מהי גלאוקומה?
גלאוקומה (המכונה בעברית - ברקית) היא קבוצת מחלות הגורמות לנזק מתקדם הדרגתי לעצב הראייה. נזק זה מתאפיין באבדן תפקוד ראייתי אופייני ומראה פתולוגי מיוחד של ראש עצב הראייה.
הסיבות לגלאוקומה יכולות להיות שונות אך התוצאה הסופית היא דומה – נזק בלתי הפיך לעצב הראייה. ללא טיפול המהלך הטבעי של המחלה יוביל לעיוורון או לראייה מוגבלת ביותר.
המחלה יכולה להיות ראשונית, משנית או מולדת. הרוב המכריע של מקרי הגלאוקומה הם גלאוקומה ראשונית.
ממה נגרמת מחלת הגלאוקומה?
רוב מקרי הגלאוקומה (70%) נגרמים ע"י לחץ תוך עיני גבוה. ב-30% המקרים הנותרים מופיעה גלאוקומה עם לחץ התוך עיני תקין. משערים היום שקיימים גורמים נוספים למחלה, גורמים אשר לא הוכחו באופן חד משמעי עד כה, כגון: הפרעה בזרימת הדם לעצב הראייה, נזק כימי לתאי עצב הראייה בעין ועוד. כאמור, כאן המקום להזכיר מצב הקיים אצל 10% מהאוכלוסייה הבריאה ונקרא – "יתר לחץ תוך עיני". אצל אנשים אלה הלחץ התוך עיני גבוה מהנורמה אך לא מופיעה אצלם פגיעה בעצב הראייה ובתפקוד הראיתי, לכן אין מדובר בגלאוקומה במקרים אלה. עם זאת, אוכלוסייה זו נמצאת בסיכון לפתח גלאוקומה יותר מהאוכלוסייה הכללית.
כיצד נוצר לחץ תוך עיני גבוה?
העין היא כדור סגור בתוכו נוצרים נוזלים כל הזמן. ניקוז הנוזלים מהעין לרקמות שמסביב לה נעשה דרך אזור עדין בעין הנקרא "זווית העין". בכל מקרה בו קיימת הפרעה לניקוז הנוזלים מהעין דרך הזוית יעלה הלחץ בתוך העין. עליית הלחץ גורמת לנזק לעצב הראייה ותתבטא במחלת הגלאוקומה.
מהי שכיחות המחלה?
מחלת הגלאוקומה הינה אחת מבין שלושת הגורמים העיקריים לעיוורון בעולם בכלל ובישראל בפרט. מדי שנה מאובחנים כ-5500 מקרים חדשים של עיוורון בגלל גלאוקומה בישראל למרות השיפור שחל בטיפול במחלה. שכיחות המחלה באוכלוסייה הכללית בעולם עולה עם הגיל ומגיעה ל-2%, בקרב בני 40 שנה ומעלה ול-10% בקרב בני 80 ומעלה.
מספר חולי הגלאוקומה בעולם מוערך בכ-90 מיליון איש וכ- 2.5% עד 8% מחולי הגלאוקומה סובלים מעיוורון דו-עיני. אבחון מוקדם של המחלה וטיפול בה יכולים למנוע את התקדמות הנזק לעצב הראייה.
כ- 10% ממקרי העיוורון הדו-עיני בעולם המערבי הם בגלל גלאוקומה!
מי נמצא בסיכון יתר לחלות בגלאוקומה?
- בעלי סיפור משפחתי – מחלת הגלאוקומה נחשבת למחלה בעלת רקע גנטי, הנוטה להופיע בשכיחות יתר במשפחות הנושאות גנים שנמצאו קשורים לגלאוקומה. במשפחות בהן אובחנה גלאוקומה הסיכון לחלות במחלה הוא פי 6 יחסית למשפחות ללא מחלה.
- עיניים עם לחץ תוך עיני גבוה – לחץ תוך עיני גבוה מהווה גורם סיכון חשוב בגלאוקומה. יחד עם זאת, מהווה הלחץ התוך עיני הגבוה גורם סיכון עיקרי למחלה ועיקר הטיפול במחלה מכוון להורדת הלחץ. מחקרים רבים הראו כי הורדת הלחץ התוך-עיני בחולי גלאוקומה מאיטה בצורה משמעותית מאד ואף עוצרת את המחלה. גם בחולים ללא לחץ תוך-עיני התחלתי גבוה, הורדת הלחץ לערכים עוד יותר נמוכים עוזרת אף היא בצורה מובהקת, בהאטה ואף בעצירה של התקדמות המחלה והפגיעה בתפקודי ראייה. בחלק ממקרי הגלאוקומה הורדת הלחץ התוך עיני לנורמה אינה מונעת את המשך התדרדרות המחלה.
- אנשים בגיל מתקדם – גיל מתקדם מהווה גורם סיכון חשוב ובכל העולם ככל שהגיל עולה שכיחות המחלה עולה.
- גזע – בגזעים שונים בעולם שכיחות מחלת הגלאוקומה שונה. שחורי עור מאפריקה יפתחו את המחלה בשכיחות גבוהה יותר, בגיל צעיר יותר ומהלכה יהיה אגרסיבי יותר. גם בקרב הסינים מלוכסני העיניים שכיחות המחלה גבוהה יחסית לעולם המערבי.
- מין – למין אין השפעה חד משמעית על שכיחות המחלה ונראה שברוב ארצות העולם שכיחותה בגברים ונשים דומה.
- הפרעות תשבורת – קוצר ראייה או רוחק ראייה מהווים גורם סיכון לגלאוקומה ואנו רואים שכיחות גבוהה של מקרי גלאוקומה עם זוית פתוחה באנשים עם קוצר ראייה (מיופיה) וגלאוקומה עם זוית סגורה שכיחה יותר בקרב אנשים עם עין קטנה ורוחק ראייה (היפראופיה).
- מחלות סיסטמיות – הקשר בין מחלות סיסטמיות שונות וגלאוקומה נבדק מזה שנים רבות. מחקרים שונים הצביעו על קיום קשר בין מחלות כגון, מחלות מערכת הלב וכלי הדם (יתר לחץ דם, לחץ דם נמוך מיגרנה וסכרת).
גורמי הסיכון העיקריים לגלאוקומה כוללים:
לחץ תוך עיני גבוה, גיל מתקדם וסיפור משפחתי.
מה מרגישים כשיש גלאוקומה?
גלאוקומה היא מחלה שקטה הגורמת נזק בלתי הפיך לראייה. עליית הלחץ התוך עיני אינה גורמת לרוב לכאבים ו/או להפרעה בראייה והחולה אינו יכול לדעת על קיומה של המחלה בעיניו. רק בשלבי המחלה המתקדמים, בהם הנזק לראייה בולט, יחוש החולה בהפרעה לראייתו שתהייה לרוב בלתי הפיכה גם עם טיפול. בדיקה מלאה של רופא עיניים מומחה תוכל לאבחן את המחלה ולהשיג התחלת טיפול מתאים לפני היווצרות נזק בלתי הפיך ניכר לראייה. עם זאת, קיימים מקרי גלאוקומה חריגים בהם קיימת עלייה גבוהה מאד של הלחץ התוך עיני ואז יופיעו כאבי ראש עזים מלווים בבחילות ובטשטוש ראייה. במקרים אלה נדרש טיפול מיידי להורדת הלחץ התוך עיני במהירות ומומלץ לפנות לרופא עיניים בדחיפות.
בכל מקרה של כאבי ראש עזים מלווים בבחילות יש לחשוד בהתקף חריף של גלאוקומה עם לחץ גבוה מאד, במיוחד אם הם מלווים בעין אדומה ובטשטוש ראייה. לטיפול המידי במקרים אלה חשיבות רבה ויש לפנות לבדיקת רופא עיניים דחופה במרפאה או בבית חולים!
כיצד מאבחנים גלאוקומה?
לאבחון המוקדם של המחלה חשיבות רבה שכן אבחון המחלה וטיפול בה יכולים למנוע את התקדמות הנזק הבלתי הפיך לעצב הראייה. בדיקת סקר לגלאוקומה זולה ויעילה לאוכלוסיות גדולות עדיין אינה בנמצא. היות וברוב המקרים בהם עולה הלחץ התוך עיני אין אנו חשים בכך, אין למחלה בשלביה הראשונים תסמינים קליניים הגורמים לנו לפנות לרופא העיניים. עקב כך מאובחנת המחלה לעתים קרובות רק כאשר נוצר כבר נזק מתקדם ובלתי הפיך לעצב הראייה. לכן, מומלץ לכל אדם מעל לגיל 40 להיבדק אצל רופא העיניים באופן סדיר אחת לשנה ובמידה ויש לו גורמי סיכון למחלה יהיה צורך בבדיקות תכופות ומגיל מוקדם עוד יותר.
בדיקה יסודית של העיניים על ידי מומחה יכולה לאתר את ממצאי המחלה הראשונים ולאבחנה בשלביה ההתחלתיים. בבדיקה הקלינית יכול המומחה לבחון את מבנה העין, זוית הלשכה הקדמית, הלחץ התוך עיני ומראה ראש עצב הראייה. בכל מקרה של חשד לגלאוקומה יפנה המומחה את החולה להערכת תפקוד עצב הראייה, ע"י בדיקת שדה ראייה ולצילום מיוחד של עצב הראייה, הנקרא OCT, אשר מעריך היטב את מידת הנזק לעצב.
בדיקות חוזרות, הן לגילוי המחלה והן למעקב צמוד אחרי השינויים החלים בעצב הראייה ובשדה הראייה, הכרחיות לביצוע בחולי הגלאוקומה. בהסתמך על ממצאי שדה הראייה וראש עצב הראייה יקבע רופא העיניים את מדיניות הטיפול.
מהו הנזק לעצב הראיה בגלאוקומה?
הפגיעה בעצב הראייה במחלת הגלאוקומה היא הדרגתית, איטית ומתמשכת והיא מתבטאת באיבוד עקבי של סיבי העצב הבונים אותו והאחראיים להעברת גירוי הראייה מהרשתית אל מרכזי הראייה במוח.
את הנזק בעצב הראייה אנו מכנים Glaucomatous Optic Neuropathy והוא מתאפיין בשינויים בראש עצב הראייה ובשכבת סיבי העצב ברשתית העין. הערכת השינויים האלה חשובה לאבחון המחלה ולמעקב אחר התקדמותה.
הנזק האופייני לראש עצב הראייה בגלאוקומה נובע ממוות של תאי העצב ברשתית והשלוחות שלהם. עדיין לא ברור מה בדיוק מזיק לתאים ומדוע הם נפגעים בגלאוקומה. נראה שהנזק הינו תוצאה של מספר תהליכים ביולוגים המתרחשים בעין.
האמצעים העומדים לרשותנו היום להערכת שינויים אלה כוללים בדיקה קלינית של קרקעית העין ע"י רופא העיניים, צילום תלת מימדי של רשתית העין וראש עצב הראייה, סקירה ממוחשבת של ראש עצב הראייה באמצעות קרני לייזר (צילום OCT).
הערכת השינויים בראש עצב הראייה וברשתית העין חשובה
לאבחון המחלה ולמעקב אחר התקדמותה.
מהו הנזק לתפקוד הראיתי בגלאוקומה?
הנזק האופייני לראייה בחולי גלאוקומה הוא נזק לשדה הראייה ולא דווקא לחדות הראייה. חדות הראייה תיפגע רק בשלבי המחלה המתקדמים. נזק מתקדם בשדה הראייה ישפיע באופן ניכר על איכות החיים ויגרום למשל לפסילת רישיון הנהיגה של חולה הגלאוקומה.
במקום ששדה הראייה היה רחב ומלא מאבד החולה חלקים הולכים וגדלים משדה הראייה שלו. הפגיעה מתחילה מהאזורים ההיקפיים ביותר בשדה והולכת ומתקדמת כלפי המרכז עד לראייה כמו דרך צינור ("ראיית מנהרה"). לבסוף עלול גם מרכז הראייה להיפגע עד כדי עיוורון. כיון שלא מרגישים את הפגיעה הזו הרי שמרבית החולים אינם מודעים כלל למחלתם וכאשר הם יבחינו בכך, המחלה תהיה כבר בשלבים מתקדמים מאוד.
כיצד בודקים את הנזק לשדה הראייה?
בדיקת שדה הראייה מאפשרת לאבחן את הנזק הנגרם במחלת הגלאוקומה לראייה ולעקוב אחריו. האמצעים העומדים לרשותנו לבדיקת שדה הראייה מתקדמים ומתפתחים כל הזמן במטרה לאבחן את המחלה מוקדם ככל האפשר, בדיוק המרבי ובעלות הנמוכה ביותר. בדיקות שדה הראייה הממוחשבות מהוות את הכלי העיקרי לבדיקת שדה הראייה בגלאוקומה והן דורשות שיתוף פעולה של הנבדק. הבדיקה מתבססת על הקרנת נקודות אור בגודל קבוע ובעוצמות משתנות מול עינו של החולה, בדיקת יכולתו לראות אותן ומיפוי יכולת זו בהתאם למיקום ועוצמת נקודות האור. הבדיקה מתרכזת ב-30 או 24 המעלות המרכזיות של שדה הראייה, שם יבואו לידי ביטוי מירב נזקי המחלה. במקרי גלאוקומה מתקדמת מאד יבדקו 10 המעלות המרכזיים בלבד. בכדי לעקוב באופן מדויק אחר התקדמות הנזק בשדה הראייה פותחו תכנות סטטיסטיות המאפשרות מדידה של התקדמות הנזק בבדיקת שדות ראייה חוזרים של אותו חולה. המעקב אחר התקדמות הנזק בשדה הראייה חיוני לתכנון נכון של הטיפול במחלה והמעקב.
הנזק האופייני לראייה בחולי גלאוקומה הוא נזק לשדה הראייה ופגמים ראשונים יתגלו בבדיקה כאשר כבר מעל 40% מסיבי עצב הראייה נפגעו!
חדות הראייה תיפגע רק בשלבי המחלה המתקדמים.
כיצד מטפלים בגלאוקומה?
קיימות אפשרויות טיפול רבות ושונות למחלה וההחלטה על דרך הטיפול נעשית על ידי רופא העיניים המומחה בהתחשב בגורמים שונים, כולל מצב בריאותו הכללי של החולה, חומרת המחלה וכדומה. עיקר הטיפול בגלאוקומה מכוון להורדת הלחץ התוך עיני והמחקרים החדשים הראו שככל שהלחץ נמוך יותר הסיכוי לעצור את התקדמות המחלה גדול יותר, הן בגלאוקומה התחלתית והן במחלה מתקדמת. כיווני טיפול אחרים לשיפור זרימת הדם לעצב הראייה וניסיונות להגנת סיבי העצב מנזק כימי נמצאים עדיין בשלבי מחקר.
הטיפול במחלה מתבסס על שלושה אמצעי טיפול עיקריים:
- טיפול תרופתי
- טיפול בלייזר
- טיפול ניתוחי
לרוב יתקדם מהלך הטיפול בהדרגה מהטיפול התרופתי, דרך הלייזר ולבסוף באין ברירה תיבחר האפשרות הניתוחית. עם זאת, קיימים מקרים בהם הסדר הזה לא יישמר. לדוגמא: הטיפול הראשוני בגלאוקומה מולדת הוא ניתוחי וטיפול תרופתי יינתן רק באין ברירה, עד הניתוח או אחריו. מקרי גלאוקומה דחופים עם לחץ תוך עיני גבוה מאד מטופלים בשילוב של תרופות עם טיפול לייזר, החיוני להפסקת ההתקף ומניעת הישנותו.
עיקר הטיפול בגלאוקומה מכוון להורדת הלחץ התוך עיני
והוא ניתן באמצעות תרופות, טיפול לייזר או ניתוח.
- הטיפול התרופתי
עיקר הטיפול התרופתי בגלאוקומה מכוון להורדת הלחץ התוך עיני. עדיין לא נמצאו תרופות אשר באופן ברור משפרות גורמים אחרים המשפיעים במחלה כגון – שיפור זרימת הדם לראש עצב הראייה או מניעת ההשפעה הטוקסית של החומרים השונים על סיבי העצב.
הטיפול התרופתי כולל טיפול הניתן בטיפות ישירות לעין. טיפול סיסטמי הניתן בכדורים או בשתייה מומלץ רק במקרים חריגים. היות וגלאוקומה היא מחלה כרונית, הדורשת טיפול ממושך ולעיתים גם לכל החיים, ניתנת הדעת ליכולתו של החולה לשתף פעולה בטיפול ולשמור על איכות חיים סבירה עם הטיפול. לכן, יש להעדיף טיפול הניתן בטיפות מבקבוק אחד, מספר קטן של פעמים ביום וחסר תופעות לוואי עד כמה שאפשר. הטיפול חייב להיות יעיל, בטוח, קל לשימוש ומאפשר איכות חיים טובה. לרוב מתחילים בתרופה אחת, מחליפים אותה אם אינה יעילה ומוסיפים עליה תרופות נוספות רק על פי הצורך. ניתנת תשומת לב לתופעות לוואי מקומיות בעיניים או סיסטמיות ויש להפסיק את הטיפול בתרופה אשר גורמת לתופעות לוואי קשות. - הטיפול בקרני לייזר
ניתן לטפל בגלאוקומה במספר סוגים של טיפולי לייזר, אשר ייבחרו ע"י רופא העיניים המומחה בהתאם לסוג המחלה ולחומרתה. טיפולי הלייזר מאפשרים: ביצוע פתח זעיר בקשתית העין בכדי לשפר מעבר נוזלים בתוך גלגל העין, הגברת ניקוז הנוזלים מהעין דרך הזוית או הפחתת ייצור הנוזלים בתוך העין. כל טיפולי הלייזר בגלאוקומה מכוננים להורדת הלחץ התוך עיני או למניעת עלייתו. הטיפולים מתבצעים במרפאה ללא צורך בהרדמה או באשפוז. - הטיפול הניתוחי
רוב ניתוחי הגלאוקומה מיועדים להורדת הלחץ התוך עיני ע"י שיפור מערכת ניקוז הנוזלים מתוך כדור העין. השכיח שבהם הוא ניתוח פילטרציה או בלשון רופאי העיניים Trabeculectomy. בניתוחים אלה יוצרים נתיב עוקף, דרכו מנוקזים הנוזלים אל מחוץ לעין. שיעור הצלחת הניתוח הוא יחסית גבוה (מעל 85%) אם כי הסיכוי להצלחתו שונה בסוגי הגלאוקומה השונים.
סיכום
- גלאוקומה הינה מחלה כרונית המחייבת את החולה להיות בטיפול קבוע ובמעקב תכוף כל חייו.
- אבחון מוקדם של המחלה והתערבות טיפולית נכונה ישפרו את תוצאות הטיפול וימנעו נזק בלתי הפיך לראייה.
- המעקב המומלץ אחר חולי הגלאוקומה כולל:
- בדיקת רופא עיניים חוזרת - התדירות תיקבע בהתאם לחומרת המחלה ולקצב התקדמותה
- בדיקת שדה ראייה חוזרת - התדירות תיקבע בהתאם לחומרת המחלה ולקצב התקדמותה
- צילומי OCT של עצבי הראייה
- מעקב אחר תופעות הלוואי האפשריות של התרופות ושינוי הטיפול בעת הצורך
- מתן תשומת לב לשיתוף הפעולה של החולה וליכולתו לקבל את הטיפול בהתאם לנדרש
- הפניית בני המשפחה של החולה לבדיקת רופא עיניים.
- אבחון מוקדם של גלאוקומה, טיפול נכון ומעקב קבוע ישפרו את התוצאה הסופית של הטיפול במחלה!
- בדיקה שגרתית אחת לשנה אצל רופא עיניים מומלצת לכל אדם מעל גיל 40!
לתשומת לבך, השימוש באפשרויות השונות של 'פייסבוק' עשוי לשתף את המידע שלך עם אחרים
