עיניים

​​​היא תוקפת את עצב הראייה בשקט ולא משאירה אחריה סימנים שניתן להרגיש בהם. כשכבר מרגישים בקיומה, בדרך כלל הנזק אינו ניתן לתיקון. כל מה שחשוב לדעת על הגלאוקומה.

לפני שאתם גולשים לעמוד אחר, כדאי שתדעו: גלאוקומה היא לא ''מחלה של זקנים'', והרופאים ממליצים על בדיקת עיניים שנתית החל מגיל 40. גלאוקומה, ובעברית ברקית, היא קבוצת מחלות הגורמת נזק מתקדם הדרגתי לעצב הראיה. אם לא מטפלים בגלאוקומה, המחלה עלולה לגרום עיוורון.

מה מרגישים כשיש גלאוקומה?

בדרך כלל כלום. מדובר במחלה שקטה וממזרית – וזו בדיוק הסכנה. ללא בדיקה, החולה אינו יכול לדעת על קיומה של הגלאוקומה. רק בשלבי המחלה המתקדמים, בהם הנזק לראייה בדרך כלל אינו ניתן לתיקון, מרגישים בהפרעה לראייה.

מה הסיבות להופעת הגלאוקומה?

כ־70 אחוזים מהמקרים נגרמים כתוצאה מלחץ בתוך העין. הרופאים משערים שקיימים גורמים נוספים למחלה - כמו הפרעה בזרימת הדם לעצב הראייה ונזק כימי לתאי עצב הראיה בעין - אך עדיין לא נמצאו לכך הוכחות.

איך נוצר לחץ בתוך העין?

העין היא כדור סגור וכל הזמן נוצרים בתוכו נוזלים. ניקוז הנוזלים מהעין לרקמות שמסביב לה נעשה דרך אזור עדין בעין, הנקרא זווית העין. כשיש הפרעה בניקוז, הלחץ בתוך העין עולה וגורם נזק לעצב הראייה.

זו מחלה נפוצה?

זו לא מחלה נדירה ומספר חולי הגלאוקומה מוערך ב־90 מיליון. שכיחות המחלה עולה עם הגיל ומגיעה לשני אחוזים בקרב בני 40ומטפסת עד עשרה אחוזים בקרב בני 80. הגלאוקומה היא אחת משלושת הגורמים העיקריים לעיוורון בעולם בכלל ובישראל בפרט. למרות הטיפול במחלה, מדי שנה מאובחנים בישראל כ־5,500 מקרים חדשים של עיוורון בגלל גלאוקומה, למרות הטיפול במחלה.

מי נמצא בסיכון יתר לחלות בגלאוקומה?

לגלאוקמה יש רקע גנטי. אם מישהו מבני משפחתך חלה במחלה, הסיכוי שלך לחלות גבוה פי ששה בהשוואה לאנשים ממשפחות שלא אובחנה בהם גלאוקומה. למין ,אין השפעה חד משמעית על שכיחות המחלה ונראה שברוב ארצות העולם היא נפוצה בגברים ונשים במידה דומה. קוצר ראייה או רוחק ראייה מהווים גורם סיכון נוסף. מחקרים שונים הצביעו על קשר בין גלאוקומה לבין מחלות לב וכלי הדם, לחץ דם גבוה ונמוך, מיגרנה וסוכרת.

איך מאבחנים גלאוקומה ומהם מאפייני המחלה?

כיוון שברוב המקרים בהם עולה הלחץ התוך עיני אין אנו חשים בכך, אין למחלה בשלביה הראשונים סימנים הגורמים לנו לפנות לרופא העיניים. לעתים קרובות המחלה מאובחנת רק כאשר נוצר כבר נזק מתקדם ובלתי הפיך לעצב הראיה. לכן, מומלץ לכל אדם מעל לגיל 40 להיבדק אצל רופא העיניים באופן סדיר אחת לשנה ואם יש לו גורמי סיכון למחלה יהיה צורך בבדיקות תכופות ומגיל מוקדם יותר. בדיקה יסודית של העיניים על ידי מומחה, יכולה לאתר את ממצאי המחלה הראשונים ולאבחנה בשלביה ההתחלתיים.

כיצד פוגעת הגלאוקומה בראייה?

הנזק האופייני הוא לשדה הראייה ולאו דווקא לחדות הראייה, שמופיעה רק בהמשך. במקום ששדה הראיה יהיה רחב ומלא, מאבדים חלקים הולכים וגדלים משדה הראייה. הפגיעה מתחילה מהאזורים ההיקפים ביותר בשדה הראייה והולכת ומתקדמת כלפי המרכז עד לראיה כמו דרך צינור. גם מרכז הראיה עלול להיפגע לבסוף - עד כדי עיוורון. כיוון שלא מרגישים את הפגיעה הזו, מרבית החולים אינם מודעים כלל למחלתם וכאשר הם יבחינו בכך, המחלה תהיה כבר בשלבים מתקדמים מאוד.

כיצד מטפלים בגלאוקומה?

עיקר הטיפול בגלאוקומה מכוון להורדת הלחץ התוך עיני והמחקרים החדשים הראו שככל שהלחץ נמוך יותר הסיכוי לעצור את התקדמות המחלה גדול יותר, הן בגלאוקומה התחלתית והן במחלה מתקדמת. כיווני טיפול אחרים לשיפור זרימת הדם לעצב הראיה וניסיונות להגנת סיבי העצב מנזק כימי נמצאים עדיין בשלבי מחקר. הטיפול במחלה מתבסס על שלושה אמצעי טיפול עיקריים:

• טיפול תרופתי - בדרך כלל בטיפות ישירות לעין.
• טיפול בלייזר - ביצוע פתח זעיר בקשתית העין בכדי לשפר מעבר נוזלים בתוך גלגל העין, הגברת ניקוז הנוזלים מהעין דרך הזוית או הפחתת ייצור הנוזלים בתוך העין.
• טיפול ניתוחי - בניתוחים אלה יוצרים נתיב עוקף, שדרכו מנוקזים הנוזלים אל מחוץ לעין. שיעור הצלחת הניתוח הוא יחסית גבוה (יותר מ־85 אחוזים), אך כי הסיכוי להצלחתו שונה בסוגי הגלאוקומה השונים.

לרוב יתקדם מהלך הטיפול בהדרגה מהטיפול התרופתי, דרך הלייזר ולבסוף באין ברירה תבחר האפשרות הניתוחית. עם זאת, קיימים מקרים בהם הסדר הזה לא יישמר.