אורולוגיה

סרטן ערמונית - כיצד לטפל בתאים סרטניים שנתגלו בערמונית?

בניגוד לסוגי סרטן אחרים, שגילויים מחייב ניתוח מידי להסרת הגידול – במקרה של סרטן הערמונית ניתן גם לטפל באמצעות השגחה ומעקב בלבד. כיצד מחליטים האם להסיר גידול בערמונית? כלים חדשים ומתוחכמים מסייעים בקבלת החלטה מושכלת.


עיקרי הדברים:

  • עם התעוררות סימנים לסרטן הערמונית, יש לאבחן את הסרטן באמצעות לקיחת דגימת רקמה. תוצאה חיובית בביופסיה של הערמונית, משמעותה כי נתגלו תאי סרטן בבלוטה.
  • בניגוד לסוגי סרטן רבים אחרים (למשל: סרטן הקיבה), שם גילוי של המחלה מחייב ניתוח לכריתת הגידול – בסרטן הערמונית התמונה שונה.
    •תאי סרטן הערמונית יכולים להיות "שקטים" ו"עצלים" וכלל לא להפריע למטופל להגיע לשיבה טובה בבריאות מלאה.
  • לכאורה, כדי להיות ב"ראש שקט", אפשר לטפל (באמצעות קרינה, ניתוח וכד') בכל מי שיש לו סרטן ערמונית – אולם הטיפולים עלולים לכלול תופעות לוואי, כמו פגיעה במתן השתן או בזקפה.
  • טכנולוגיות מתוחכמות שנכנסו לאחרונה לעולם הרפואה, מאפשרות לנו להציע רפואה מותאמת אישית, באמצעותה ניתן להעריך טוב יותר את הסיכון הקונקרטי של המטופל הספציפי להתקדמות המחלה.
  • כלים אלו כוללים בדיקות גנטיות כמו OncoTypeDX, שיחד עם הנתונים הקליניים, מאפשרים לקבל החלטה חכמה יותר ולהימנע מטיפולים מיותרים.

בניגוד לבדיקות דם לבירור רמת חלבון הערמונית PSA, תשובה חיובית בביופסיה של הפרוסטטה (הבאה לידי ביטוי במספר בשם "דירוג גליסון") – משמעותה היא כי נתגלו אצל המטופל תאים סרטניים, וכי זהו ממצא ודאי.

כאשר מודיעים למטופל שהגיע למרפאה עם סימנים לסרטן הערמונית כי נתגלה אצלו סרטן, התחושה הכללית היא שהשמיים נופלים עליו. מיד לאחר מכן, במרבית המקרים, הוא ירצה לטפל בבעיה ולהרחיק אותה מגופו: באמצעות ניתוח פתוח, ניתוח רובוטי, טיפולי קרינה וכך הלאה.

זה נשמע הגיוני בעשרות סוגי סרטן אחרים – אולם גידול בערמונית הוא בעל מאפיינים ייחודיים, חרף היותו גידול ממאיר. כאשר אנחנו מדברים על ציון גליסון נמוך (למשל: 6), בערך שני שלישים מהחולים יוכלו להמשיך בחייהם כרגיל בלי שהמחלה בכלל תתקדם או תפריע להם, ורק אצל שליש מהם המחלה תהפוך אגרסיבית וכזאת שדורשת טיפול.

תאורטית, ההיגיון הרפואי מחייב טיפול בכל מקרה שהתגלה בו סרטן (נניח: להפנות את כולם לניתוח להסרת הבלוטה), משיקולי הבראת החולה. משמעות הדבר היא, שב- 66% מהמטופלים המאובחנים עם סרטן ערמונית, אנחנו עושים ניתוח שבדיעבד לא הייתה לו הצדקה חזקה – עד היום לא היו לנו כלי ניבוי טובים מספיק, לדעת במי לטפל ובמי רק לעקוב.

במילים אחרות: אם אין לנו דרך לחזות אם גידול בערמונית יהיה "איטי" ו"עצל" או "אלים" – הבה נטפל בכולם, וכך נמנע מאותם 33% התפתחות של המחלה.

הבעיה היא שלניתוח, לקרינה ולמעשה לכל הטיפולים עבור סרטן  הערמונית, יש תופעות לוואי אצל חלק מהמטופלים, שהעיקריות שבהן כוללות פגיעה בזקפה (עד כדי אין אונות של ממש) ודליפת שתן (עד כדי צורך להשתמש בפדים סופגים).

בשנים האחרונות פותחו במעבדות המחקר בדיקות משוכללות, שתוצאותיהן מאפשרות לרופא האורולוג לקבל החלטות מושכלות יותר ומותאמות אישית לחולה שלפניו, ביחד עם הנתונים הקיימים לגביו (כמו תוצאת ה-PSA, הבדיקה הגופנית ודירוג גליסון שלו).

בדיקת OncoTypeDX, למשל, בודקת 12 גנים ייחודיים של המטופל, ואילו בדיקת Polaris בודקת גם מרקרים נוספים. הבדיקות חוזרות אל הרופא בצורה של "שורה תחתונה" ברורה באחוזים, וחוזה את הסיכוי למחלה מתונה או אגרסיבית.

ניקח לדוגמה שני מטופלים שהגליסון שלהם הוא 6 (ציון נמוך, אך כזה שמציין בלי שום ספק סרטן ערמונית), שעשינו להם בדיקות גנטיות מתוחכמות. אם אצל אחד, קיבלנו את התשובה שסיכוייו לשרוד ללא התערבות כלל (ללא ניתוח או הקרנות – רק מעקב) עומדים על 95%, קל יותר יהיה לנו להמליץ לו להישאר במעקב ולהימנע מטיפול. לעומת זאת, למטופל השני, שאצלו קיבלנו את התוצאה 20% – נוכל לתת המלצה סמכותית יותר לניתוח להסרת גידול בערמונית.

הכנה לבדיקות ולניתוחים