מרכז דוידוף לסרטן

שומות, נבוסים  (Nevus)ונקודות חן – הן כולן מילים נרדפות לאותה תופעה. מדובר בגידול שפיר על גבי העור, שבמרבית המקרים אינו מסוכן ואינו מתפתח לכדי נגע ממאיר. לרוב בני האדם יש מספר שומות על גבי הגוף, אולם במרבית המקרים, כאמור, אלו הן נקודות חן שפירות שאינן מזיקות לבריאות. 

 שומות מולדות קיימות בכ-1% מכלל התינוקות, ולרוב אינן מסוכנות כלל. במקרים נדירים ביותר, שבהם שהשומה המולדת גדולה מאוד (מעל ל-20 ס"מ) – הסיכוי שתתפתח מלנומה​ מאותה שומה הולך וגובר. שומות תקינות (נקודות חן) מופיעות כבר בשנים הראשונות לחיים, ומספרן גדל בגיל ההתבגרות ומגיע לשיאו בגיל 25 עד 30 לכל המאוחר. בכל מקרה של ריבוי שומות וקיומן של שומות גדולות, חשוב לבצע מעקב תדיר כדי לזהות בזמן שינויים בשומה, מכיוון במקרים אלה קיים סיכון רב יותר להתפתחות נגע ממאיר. 

שומה היא למעשה ריכוז של מלנוציטים במקום ספציפי בעור. אחד המרכיבים המרכזיים של העור הוא התאים המלנוציטים – התאים היוצרים את הפיגמנט מלנין, אותו צבען האחראי לגוון העור. ריכוז גבוה של מלנין יוצר את השומה, וככל שריכוזו גבוה יותר, כך צבעה של השומה כהה יותר. גודל השומה מותנה בכמות הפיגמנט שהצטבר בה.

שומות אטיפיות הן שומות בעלות מאפיינים מורופולוגיים מסוימים, שבגללם הן שונות במראן משומות "רגילות". מכיוון שהמראה שלהם שונה מהרגיל, הן יכולות לייצג שלב מוקדם בתהליך התפתחות סרטן המלנומה. ריבוי שומות אטיפיות הוא אחד מהגורמים המעלים את הסיכון להתפתחות של סרטן עור מסוג מלנומה בשלב כלשהו במהלך החיים. השומה הטיפוסית הרגילה היא שומה קטנה (עד 6 מ"מ), סימטרית, בעלת שוליים מוגדרים היטב ובעלת גוון כהה אחיד. לשומות הדיספלסטיות יש מספר מאפיינים, המבדלים אותן מנקודות חן רגילות:

• גודל – לרוב מעל 6 מ"מ.

• צורה – לעיתים א-סימטרית (מחצית אחת של השומה שונה ממחציתה האחרת).

• צבע – כולל יותר משני גוונים.

• גבולות – קו המִתאר של השומה אינו ברור או מטושטש.

המונח "שומה דיספלסטית" הוא מונח היסטולוגי (הקשור למראה המיקרוסקופי של השומה) ומשקף את מידת אי הסדירות של המלנוציטים בתוך השומה. הימצאות של למעלה מחמש שומות כאלה על העור מגבירה את הסיכוי להתפתחות מלנומה בערך פי 10, לעומת אדם ללא שומות אטיפיות. אין צורך בהסרה מניעתית של שומות אלה, שכן רק מיעוט מזערי של שומות אטיפיות יהפכו בסופו של דבר למלנומה, וברוב מקרי המלנומה – מדובר בכתם חדש שלא היה קודם לכן. למעשה, הימצאות השומות האטיפיות היא רק "סמן מנבא" להתפתחות מלנומה בעתיד, ולא הגורם עצמו. 

תסמונת הנבוס הדיספלסטי –familial atypical multiple mole-melanoma syndrome , או בקיצור FAMMM – היא תסמונת גנטית המאופיינת בריבוי של שומות דיספלסטיות וסיפור משפחתי או אישי של מלנומות (ולעיתים גם ממאירות לבלב). כל מי שנמצא בקבוצת סיכון זו צריך להיבדק בתדירות גבוהה, הן באמצעות בדיקות עצמיות לזיהוי שינויים בשומות או לאיתור שומות חדשות, והן בבדיקות שגרתיות תדירות אצל רופא עור. במרכז לגידולי עור ומלנומה מתבצעת הערכה מלאה של המטופל, ובמקרה שקיים סיפור משפחתי מתאים – המטופל יישלח לבדיקות גנטיות ספציפיות בשיתוף עם המכון לאונקו-גנטיקה בבילינסון. 

אנשים בעלי מספר רב של שומות (50 ויותר), או בעלי יותר מחמש שומות דיספלסטיות / אטיפיות (בלתי תקינות בצבען ובגבולותיהן) – מצויים כאמור בסיכון גבוה לפתח מלנומה, בשיעור של עד פי 10 לעומת כלל האוכלוסייה. 

מלנומה ממאירה של העור Malignant Melanoma of the Skin)) היא גידול סרטני עורי, שלעיתים צומח על גבי שומה אולם לעיתים מופיע יש מאין, ללא קשר לשומה קיימת. ריבוי שומות על שטח העור הוא אחד מגורמי הסיכון המובהקים למלנומה. גורמי סיכון נוספים, המגבירים את הסיכוי לפתח מלנומה במהלך החיים, הם נזקי שמש (חשיפת יתר לקרינת(UV , גוון עור בהיר וגוון שיער בהיר או אדמוני (נטייה "להישרף" בשמש), רקע אישי או משפחתי של תחלואת מלנומה וכן מערכת חיסון מוחלשת. 

מלנומה היא הגידול הסרטני המשמעותי והחמור ביותר מבין גידולי העור. זוהי ממאירות של התאים המלנוציטים – התאים היוצרים את הפיגמנט מלנין. במצבם התקין, תאים אלו מגינים על העור מפני נזקי קרינת השמש. מלנומה נוצרת כאשר בתאים המלנוציטים משתבש מנגנון הבקרה, האחראי לחלוקה תקינה של התאים. שינוי זה גורם להתרבות לא מבוקרת של התאים, וזו יוצרת גידול סרטני. מלנומה צומחת בדרך כלל על גבי העור, יכולה להופיע בכל מקום בגוף, ורק לעיתים נדירות מופיעה גם באיברים אחרים. מלנומה נחשבת לגידול סרטני מסכן חיים, שכן במצב המתקדם שלה (מלנומה חודרנית) היא עלולה להתפשט לאיברים אחרים בגוף, באמצעות זרם הדם או דרך צינורות מערכת הלימפה, ולהפוך לסרטן גרורתי קטלני. קיימת חשיבות רבה מאוד לאבחון מוקדם של מלנומה, שכן זיהוי המחלה בשלב ראשוני, טרם חדירתה לשכבות העור העמוקות, מאפשר החלמה מלאה באחוזים טובים מאוד לאחר כריתת הנגע בניתוח. לקריאה מורחבת על מלנומה ניתן לעבור למאמר מה שחשוב לדעת על סרטן עור מלנומה​.

חשוב לפנות לבדיקה קלינית בכל מקרה שבו שומה מתחילה לגרד או לכאוב, כשהיא מדממת מאליה (ללא מגע חיצוני) ואינה מגלידה כמו כל פצע, כשהיא גדלה לפתע לאחר שהייתה בגודל קבוע במשך שנים, כאשר הקוטר שלה עולה על 6 מ"מ, כשצורתה משתנה למבנה לא סימטרי או כשהגבול בינה לבין העור שסביבה אינו סדיר, כאשר מתפתחת בה נפיחות או קשקשת וכשהגוון שלה משתנה ואינו אחיד בצבעו. כל אחד מאלו הוא סימן מחשיד, המחייב אבחון על ידי רופא עור וביצוע בדיקות משלימות בהתאם להפנייתו. בכל חשד לשינוי בשומה קיימת, יש לפנות לרופא ללא דיחוי – האבחון המוקדם מציל חיים באופן חד משמעי!

אנשים בעלי מספר רב של שומות, בעיקר כאלה המוגדרות כשומות אטיפיות (דיספלסטיות), חשוב שיבצעו בדיקות עצמיות בתדירות גבוהה בצד בדיקות תדירות אצל רופא עור לזיהוי שומה העוברת שינוי ועלולה להפוך לסרטנית. כאמור, בכל חשד לשינוי בשומה קיימת, יש לפנות ללא דיחוי לרופא. חשוב לזכור שמלנומה היא מחלה קטלנית, ואבחון מוקדם של תהליך ממאיר בשומה עשוי בפירוש להציל חיים. בדיקה קלינית אצל רופא עור היא חשובה, אולם אינה מספקת דיוק מושלם באבחון, ותלויה כמובן במיומנות ובניסיון של הרופא. כדי להבטיח אבחון מדויק נהוג להשתמש כיום בבדיקת דרמוסקופיה הנעשית על ידי מכשיר הנקרא דרמוסקופ, ובשיטות אבחון נוספות כמו מיפוי שומות ממוחשב.

  בדיקת דרמוסקופיה (נקראת גם דרמטוסקופיה) היא שיטה מתקדמת ולא פולשנית לאבחון של שומות וגידולי עור. הדרמוסקופ (או דרמטוסקופ) הוא למעשה מיקרוסקופ, המונח באופן ידני על גבי העור ומאפשר לרופא המאבחן לצפות בנגע החשוד בהגדלה של פי 10 – דבר שלא ניתן לביצוע במכשיר הגדלה פשוט. הדרמוסקופ פועל באמצעות צמד עדשות מקטבות, המצויות בזווית של 90 מעלות זו לזו. מבנה זה מונע את השתקפות האור, ומציג בפני הרופא רק את התמונה הנוצרת מהקרניים החודרות אל שכבות העור פנימה. בכך מתקבלת תמונת מאקרו של מבנה העור, שאינה גלויה לעין רגילה ולא נראית גם דרך זכוכית מגדלת. תמונה זו מסייעת לזהות את המבנה של הנגע גם בעומק העור, בשכבות האפידרמיס והדרמיס העליון, וכך להבחין במאפיינים העוזרים להבדיל בין נגע שפיר לנגע ממאיר. האבחון באמצעות דרמוסקופ מעלה את שיעור הדיוק באבחון, כמובן כאשר הבודק הוא רופא עור מיומן בשיטת אבחון זו. דרמוסקופיה היא בדיקה בטוחה לחלוטין, אינה חודרנית ואינה כרוכה בכאב או בסיכון כלשהו. יתרונה הגדול הוא שבדרך זו ניתן לזהות מלנומה בראשית התפתחותה ולהשיג אבחון מוקדם שלה, העשוי להיות קריטי מבחינת סיכויי ההחלמה. מצד שני, בדיקה זו מאפשרת למנוע אבחנה שגויה ובכך לחסוך בניתוחים מיותרים של נגעים שפירים, שאחרת היו נחשדים כסרטניים.

חשוב לציין שהאבחנה הסופית מתבצעת רק לאחר הסרת הנגע ובדיקתו במכון הפתולוגי, תחת מיקרוסקופ. הבדיקה הדרמוסקופית מסייעת בהעלאת או הפחתת החשד, ומכוונת את הרופא הבודק להחלטה – האם להסיר את הנגע או להמשיך ולעקוב אחריו. 

מיפוי שומות היא בדיקת אבחון חשובה, המיועדת בעיקר לאנשים המוגדרים בקבוצת סיכון לפתח מלנומה. הבדיקה ממפה את כלל השומות שעל הגוף באופן ממוחשב ודיגיטלי, ובכך מאפשרת אבחון של נגעים חשודים וזיהוי שינויים בנגעים על סמך השוואה מדויקת בין נקודות זמן שונות. בבדיקת מיפוי שומות נעשה שימוש במערכת צילום מתקדמת, שבאמצעותה מתבצע תיעוד דיגיטלי של כל השומות הנסקרות. בעוד שנגעי עור שפירים אינם משתנים, הרי שנגעים סרטניים גדלים ומשתנים בצורתם, כך שהבדיקה מאפשרת להבחין בבירור בין שני סוגי הנגעים הללו ו"לשים את האצבע" על נגעים ממאירים המחייבים תחילת טיפול. בדיקת מיפוי שומות כוללת צילום כלל גופי על ידי מצלמה המתעדת ברזולוציה גבוהה את כל שטח העור ומאפשרת "זום" על כל נקודה, ועל ידי דרמוסקופיה דיגיטלית  באמצעות מצלמה המותקנת על דרמוסקופ ומספקת צילומי תקריב של נגעי עור מסוימים שהוגדרו כחשודים. זו בדיקה לא פולשנית, שאינה כרוכה בחשיפה לקרינה כלשהי, לא כואבת ונטולת תופעות לוואי כלשהן. על פי שיקול הרופא יהיה צורך לבצע את הבדיקה באופן תקופתי כדי לאפשר השוואה בין התמונות לאורך זמן.

שומות חשודות ניתן להסיר בניתוח בלבד. כריתה של השומה בניתוח היא ההליך המומלץ לצורך אבחון מדויק של הנגע, מכיוון שכך ניתן לשלוח את הרקמה שהוסרה לבדיקה פתולוגית במעבדה (דבר שאינו ניתן לביצוע בהליך של צריבה בלייזר או במחט חשמלית). כריתה רגילה של שומה נעשית תחת הרדמה מקומית וללא אשפוז. בהליך זה מבוצעת כריתה בסכין, עם גבולות מינימליים ככל הניתן (2 מ"מ), תוך הקפדה על הסרת הנגע כולו. הריפוי דומה לכל פצע עורי, והתפרים מוצאים כעבור 7–10 ימים. שיטה אחרת, עדיפה פחות, היא הסרה של חלק מהנגע בלבד (incisional biopsy). מדובר בעצם בדגימה חלקית של הנגע, שאינה מייצגת את הנגע כולו ומשמשת בכדי להגיע לאבחנה ראשונית. בשיטה זו נעשה שימוש כשמדובר בנגעים גדולים מאוד.

במקרה ששומה אובחנה כממאירה יבוצע ניתוח נוסף, רחב יותר, שיכלול הסרה נרחבת של העור המקיף את האזור שממנו הוסרה המלנומה – זאת כדי להבטיח שלא ייוותרו תאים סרטניים באזור. במקרה של אבחון מלנומה תוכן תוכנית טיפול ייעודית, על פי מאפייני הגידול, מיקומו, ההיסטוריה הרפואית של המטופל ועוד. תוכנית זו עשויה לכלול מרכיבי טיפול נוספים על פי הצורך ובהתאם למצב הרפואי. להרחבת קריאה בנושא זה עִברו לכתבה איך מטפלים במלנומה​.

מרפאת השומות בבית החולים בילינסון מתמחה באבחון נגעים עוריים בחולים בסיכון גבוה לפתח מלנומה, ובמעקב תקופתי אחר חולים אלה. הבדיקה מתבצעת על ידי רופאי עור מומחים, שעברו השתלמות והכשרה ייעודית לאבחון נגעי עור באמצעות דרמוסקופ ולביצוע מיפוי שומות ממוחשב. מרפאה זו עובדת בשיתוף פעולה צמוד עם המרכז לגידולי עור ומלנומה במרכז דוידוף לסרטן (בי"ח בילינסון).  

הטיפול בסרטן העור לסוגיו השונים נעשה במרכז דוידוף על ידי צוות רב מקצועי הכולל רופאים מומחים בתחום העור, הסרטן, הדימות, הקרינה ועוד. הטיפול ניתן במסגרת המרכז לגידולי עור ומלנומה, המצוות יחד את טובי הרופאים בארץ בתחומים אלה – דרמטולוגים, אונקולוגים, כירורגים, רדיולוגים, פלסטיקאים ועוד – כדי להעניק טיפול רב תחומי למטופלים. הטיפול כוללני ורב מקצועי ומערב רופאים, אחות, עובדת סוציאלית, דיאטנית, פסיכולוגית, פסיכיאטר, צוות המכון לרפואה משלימה וצוות מרפאת מחלימים – הכול בהתאם לצורכי המטופל ומשפחתו.

מרכז דוידוף, המרכז המוביל בארץ לטיפול בסרטן ולחקר הסרטן, מהווה חלק מבית חולים בילינסון – מרכז רפואי מוביל שהוכתר לאחרונה על ידי המגזין הנחשב "ניוזוויק" כאחד מ-200 בתי החולים המובילים בעולם. מרכז דוידוף מאפשר למטופל ולמשפחתו לקבל מעטפת טיפולית רחבה במיוחד, כאשר כל מרכיבי הטיפול זמינים תחת אותה קורת גג. במרכז דוידוף ובבילינסון עומד לרשות המטופלים צוות רב מקצועי של מומחים מהטובים בארץ, בצד מערך תמיכה מקיף ורב תחומי המסייע להתמודדות עם תסמיני המחלה, עם תופעות הלוואי של הטיפולים ועם הצרכים הרגשיים והנפשיים המתעוררים בעקבות המחלה. מסע המטופל במרכז דוידוף ובבילינסון שם דגש על טיפול אישי, כאשר המטופל מצוי תמיד במרכז – הן בהיבט של התאמת תוכנית טיפול אישית והן מבחינת היחס, האמפתיה והשירות למטופל ולמשפחתו. כל משאבי הצוות ממוקדים במטרה עליונה אחת: להאריך חיים, לשפר את איכות החיים ולהקל על החולה ועל בני המשפחה, ככל הניתן ובכל דרך אפשרית.