכולל אחות, עובדת סוציאלית, פיזיותרפיסט ועוד מחליטים על הטיפול המתאים ביותר עבורו תוך בחינת מצבו הבריאותי של המטופל, גילו ומצב התאים הסרטניים שהתגלו בערמונית. לכל טיפול יש יתרונות וחסרונות אותם על המטופל לשקול בכובד ראש בבואו לבחור את השיטה בה הוא בוחר. אם המטופל בוחר לא לקבל טיפול כמפורט לעיל, הוא יכול לקבל טיפול לשליטה בתסמיני המחלה.

הכנה לבדיקות ולניתוחים