מי יעז לפגוע ברומנטיקה, בפרפורי הלב לקראת פגישה עם אהובה/אהוב או בנשיקה מלאת תשוקה, ולנסות לפענחם באמצעים מדעים? ובכן, היו שהעזו.
מחקרים רבים הוקדשו להבנת התנהגותם של בני אדם במהלך חיזורם ובחירת בני זוגן/ם. אבולוציונית, אלה הם תהליכים הקשורים בדחף לרבייה, ולא ניתן להפריד בין האינסטינקטים – אינסטינקט הרבייה ואינסטינקט יצירת הזוגיות. גם זוגיות שאינה למטרת רבייה, כמו זו הנבנית בתקופה שמעבר לגיל הפוריות, או בזוגות חד-מיניות, מבוססות אבולוציונית על אותו עיקרון. היעד האבולוציוני המשותף לגבר ולאישה בבניית זוגיות, הוא דחף אוניברסאלי להעמיד צאצאים ולהנציח את המטען הגנטי, אך בגלל השוני הפיזיולוגי בין המינים, גברים ונשים פיתחו אסטרטגיות שונות להגשמת אינסטינקט הרבייה.
גבר מייצר לאורך חייו כ-100 מילון תאי זרע ביממה. בכל שפיכה משתחררים בין 100.000.000 ל-300.000.000 תאי זרע. תיאורטית, ניתן להפרות כל אישה (פורייה) באירופה, בשפיכת זרע אחת! האסטרטגיה האבולוציונית של הזכר היא פיזור זרעו והגנים שלו ככל שניתן, כאשר ההשקעה הביולוגית הנדרשת ממנו ואחריותו על צאצאיו - זניחים למדי. ב-2007 דווח, על סמך נתונים גנטיים, כי צאצאיו של ג'נגיס חאן מונים היום כ-16 מיליון.
אסטרטגיית הרבייה שונה בתכלית אצל האישה: מספר הצאצאים שהיא יכולה להעמיד, קטן מאוד, היא נושאת היריון ממושך, ופגיעה במיוחד במהלכו ואחריו. לכן, בגלל השקעתה הרבה בתהליך הרבייה, עליה להיות בררנית במיוחד בבחירת בן-זוגה, לעריך את איכותו הגנטית, את יכולתו לפרנסה ולהגן עליה בזמן ההיריון ולאחר מכן, ואת נכונותו לשמור זוגיותם המשותפת וצאצאיהם. מספר מנגנונים מופקדים על הפעלת דחף הרבייה: הדחף המיני, כלים לזיהוי הפרטנר המתאים ביותר, אמצעי חיזור יעילים וכלים לבניית הזוגיות ושמירתה. אצל יונקים, החיזור מלווה בעלייה בתחושת האנרגיה, תשומת לב ממוקדת מתמדת. קשה להתעלם מהדמיון בין טקסי חיזור בקרב יונקים (גם ציפורים), לביטויי אהבה של האדם, אך עדיין השוני רב. בחירת בן/בת זוג זו בחירה באדם מסוים וההתאהבות, מלווים בתחושה בלתי ניתנת לשליטה, שאדם זה הוא יחיד במינו והמיוחד יותר מכל. על פי פרופ' הלן פישר, מאוניברסיטת רוטגרס בארה"ב, אהבה רומנטית היא שיטה מתקדמת של מוח היונקים לבחירת בן/בת זוג. פישר מביאה גם דוגמאות של "התאהבות" מעולם היונקים.
ככלל, נהוג לחשוב שגברים הם המחזרים ונשים הן המחוזרות. המציאות מורכבת יותר. כדי שחיזור גברי יצלח, קודם כל על האישה להעביר, בשפת גופה, את מסר נכונותה לחיזור. יש המעריכים שב-90 אחוזים של המקרים, האישה היא היוזמת. בספרם הפופולארי על שפת הגוף, מתארים אלן וברברה פיז (Pease 13)מסרים נפוצים של שפת הגוף, שבעזרתם נשים מעבירות אותות למוכנותן לחיזור. כשגלגל החיזור מתחיל לנוע, ממתינים לו שני מכשולים העלולים לעצור את התנופה: המכשול הראשון הינו רמת כישורי הזכר לפענח נכונה את המסרים שהנקבה שולחת. למרבה הצער, גברים הרבה יותר חלשים בפענוח שפת הגוף מאשר נשים. וכך, לעתים קרובות, הזדמנויות מוחמצות רק בגלל ש"הוא לא קולט". מכשול פוטנציאלי שני הוא אמצעי החיזור בהם משתמש הגבר בתגובה לאיתותי האישה. עליהם להיות משכנעים מספיק כדי שלא תגיע למסקנה כי השליכה פנינים לחזירים. כל תהליך החיזור מלווה בהתרחשויות גופניים ועצביות רבות. בעזרת שיטות מדעיות מודרניות, ניתן לזהות חומרים כימיים שונים המופרשים במוח בעת החיזור, וגם למקם - בעזרת שיטות הדמיה מתוחכמות - את האזורים במוח המופעלים לטובת מנגנונים אלה. אצל מספר יונקים נמצאה, במקביל לתהליכי חיזור, עלייה ברמות של דופאמין - מוליך עצבי המעביר אותות בין תאי עצב באזורים מסוימים במוח. עלייה זו, הקשורה בהגברת קשב וריכוז, מעלה את הדופק ואת לחץ הדם, גורמת לשיפור במצב הרוח ולתחושת סיפוק כללי. מי שחיזר והיה מחוזר, מכיר בוודאי חלק מתופעות אלה. גם הורמוני סטרס, כמו קורטיזון, מעורבים בהצלחה או בכישלון תהליך החיזור. נשים הנמצאות במצב של סטרס מוכנות פחות לחיזור, וגברים עם רמות קורטיזון גבוהות, דווקא כן.
כשהחיזור הצליח, מתפתח תהליך היכרות הדדית, באמצעים וורבאליים וא-וורבאליים, אמצעים התנהגותיים והפעלת כל חמשת החושים. הבסיס הביוכימי לחלק מאמצעים אלה, נמצא והובהר. כאן המקום להתייחס לנשיקה המינית, ויסלחו לי הקורא/ת על כך שהסקרנות המדעית אינה נעצרת אל מול הרומנטיקה. גם בזמן נשיקה מינית המוח משחרר את הורמון הדופאמין, והורמונים אחרים הקשורים לתחושת קירבה כמו האוקסיטוצין - הורמון המעורב בתהליך הלידה וההנקה. שני ההורמונים האלה גורמים לתחושת הקירבה והעונג. אבל מעבר לכך, הרכב הרוק שונה אצל גברים ונשים, ובהעברת רוק בין מתנשקים עובר גם מידע חשוב המסייע להם להעריך את סגולותיו של השני/ה. בהעברת ההורמון אסטרוגן למשל, מעבירה האישה לזכר מסר בדבר פוריותה, והטסטוסטרון שהגבר מעביר באמצעות הרוק לאישה, אמור להגביר את נכונותה להזדווגות, וליידע אותה בדבר כישוריו הגבריים. בנוסף, יתכן שהאישה יודעת לפענח במרכיבי הרוק של בן זוגה את מצבו החיסוני, ואת יכולת עמידותו במחלות זיהומיות. הקרבה הפיזית בעת נשיקה מאפשרת גם שימוש יעיל יותר בחוש הריח ולפענוח מסרים בדבר בריאותו/ה הכללי. במחקר שנערך בארצות-הברית, התברר שיותר ממחצית הגברים והנשים שנמשכו לבן/בת זוג מסויימים, הפסיקו את הקשר ביניהם אחרי מספר נשיקות, ולאו דווקא בגלל טכניקה לקויה.
דחף מיני ואהבה רומנטית קשורים זה בזה, אך בוודאי אינם זהים. דחף מיני הוא מכוון מטרה. אהבה מכוונת לאדם. דחף מיני שמוצא את סיפוקו חולף, עד שהוא נבנה פעם נוספת. אהבה אינה נעלמת עם הסיפוק המיני. מרכזי המוח הקשורים לדחף מיני, והמרכזים הקשורים לביטוי אהבה, ממוקמים באזורים שונים, ומיקומם שונה אצל נשים וגברים. בעזרת אמצעי הדמייה מתוחכמים נבדקה קבוצת נשים וגברים מאוהבים. הוצגו להם תמונות של מושאי אהבתם/ן. אצל גברים נצפתה פעילות מוחית מוגברת באזורים האחראים גם על עיבוד מסרים וויזואליים, ואצל נשים נצפתה פעילות מוגברת באזורי מוח הקשורים לזיכרון, תשומת לב ורגשות. מי שירצה, ימצא בכך הסבר מדוע סגולות וויזואליות כמו נעורים ויופי, מושכות את הגברים יותר, ואילו ביטויים של תשומת לב ורגישות, משפיעות יותר על נשים.
