דימות

trueבתי חולים > רבין > דף הבית > מחלקות ומרפאות > דימות > דימות בתהודה מגנטית (MRI) בבית החולים בילינסון

דימות בתהודה מגנטית (MRI) בבית החולים בילינסון

​דימות בתהודה מגנטית (Magnetic Resonance Imaging - MRI) הינה בדיקה בלתי פולשנית, העושה שימוש בשדה מגנטי חזק וגלי רדיו ליצירת תמונות באיכות גבוהה של רקמות בגוף האדם. שלא כבדיקות רנטגן  רגילות (צילומי חזה, בטן, עצמות) או בבדיקות טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography - CT), בהן נעשה שימוש בקרינה מייננת (קרני- X), הדימות בתהודה מגנטית מתבסס על התנהגותם בשדה המגנטי של אטומי המימן שברקמות הגוף.

במכשיר ה-MRI  מגנט חזק המייצר שדה מגנטי בעצמה החזקה בערך פי - 20,000 מהשדה המגנטי שכדור הארץ מייצר סביבנו. אטומי המימן ברקמות הגוף הנחשפים לשדה מגנטי מסתדרים בכיוון אחד. שידור של גלי רדיו בתדר ובעיתוי מדויקים גורם לשינוי כיוונם של אטומי המימן. שינוי זה מושפע מהסביבה העוטפת את אטומי המימן ויוצר אותות אשר מהם ניתן לבנות תמונה ממוחשבת, המבוססת על תכונות החומר ברקמה הנבדקת. בדרך זו ניתן לקבל הפרדה בין סוגי הרקמה והאיברים השונים, וכן יכולת לאפיין תהליכים שפירים מול תהליכים ממאירים.

ניתן לסרוק את האזור הנבדק בצורות שונות, לשמור את התמונות במחשב, על תקליטור או להדפיסן על פילם. בגדים אינם מפריעים לבדיקה אך גופים מתכתיים באזור הנסרק בגוף עלולים לגרום להפרעות ביכולת בניית התמונה.
שימוש בחומר ניגוד תוך וורידי כגון גדוליניום (Gadolinium), עשוי להוסיף מידע לגבי תכונות כלי הדם של הרקמה הנסרקת. שיטת סריקה בשם MRA (Magnetic Resonance Angiography) מאפשרת בניית תמונה תלת-ממדית של כלי דם בהם קיימת זרימת דם, באופן דומה ניתן לדמות את דרכי המרה בבדיקת MRCP.

​ ​מידע כללי לנבדק
למה לצפות​כיצד להתכונן לבדיקת MRI​צור עמנו קשר​


 

​ הסבר מפורט לפעולות​
MRI של הבטן והאגןMRI של המוח
MRI של דרכי המרה (MRCP)​MRI של עמוד השדרה
MRI של המעיMRI של השד
MRI של האגןMRI של השרירים והשלד
MRI של הערמוניתMRI של כלי דם (MRA)​

 

למה לצפות

במהלך הבדיקה הנבדק אינו חש בשדה המגנטי, או בגלי הרדיו, והבדיקה אינה כרוכה בכאב. אי הנוחות העיקרית עשויה להיות תחושת קלסטרופוביה שחלק מהנבדקים חווים בתוך סורק ה-MRI.

שולחן הבדיקה עשוי להיות קר או קשה, אך ניתן לבקש שמיכה ו/או כרית.
המכשיר מייצר רעש, כעין חבטות וצפצוף מכני, בעת פעולתו הרגילה. אטמי אוזניים ו/או אוזניות ניתנים לנבדק להפחתת עצמת הרעש.

הנבדק נמצא לבד בחדר. במקרים מסוימים (ילדים שנבדקים, תחושה קלאוסטרופובית קשה, בעיות תקשורת עם הנבדק) יתבקש אחד המלווים להתלוות לנבדק לחדר ה-MRI. במקרים אלה יצטרך גם המלווה להסיר מעצמו דברי מתכת ולענות על שאלון בעת הקבלה לבדיקה.

הטכנאי צופה בנבדק, במשך הבדיקה כולה, דרך חלון הבקרה וכן באמצעות מצלמה במעגל סגור וקיימת מערכת שמע המאפשרת לו לשמוע את הנבדק ולדבר עימו. במידת הצורך, ניתן לספק לנבדק כפתור מצוקה.

תנועה של הגוף בעת הסריקה עלולה לגרום לטשטוש התמונה ולתוצאה לא רצויה (ארטיפקטים). בסריקות קצרות מאוד, יתכן והנבדק יתבקש לעצור את נשימתו למספר שניות, על מנת למנוע את תנועת בית החזה ואיברי הבטן. נבדק שחושב שיתקשה לשכב זמן ממושך ללא תזוזה, בשל מצבו הרפואי, חרדה או תחושה קלאוסטרופובית יכול לבקש מהרופא המפנה או רופא המשפחה תרופת הרגעה.
בשל מגבלות טכניות של מכשירי ה-MRI בכללם, נבדקים בעלי מבנה גוף גדול עשויים שלא להתאים לחלק מהבדיקות המבוצעות ב-MRI. לא ניתן לקבוע התאמה לבדיקה דרך הטלפון, וכל מקרה נבדק לגופו בעת ההגעה לבדיקה. צוות המכון יתאים את פרוטוקול הבדיקה לנבדק, ובמקרים חריגים הבדיקה תבוטל.
לאחר הבדיקה אין תקופת התאוששות, למעט באם ניתנו לנבדק תרופות הרדמה/הרגעה. בעת ההרדמה, הנבדק מנוטר באופן רציף תחת השגחתו של רופא מרדים/רופא טיפול נמרץ.

בבדיקת MRI אין שימוש בקרינה מייננת, כגון קרני רנטגן, ואין דיווחים בספרות המדעית על תופעות לוואי משמעותיות בשל חשיפת גוף הנבדק לשדה המגנטי או לגלי הרדיו שבבדיקה, נכון לעת הזו. חומר הניגוד התוך וורידי השכיח בבדיקות MRI נקרא גדוליניום (Gadolinium), והינו בטוח ביותר, אם כי קיימים דיווחים על תגובה אלרגית לחומר, אך אלו נדירים מאוד.

אין צורך בביצוע בדיקות מקדימות, למעט בדיקת תפקודי כליות עדכנית באם מתוכננת הזרקת חומר ניגוד תוך וורידי. בנבדקים עם הפרעה בתפקוד הכליתי (להם קיימת התווית נגד יחסית, להזרקת חומר ניגוד – גדוליניום Gadolinium), ישקול הרדיולוג האם נחוצה הזרקת חומר ניגוד והאם חומר הניגוד יוסיף מידע חיוני לפענוח הבדיקה. כל מקרה ייבחן לגופו.

בסיום בדיקת ה-MRI יכול הנבדק לחזור לשגרת חיים רגילה, כולל תזונה, רמת פעילות ונטילת תרופות קבועות.

חזרה לתחילת המסמך

כיצד להתכונן לבדיקת MRI

עליך להגיע לבדיקה בשעה היעודה. משך זמן ההמתנה יכול להשתנות ועליך להתאזר בסבלנות. רצוי להביא חומר קריאה.
בהגיעך לדלפק הקבלה תתבקש להציג טופס הזמנה מפורט וחתום על ידי הרופא המפנה, בדיקת תפקודי כליה מהחודש האחרון, טופס 17 ובדיקות קודמות במידה ויש (פענוחים ודיסקים/צילומים).
בדרך כלל אין צורך בדיאטה מיוחדת או בשינוי בטיפול התרופתי הקבוע לפני הבדיקה או לאחריה. ניתן לעבור בדיקת MRI מיד לאחר בדיקות דימות אחרות.

בהתאם לאזור הגוף הנסרק, יתכן והנבדק יתבקש לצום מלא למשך 6-4 שעות טרם הבדיקה. הוראות אלו יישלחו למטופל יחד עם הזימון לבדיקה.

בשל השדה המגנטי החזק, חל איסור על הכנסת חפצים מתכתיים לחדר בו מתבצעת הסריקה. תכשיטים, שעונים, כרטיסי אשראי, ומכשירי שמיעה עלולים להינזק. סיכות, סיכות שיער, רוכסנים מתכתיים, וחפצים מתכתיים דומים עלולים לפגום ולעוות את התמונות. עזרים דנטלים הניתנים להסרה, יש להוציא סמוך לתחילת הבדיקה. עטים, אולרים, משקפיים וכד' עלולים "לעוף" בצורה מסוכנת עקב מגנוט, ועל כן יש להשאירם מחוץ לחדר הסריקה.

כיוון שהשדה המגנטי החזק עלול להסיט או לפגוע בפעולתם של שתלים מתכתיים, אשר אינם מותאמים לסריקה ב-MRI, יש לדווח על הימצאות שתלים מסוג: קוצבי-לב, שתלים קוכליאריים, קליפ לסגירת אנוריזמה תוך מוחית, מסתמים תותבים מלאכותיים, סטנטים בכלי הדם (מגרסאות ישנות), שתלים אורתופדיים מתכתיים וכלי נשק.

על נבדקים השייכים לאוכלוסייה החשופה לשבבים מתכתיים, כגון: עובדים בתעשיות מתכת, אנשים עם פציעה מרסיסי מתכת - לדווח על כך לטכנאי ו/או לרופא המבצע טרם הבדיקה.

אם הינך בהיריון עלייך לדווח על כך לטכנאי ו/או לרופא, טרם הבדיקה.

חזרה לתחילת המסמך

MRI של אברי הבטן והאגן

MRI של הבטן והאגן הינה בדיקה לא פולשנית לדימות של איברי הבטן והאגן. מטרות הבדיקה:MRI של הבטן והאגן

  • להבהיר ממצאים לא ברורים שנתגלו בבדיקות קודמות כגון CT או אולטראסאונד.
  • הדמיית אזורי גוף שלגביהם ל-MRI יש יתרון על פני בדיקות דימות אחרות.
  • נבדקים הרגישים ליוד אשר לא ניתן לבצע להם CT עם חומר ניגוד.

הבדיקה מתרכזת באזור מסוים. כך מבוצעת בדיקת MRI של איברי הבטן העליונים (כבד, טחול, לבלב, אדרנאלים וכליות), דרכי המרה (MRCP ), אגן נשים (רחם ושחלות) ורצפת האגן והערמונית.
לעתים גם בעזרת ה-MRI לא ניתן להגיע למסקנה סופית. יתכן ובפענוח יומלץ לבצע ביופסיה או פעולה אחרת להמשך הבירור.

הנחיות לקראת הבדיקה:

  • יש להביא תוצאות של בדיקות קריאטינין מהחודש האחרון (תפקודי כליה).
  • יש להגיע לבדיקה בצום מלא של 5 שעות.
  • יש להמשיך בנטילת התרופות הנלקחות באופן קבוע  ללא כל שינוי.
  • במידה וידוע על מתכות בגוף יש להתייעץ עם הרופא המפנה ולוודא שניתן
    אכן לבצע את הבדיקה.
  • נשים חייבות לידע את הרופא ב-MRI באם הן בהיריון או שיש ספק של היריון. לנבדקים החוששים מחללים סגורים (קלאוסטרופוביה) מומלץ לפנות לרופא המפנה לצורך הנחיה לתרופות מרגיעות (סדציה).
  • יש להביא בדיקות דימות קודמות (דיסקים, צילומים ופענוחים).

MRI של איברי הבטן העליונים

מטרת הבדיקה:

לאפיין תהליכים בכבד, בלבלב, באדרנאלים ובכליות. כך למשל ניתן לבצע בדיקה לאפיון גוש בכבד או בכליה שלא ניתן לאפיינו בבדיקות דימות אחרות. 

הנחיות לקראת הבדיקה:

  • יש להביא תוצאות של בדיקות קריאטינין מהחודש האחרון (תפקודי כליה).
  • יש להגיע לבדיקה בצום מלא של 5 שעות.
  • יש להמשיך בנטילת התרופות הנלקחות באופן קבוע  ללא כל שינוי.
  • במידה וידוע על מתכות בגוף יש להתייעץ עם הרופא המפנה ולוודא שניתן אכן לבצע את הבדיקה.
  • נשים חייבות לידע את הרופא ב-MRI באם הן בהיריון או שיש ספק של היריון.
  • לנבדקים החוששים מחללים סגורים (קלאוסטרופוביה) מומלץ לפנות לרופא המפנה  לצורך הנחיה  לתרופות מרגיעות (סדציה).
  • יש להביא בדיקות דימות קודמות (דיסקים, צילומים ופענוחים).

משך הבדיקה כ-30 עד 40 דקות.
ברוב המקרים יש צורך בהזרקת חומר ניגוד, גדוליניום (Gadolinium), על מנת להעריך את דרגת הוואסקולריזציה (תכונות כלי הדם ברקמה) של הממצא שבבדיקה.

חזרה לתחילת המסמך

MRI של דרכי המרה (MRCP)

תיאור הבדיקה:

MRCP הינה בדיקה לא פולשנית שמטרתה ליצור תמונות של דרכי המרה, בעזרתן ניתן לענות על שאלות הקשורות במחלות דרכי המרה: האם קיימת חסימה של דרכי המרה, מה הגורם לחסימה, האם קיימת מחלה מפושטת בדרכי המרה כמו (Primary Sclerosing Cholangitis)  PSC.  MRI של דרכי המרה (MRCP)
במקרים רבים מבוצעת הבדיקה כשלב אחד לפני ביצוע בדיקות פולשניות מסוג ERCP או EUS (אולטרא סאונד אנדוסקופי).

משך הבדיקה כ-30 דקות.
אין צורך בהזרקת חומר ניגוד למעט במקרים מסוימים ולפי שיקול דעתו של הרדיולוג.

הנחיות לקראת הבדיקה:

  • יש להביא תוצאות של בדיקות קריאטינין מהחודש האחרון (תפקודי כליה).
  • יש להגיע לבדיקה בצום מלא של 5 שעות.
  • יש להמשיך בנטילת התרופות הנלקחות באופן קבוע  ללא כל שינוי.
  • במידה וידוע על מתכות בגוף יש להתייעץ עם הרופא המפנה ולוודא שניתן
    אכן לבצע את הבדיקה.
  • נשים חייבות לידע את הרופא ב-MRI באם הן בהיריון או שיש ספק של היריון.
  • לנבדקים החוששים מחללים סגורים (קלאוסטרופוביה) מומלץ לפנות לרופא המפנה לצורך הנחיה  לתרופות מרגיעות (סדציה).
  • יש להביא תוצאות של בדיקות דימות קודמות (דיסקים, צילומים ופענוחים).

חזרה לתחילת המסמך

MRI של המעי (MRI enterography)

תיאור הבדיקה:

בדיקת MRI אנטרוגראפיה הינה בדיקה לאבחון מחלות במעי הדק בעקבות תלונות על כאבי בטן  ושלשולים. הבדיקה מיועדת בעיקר למעקב אחר חולים במחלת קרוהן ומחלות דלקתיות אחרות של המעי. יתרונה של הבדיקה, על בדיקת ה-CT, הוא בהיעדר הקרינה.
על הנבדק להגיע לבדיקה שעה לפני מועד הזימון על מנת לשתות חומר המיועד למילוי לולאות המעי.

הנחיות לקראת הבדיקה:

  • יש להביא תוצאות של בדיקות קריאטינין מהחודש האחרון (תפקודי כליה).
  • יש להגיע לבדיקה בצום מלא של 5 שעות.
  • יש להמשיך בנטילת התרופות הנלקחות באופן קבוע  ללא כל שינוי.
  • במידה וידוע על מתכות בגוף יש להתייעץ עם הרופא המפנה ולוודא שניתן
    אכן לבצע את הבדיקה.
  • נשים חייבות לידע את הרופא ב-MRI באם הן בהיריון או שיש ספק של היריון.
  • לנבדקים החוששים מחללים סגורים (קלאוסטרופוביה) מומלץ לפנות לרופא המפנה  לצורך הנחיה  לתרופות מרגיעות (סדציה).
  • יש להביא תוצאות של בדיקות דימות קודמות (דיסקים, צילומים ופענוחים).
  • במהלך שעה טרם הבדיקה יהיה על הנבדק לשתות בקצבי זמן קבועים ליטר נוזל מתוק (LEVOLAC) שמטרתו למלא את לולאות המעי הדק, להרחיב אותן ולאפשר דימות טוב יותר של דופן המעי.

במהלך הבדיקה יוזרק לווריד חומר שמטרתו להאט את תנועת המעי (GLUCAGON) ולאפשר נטרול הפרעות מתנועת המעי. בהמשך יוזרק לנבדק חומר ניגוד - גדוליניום (Gadolinium), על מנת להבליט את אזורי הדלקת.
משך הבדיקה כ-30 דקות.

נוזל השתייה הינו חומר משלשל ולכן תיתכן פעולת מעיים תכופה ושלשולים לאחר הבדיקה.

חזרה לתחילת המסמך

MRI של רצפת האגן

מטרת הבדיקה:

להעריך את איברי רצפת האגן – שרירי רצפת האגן ואזור פי הטבעת.MRI של רצפת האגן

תיאור הבדיקה:

  • לרוב מבוצעת הבדיקה ע"מ לבחון:
  • קיום והערכת פיסטולות ומורסות סביב פי הטבעת בחולים במחלת קרוהן.
  • חולשת רצפת האגן והערכת דרגת הצניחה של איברי האגן (צניחת רחם, שלפוחית ומעי).

הבדיקה הינה דינאמית, במהלכה יתבקש הנבדק להפעיל לחץ תוך בטני מספר פעמים על מנת לבחון את תנועת ומידת הצניחה של איברי האגן.

משך הבדיקה כ-30 דקות.

הנחיות לקראת הבדיקה:

  • יש להביא תוצאות של בדיקות קריאטינין מהחודש האחרון (תפקודי כליה).
  • אין צורך בצום.
  • יש להמשיך בנטילת התרופות הנלקחות באופן קבוע  ללא כל שינוי.
  • במידה וידוע על מתכות בגוף יש להתייעץ עם הרופא המפנה ולוודא שניתן
    אכן לבצע את הבדיקה.
  • נשים חייבות לידע את הרופא ב-MRI באם הן בהיריון או שיש ספק של היריון.
  • לנבדקים החוששים מחללים סגורים (קלאוסטרופוביה) מומלץ לפנות לרופא המפנה  לצורך הנחיה  לתרופות מרגיעות (סדציה).
  • יש להביא תוצאות של בדיקות דימות קודמות (דיסקים, צילומים ופענוחים).
  • על הנבדק לרוקן את שלפוחית השתן ממש טרם הבדיקה.

MRI של איברי האגן

מטרת הבדיקה:

MRI של איברי האגן הינה בדיקה המיועדת לאפיון תהליכים באיברי האגן: רחם, שחלות, שלפוחית השתן, רקטום.
לדוגמה: הערכת גודל, מיקום ומספרם המדויק של שרירנים ברחם לקראת טיפול, לאפיין מומים מולדים ברחם, לחיפוש אחר סעיפים בשופכה. הערכת התפשטותו של תהליך סרטני באגן ומעורבות איברי הסביבה.

תיאור הבדיקה:

משך הבדיקה כ-30 דקות.
ברוב המקרים יש צורך בהזרקת חומר ניגוד - גדוליניום (Gadolinium), לווריד.

הנחיות לקראת הבדיקה:

  • יש להביא תוצאות של בדיקות קריאטינין מהחודש האחרון (תפקודי כליה).
  • יש להגיע לבדיקה בצום מלא של 5 שעות.
  • יש להמשיך בנטילת התרופות הנלקחות באופן קבוע  ללא כל שינוי.
  • במידה וידוע על מתכות בגוף יש להתייעץ עם הרופא המפנה ולוודא שניתן
    אכן לבצע את הבדיקה.
  • נשים חייבות לידע את הרופא ב-MRI באם הן בהיריון או שיש ספק של היריון.
  • לנבדקים החוששים מחללים סגורים (קלאוסטרופוביה) מומלץ לפנות לרופא המפנה  לצורך הנחיה לתרופות מרגיעות (סדציה).
  • יש להביא תוצאות של בדיקות דימות קודמות (דיסקים, צילומים ופענוחים).

חזרה לתחילת המסמך

MRI של הערמונית

מטרת הבדיקה:

  • MRI של הערמונית מיועד לרוב לצורך בירור מחלת סרטן הערמונית
  • חשד לסרטן הערמונית לפני ביצוע ביופסיה לצורך הכוונה של הביופסיה, או במצב בו בוצעה ביופסיה והיתה שלילית.
  • הערכה טרום טיפולית לקביעת שלב המחלה (Staging) , לברר האם הגידול פורץ את הקפסולה של הערמונית.
  • מעקב אחר סרטן שטופל באופן מקומי. 
  • חשד להישנות המחלה לאחר טיפול.

תיאור הבדיקה:

  • משך הבדיקה כ- 30-40 דקות.
  • הבדיקה מבוצעת במכשיר MRI עם מגנט חזק (עוצמת 3 טסלה), כשהמטופל שוכב על גבו. 
  • לעתים קרובות מוזרק חומר להורדת תנועתיות המעי (בוסקופן/גלוקגון) על מנת לשפר את איכות הבדיקה.
  • במהלך הבדיקה מוזרק חומר ניגוד מבוסס גדוליניום.

הנחיות לקראת הבדיקה:

  • במידה שידוע ​על מתכות בגוף יש להתייעץ עם הרופא/ה המפנה על מנת לוודא שניתן אכן לבצע את הבדיקה.
  • לנבדקים החוששים מחללים סגורים (קלאוסטרופוביה) מומלץ לפנות לרופא המפנה לצורך הנחיה לתרופות מרגיעות.
  • יש להביא תוצאות של בדיקות דימות קודמות (דיסקים ופענוחים).

חזרה לתחילת המסמך

MRI של המוח

מטרת הבדיקה:

ל-MRI יכולת ההדגמה הרגישה ביותר של רקמת המוח מבין אמצעי הדימות השונים (אף כי לעיתים יש צורך בהשלמת המידע עם בדיקות אחרות כמו אנגיוגרפיה ו-CT). ניתן לבצע פרוסות בעובי מינימאלי ובכיווניים שונים ובכך לספק מידע אבחנתי של המחלות הבאות:

  • גידולי מוח.
  • אוטם (שבץ) מוחי.
  • מחלות כרוניות של מערכת העצבים בין היתר כמו טרשת נפוצה ובחיפוש סיבת פרכוסים.
  • מלפורמציות וסקולאריות ואנומליות בהתפתחות המוח.
  • מחלות בבלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה).
  • לחקר מחלות במערכת הראיה והשמיעה.
  • במקרים מסוימים להערכת סיבת כאבי ראש.

הנחיות לקראת הבדיקה:

  • יש להביא תוצאות של בדיקות קריאטינין מהחודש האחרון (תפקודי כליה).
  • אין צורך בצום.
  • יש להמשיך בנטילת התרופות הנלקחות באופן קבוע  ללא כל שינוי.
  • במידה וידוע על מתכות בגוף יש להתייעץ עם הרופא המפנה ולוודא שניתן
    אכן לבצע את הבדיקה.
  • נשים חייבות לידע את הרופא ב-MRI באם הן בהיריון או שיש ספק של היריון.
  • לנבדקים החוששים מחללים סגורים (קלאוסטרופוביה) מומלץ לפנות לרופא המפנה  לצורך הנחיה  לתרופות מרגיעות (סדציה).
  • יש להביא תוצאות של בדיקות דימות קודמות (דיסקים, צילומים ופענוחים).

קבלה לבדיקה:

הנבדק יתבקש לשכב על גבי מיטה המחליקה אל תוך מנהרה גדולה בתוך הסורק. יסופקו אוזניות או אטמי אוזניים וסביב הראש יונח מבנה רשתי שנקרא סליל ראש. בעזרת סליל זה ישודרו ויקלטו הגלים שייצרו את התמונה הסופית.
הטכנאי מקדם את שולחן הבדיקה לתוך המגנט של ה-MRI - ועוזב את החדר לאחר שווידא שהינך נינוח.

מהלך הסריקה:

הסריקה מורכבת מרצף של סדרות. בכל סדרה כזו משודר גל מעט שונה בעל  צלילים ו"קצב" משלו אותו תשמעו ברקע. הגלים הנקלטים באים מאזורים מדויקים במוח וכל תזוזה של הנבדק מעוותת את התמונה. לעיתים יהיה צורך להזריק חומר ניגוד שנקרא גדוליניום   במהלך הבדיקה. משך הבדיקה כ-20 עד 45 דקות.

חזרה לתחילת המסמך

MRI של עמוד השדרה

MRI של עמוד השדרה כולל את המבנים הגרמיים, את הרקמות הרכות סביב ואת המרכיבים בתוך תעלת השדרה כולל חוט השדרה. הסריקה יכולה להתבצע בפרוסות דקות במנחים שונים. עיקר תרומתו של ה-MRI היא ברגישותו לממצאים ברקמות הרכות כולל חוט השדרה. במבנים הגרמיים ה-MRI רגיש לממצאים במוח העצם.

מטרת הבדיקה:

  • בחשד לתהליכים כרוניים, דלקתיים חריפים בחוט השדרה.
  • לשלילת גידולים שפירים או ממאירים בחוט השדרה, בשורשי העצבים, בשק הדוראלי שעוטף את חוט השדרה או בחוליות.
  • להערכת הדיסקים הבין חולייתיים כולל תכנון לפני ניתוח.
  • כמעקב לאחר ניתוח.
  • להערכת זיהומים בחוליות.
  • להערכת תהליכים מולדים בתעלת השדרה על מרכיביה.

הנחיות לקראת הבדיקה:

  • יש להביא תוצאות של בדיקות קריאטינין מהחודש האחרון (תפקודי כליה).
  • אין צורך בצום.
  • יש להמשיך בנטילת התרופות הנלקחות באופן קבוע  ללא כל שינוי.
  • במידה וידוע על מתכות בגוף יש להתייעץ עם הרופא המפנה ולוודא שניתן
    אכן לבצע את הבדיקה.
  • נשים חייבות לידע את הרופא ב-MRI באם הן בהיריון או שיש ספק של היריון.
  • לנבדקים החוששים מחללים סגורים (קלאוסטרופוביה) מומלץ לפנות לרופא המפנה  לצורך הנחיה  לתרופות מרגיעות (סדציה).
  • יש להביא תוצאות של בדיקות דימות קודמות (דיסקים, צילומים ופענוחים).

קבלה לבדיקה:

הנבדק יתבקש לשכב על גבי מיטה צרה, המחליקה אל תוך מנהרה גדולה בתוך הסורק.
במקרה  של סריקת עמוד השדרה הצווארי, ייתכן שהראש והצוואר ימוקמו במבנה רשתי שנקרא סליל. יסופקו אוזניות או אטמי אוזניים. הטכנאי מקדם את שולחן הבדיקה לתוך המגנט של  ה-MRI ועוזב את החדר לאחר שווידא שהינך נינוח.

משך הסריקה:

הסריקה מורכבת מרצף של סדרות. בכל סדרה כזו משודר גל מעט שונה בעל "קצב" וצלילים אופייניים אותו תשמעו ברקע .הגלים הנקלטים באים מאזורים מדויקים מעמוד השדרה וכל תזוזה של הנבדק מעוותת את התמונה. לעיתים יהיה צורך להזריק חומר ניגוד שנקרא גדוליניום (Gadolinium) במהלך הבדיקה. לעיתים הנבדק יופנה לבדיקה בשני אזורים או יותר של עמוד השדרה, והרופא ב-MRI יקבע באם ניתן לשלב או לפצל את הבדיקות. משך הבדיקה כ-20 עד 45 דקות.

חזרה לתחילת המסמך

MRI של השד

תיאור הבדיקה:

בדיקת MRI שד נעשית באמצעות מגנט, ללא קרינת רנטגן. זו הבדיקה הרגישה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן שד פולשני. בבדיקה משתמשים בהזרקת חומר ניגוד לווריד, ואבחנת הגידולים נעשית על סמך אות מוגבר ובולט יותר ברקמה הגידולית בהשוואה לרקמת השד התקינה.
הבדיקה יכולה להדגים גם ממצאים עדינים ביותר, הווה אומר שיתרונה הגדול הוא ביכולתה לגלות סרטן שד בשלביו המוקדמים ביותר. החיסרון הנובע מיכולות אלו, הוא גילוי ממצאים אחרים שאינם סרטניים, גילוי זה מצריך לעיתים המשך ברור שיכול לכלול ביופסיה מונחית MRI.

מטרת הבדיקה:

ההתוויות השכיחות ל-MRI כוללות:

  • נשים בסיכון גבוה - בדיקת סקר עבור נשאיות גנטיות.
  • חולות סרטן שד:
  • כאשר קיים יותר מגוש אחד בשד, כהערכה של היקף המחלה לפני טיפול.
  • סרטן שד מסוג לובולרי.
  • גרורות של סרטן שד בבלוטות לימפה בבתי השחי, כאשר מקור הגרורות אינו מודגם בממוגרפיה ובסונר.
  • הערכת תגובה לטיפול כימי מקדים.
  • לאחר ניתוח - אבחנה בין צלקת לבין חזרה של הגידול.
  • בירור ממצאים לא ברורים בממוגרפיה ובסונר.

התוויה נוספת לבדיקה היא הערכת שתלי סיליקון, זוהי הבדיקה הטובה ביותר לאבחון קרע ודלף משתלי סיליקון.

הכנות לבדיקה:

הבדיקה נלווית לבדיקות הממוגרפיה והסונר, ופענוח מהימן מתבצע אך ורק יחד עם בדיקות אלו, לכן הנבדקת נדרשת להביאן עימה לבדיקה.

הנחיות לקראת הבדיקה:

  • יש להביא תוצאות של בדיקות קריאטינין מהחודש האחרון (תפקודי כליה).
  • אין צורך בצום.
  • יש להמשיך בנטילת התרופות הנלקחות באופן קבוע  ללא כל שינוי.
  • במידה וידוע על מתכות בגוף יש להתייעץ עם הרופא המפנה ולוודא שניתן אכן לבצע את הבדיקה.
  • נשים חייבות לידע את הרופא ב-MRI באם הן בהיריון או שיש ספק של היריון. לנבדקים החוששים מחללים סגורים (קלאוסטרופוביה) מומלץ לפנות לרופא המפנה לצורך הנחיה  לתרופות מרגיעות (סדציה).
  • יש להביא תוצאות של בדיקות דימות קודמות (דיסקים, צילומים ופענוחים).

מהלך הבדיקה:

הבדיקה נמשכת כ-40-20 דקות. בזמן הבדיקה הנבדקת מתבקשת לשכב על הבטן ללא תזוזה. 

חזרה לתחילת המסמך

MRI של השרירים והשלד

MRI של השלד והשרירים הינה בדיקה לא פולשנית ונטולת קרינה מייננת, לדימות המפרקים בשלד הגו והגפיים.

מטרת הבדיקה:

להבהיר ממצאים לא ברורים שנמצאו בבדיקות קודמות כגון CT, צילומי רנטגן או אולטראסאונד, וכן הדגמת אזורים בגוף של-MRI יש יתרון הדמיתי על פני בדיקות אחרות. הבדיקה מתרכזת באזור מסוים כגון: מפרק, מקטע מסוים של עמוד השדרה, מקטע מסוים של גפה שבין המפרקים, וכן לאפיון גושים ברקמות רכות. לעיתים גם בעזרת ה-MRI לא ניתן להגיע למסקנה סופית. יתכן ובפענוח יומלץ לבצע ביופסיה או פעולה אחרת להמשך הבירור.

הנחיות לקראת הבדיקה:

  • יש להביא תוצאות של בדיקות קריאטינין מהחודש האחרון (תפקודי כליה).
  • אין צורך בצום.
  • יש להמשיך בנטילת התרופות הנלקחות באופן קבוע ללא כל שינוי.
  • במידה וידוע על מתכות בגוף יש להתייעץ עם הרופא המפנה ולוודא שניתן אכן לבצע את הבדיקה.
  • נשים חייבות לידע את הרופא ב-MRI באם הן בהיריון או שיש ספק של היריון.
  • לנבדקים החוששים מחללים סגורים (קלאוסטרופוביה) מומלץ לפנות לרופא המפנה  לצורך הנחיה לתרופות מרגיעות (סדציה).
  • יש להביא תוצאות של בדיקות דימות קודמות (דיסקים, צילומים ופענוחים).

יתרונות הבדיקה על פני בדיקות דימות אחרות:

MRI מצטיין באפיון מדויק יותר של תהליכים ברקמות השלד והרקמות הרכות, ויכול לסייע להגיע לאבחנה הסופית או לצמצם למספר אבחנות אפשריות קטן יותר, ובכך מאפשר לרופא המטפל להציע מענה טיפולי מיטבי. ל-MRI חשיבות גבוהה באבחנה בין תהליכים דלקתיים לבין תהליכים גידוליים ברקמות השלד והרקמות הרכות. בפענוח הבדיקה יתכן ויופיעו המלצות לרופא המפנה שיקצרו את השלמת האבחון הסופי, ויקרבו את הטיפול המיטבי.

במכוננו מתבצעות בנוסף לבדיקות הרגילות גם בדיקות ייחודיות מסוג ארטרוגרפיה – הזרקת חומר ניגוד מדולל לחלל המפרקים (כתף, ברך, ירך) לאפיון נזק לסחוס, כולל מניסקוסים. בבדיקות מסוג זה, יינתנו הנחיות ייחודיות, וחשוב להגיע עם מלווה בעל רישיון נהיגה, באם מתוכננת חזרה מהבדיקה ברכב פרטי.

חזרה לתחילת המסמך

MRI של כלי הדם - MRA

MRA - Magnetic Resonance Angiography - הינה בדיקה לא פולשנית להדגמת כלי הדם העורקיים והוורידיים בגוף.

יתרונות הבדיקה:

הדגמה של כל דם ללא צורך בקרינה וללא שימוש ביוד. חומר הניגוד בו משתמשים ב-MRI בכלל וב- MRA בפרט הוא הגדוליניום, שהוא חומר טבעי המופרש בשתן. לאחרונה פותחו שיטות להדגמה ממוקדת של כלי דם גם ללא צורך בחומר ניגוד (הגדוליניום) ועיקר שימושו בנבדקים עם אי ספיקת כליות כרונית בהם אסור להשתמש בגדוליניום.

למי מיועדת הבדיקה?

לנבדקים בהם יש צורך להדגים את כלי הדם שאינם יכולים לעבור בדיקה ב-CT בגלל רגישות ליוד, לנבדקים צעירים, ובמקרים בהם יש צורך במעקבים חוזרים (על מנת שלא לחשוף את הנבדק לקרינה חוזרת).
בחולי אי ספיקת כליות, או בשאלות ממוקדות (דוגמת חיפוש היצרות או מפרצת בעורק מסוים) ניתן לבצע את הבדיקה ללא גדוליניום.

הנחיות לקראת הבדיקה:

  • יש להביא תוצאות של בדיקות קריאטינין מהחודש האחרון (תפקודי כליה).
  • אין צורך בצום.
  • יש להמשיך בנטילת התרופות הנלקחות באופן קבוע  ללא כל שינוי.
  • במידה וידוע על מתכות בגוף יש להתייעץ עם הרופא המפנה ולוודא שניתן אכן לבצע את הבדיקה.
  • נשים חייבות לידע את הרופא ב-MRI באם הן בהיריון או שיש ספק של היריון.
  • לנבדקים החוששים מחללים סגורים (קלאוסטרופוביה) מומלץ לפנות לרופא המפנה  לצורך הנחיה  לתרופות מרגיעות (סדציה).
  • יש להביא תוצאות של בדיקות דימות קודמות (דיסקים, צילומים ופענוחים).

מהלך הבדיקה:

במידה והבדיקה תכלול הזרקת חומר דרך הוריד, יותקן עירוי בזרוע שיחובר למזרק אוטומטי שיופעל במהלך הבדיקה. במהלך הסריקה נבקש לעצור את הנשימה למספר שניות.
בתום הבדיקה תוצא מחט העירוי.

משך הסריקה:

בדרך כלל נדרשות מספר סדרות של תמונות, כל סדרה נמשכת בין 15-2 דקות. בדיקה מורכבת הכוללת הזרקת חומר ניגוד עשויה להימשך גם כשעה. כיום קיימים רצפים של סריקות מתקדמות, שמשכן קצר יותר.

חזרה לתחילת המסמך

צרו עמנו קשר

טלפונים ביחידה - 03-9376171

אופן הפנייה:

הפנייה עם מכתב רופא בצירוף טופס 17.

תהליך קביעת תור:

נא לשלוח את מכתב ההפניה של הרופא המטפל לפקס' מס': 03-9372780
נא לציין ע"ג ההפניה: שם, מס' תעודת זהות, כתובת דואר למשלוח הזימון ומס' טלפון זמין לבירורים במידת הצורך.
לבירורים לאחר קביעת התור יש להתקשר למוקד זימון תורים בטל': 03-9376666.

מפת התמצאות בי"ח בילינסון

האם תוכן זה היה מועיל?

אני רוצה...

להדפיס

לשתף בדוא"ל