מרכז דוידוף לסרטן

תחום הרדיותרפיה נולד לפני יותר ממאה שנים, עם גילויין של קרני האיקס על ידי וילהלם רנטגן כבר ב-1895. קרני הרנטגן שבהן נעשה שימוש להקרנות, לצורך טיפול בחולי סרטן (וגם בגידולים שפירים), לא השתנו מאז – מה שכן השתנה, ובגדול, הן הטכנולוגיות בתחום הטיפול הקרינתי. בשני העשורים האחרונים אנו עדים ליכולות חדשות של דיוק ומיקוד במתן ההקרנות, בהתאמה אישית למטופלים, לסוג הגידול ולמצב המחלה. כיום, כמעט כל חולי הסרטן עוברים הקרנות בשלב כלשהו לאורך מחלתם, כטיפול נלווה לניתוח או כטיפול מרכזי.  כמחציתם מחלימים – רבים מהם בזכות טיפולים קרינתיים מדויקים, המצליחים לפגוע באזור המטרה תוך צמצום תופעות הלוואי והפחתה של הנזק לרקמות בריאות ולאיברים סמוכים אחרים. 

העידן החדש של תחום הרדיותרפיה משלב תכנון מדויק ושימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, בכלל זה יכולות חדשות בתחום הבינה המלאכותית, יחד עם ניסיון רב של אנשי מקצוע וידע אנושי קריטי – במטרה להשיג ריפוי, ויחד עם זאת לאפשר למטופל המשך שגרת חיים ושימור של איכות החיים, תוך הפחתת תופעות הלוואי לטווח הארוך. מדובר במקצוע טכנולוגי מאוד, שהמרכיב האנושי משחק בו תפקיד מרכזי: לצד המכשור החדשני ויכולות החישוב והתכנון המתקדמות, אין תחליף למומחיות, ליכולת להתאים טיפול אישי – ולשיקול הדעת המקצועי של הרופאים המטפלים והצוות המטפל, שלא פעם "עושה את ההבדל" ועשוי לחרוץ גורלות.

בטיפול הרדיותרפי נעשה שימוש רפואי בקרינה מייננת (קרני רנטגן) לצורך טיפול בגידולים סרטניים ושפירים. מכשור ייעודי מאפשר לרכז את הקרניים הללו באנרגיה גבוהה תוך מיקוד במטרה שאותה רוצים להקרין, כך שהקרן תפגע בגידול עצמו באופן מדויק. האתגר הגדול הוא לצמצם ככל האפשר את הנזק ההיקפי לרקמות הבריאות הסמוכות לגידול ולהפחית את תופעות הלוואי​, שחלקן חולפות מאליהן בגמר הטיפול וחלקן מורכבות יותר ועלולות ללוות את המטופל לאורך החיים. 

טיפולי ההקרנות מתחילים בדיון מקצועי רב-תחומי של צוות הרופאים המטפל בסוג הגידול המסוים, במטרה להחליט על האסטרטגיה הטיפולית הטובה ביותר. במקרה שהוחלט על טיפול קרינתי, מבוצע תכנון מדויק ככל האפשר של סדרת הטיפולים ושל מנת הקרינה הנדרשת, בהתאמה אישית לחולה. לצורך תכנון הקרינה מבצע הצוות סריקת CT לסימולציה של אזור הטיפול, והרופא המטפל מסמן את האזור המיועד להקרנות בתמונת הסריקה הממוחשבת. לאחר מכן, נערך תכנון וחישוב של מנת הקרינה המתקבלת בגוף, על ידי צוות הפיזיקאים הרפואיים שבמכון הקרינה. בין השאר נקבעות זוויות הטיפול של מכונת הקרינה ועוצמת הקרינה. מטרת התכנון היא כיסוי של אזור המטרה לטיפול הקרינתי, תוך כדי הקטנת החשיפה של האיברים הבריאים הסמוכים – כל זאת, תוך שימוש באלגוריתמים חישוביים שמציגים בפני אנשי הצוות את מפת התפלגות הקרינה ופיזורה בגוף. המשימה ברורה: ככל שמתקרבים לאזור הגידול, כך נדרשת מנה חזקה יותר להשגת אפקט מרפא, ובה בעת מנה חלשה יותר מסביב לגידול כדי לצמצם למינימום פגיעה ברקמות הבריאות. למעשה, מדובר באחת ממשימות ניהול הסיכונים המאתגרות בעולם הרפואה. בתחום ההקרנות לטיפול בסרטן, היכולת למצוא את אותו "שביל זהב" היא שאלה קריטית לאיכות החיים ולא פעם שאלה של חיים ומוות. 

הטיפול הקרינתי ניתן כמעט בכל המקרים והמצבים של טיפול בסרטן. לדוגמה:

טיפול קדם ניתוחי: סרטן רקטום, סרטן ושט, סרקומה.

טיפול מרפא המחליף ניתוח (עם טיפול כימי/הורמונלי או בלעדיו): סרטן גרון, סרטן פי הטבעת, סרטן ערמונית.

טיפול תוך-ניתוחי (אינטרא-אופרטיבי): סרטן שד, סרקומה.

טיפול לאחר ניתוח: סרטן שד, סרטן לבלב, גידולי מוח.

טיפול פליאטיבי (תומך): גרורות גרמיות, גרורות מוחיות, גידולים מדממים.

טיפול במחלות שפירות: גידולים שפירים שונים, קלואיד (הצטלקות יתר כתוצאה מעודף רקמת חיבור).

ברכיתרפיה (מתן קרינה ממוקדת ממקור קצר-טווח): גידולים גינקולוגים, סרטן ערמונית. 

שלוש הסיבות השכיחות ביותר למתן טיפולי הקרנות – אצלנו בבילינסון, כמו ברוב המכונים הגדולים בעולם – הן טיפול משלים בסרטן שד אחרי ניתוח, טיפול בסרטן ערמונית כתחליף לניתוח, ומתן קרינה פליאטיבית לחולי סרטן במצב גרורתי מתקדם, בעיקר כטיפול בכאב אך גם מסיבות אחרות.

בצד אלו, כמו שפירטנו מעלה, קיימות אינדיקציות רבות נוספות למתן טיפול קרינתי, הן לטיפול בגידולים סרטניים, הן לטיפול בגידולים שפירים (באחוז נמוך) ולעיתים גם בטיפולים אחרים שאינם שייכים לתחום האונקולוגיה. לדוגמה, בלט עין – מצב של הצטברות שומן מאחורי העין, שנוצר בשל תפקוד יתר של בלוטת התריס ואינו מגיב היטב לטיפול תרופתי – מטופל לעיתים באמצעות הקרנות. מחלה לא גידולית אחרת הניתנת לטיפול קרינתי, היא הצטלקות יתר של רקמות (קלואיד). במקרים מסוימים ניתן טיפול כזה גם אחרי ניתוחים אורתופדיים, למניעת גדילת יתר של העצם. לעיתים, משמשות הקרנות לטיפול בכאב בעצב הפנים. כל אלו הן סיבות שכיחות פחות למתן טיפול קרינתי. 

החלוקה של הטיפול הקרינתי למנות קרינה מתבססת על עקרונות מדע הרדיוביולוגיה. 

הטיפול הסטנדרטי כולל מנת קרינה אחת ליום, חמישה ימים בשבוע, לפרק זמן שבין שלושה לשבעה שבועות. יחד עם זאת, במקרים מסוימים ניתן להגדיל את המנה היומית ולהקטין את מספר ההקרנות, כולל אפשרות למתן של יותר מטיפול קרינתי אחד ליום.

בשנים האחרונות, יותר ויותר טיפולי הקרנות ניתנים במספר טיפולים מצומצם בשיטה של קרינה ממוקדת ומרוכזת. טיפול זה נקרא גם קרינה סטריאוטקטית או רדיוכירורגיה. מדובר בהקרנה ממוקדת, לרוב לנפחים קטנים, עם מנות קרינה גבוהות וממוקדות שמטרתן להגדיל את אפקטיביות הטיפול, ובמקרים מסוימים לחסוך ניתוח. כתוצאה מכך התקצרו מאוד סדרות הטיפול במהלך השנים האחרונות. אם, בעבר, חולה בסרטן הערמונית היה מקבל 40 טיפולים, מדי יום, במשך שמונה שבועות, כיום הטיפול מסתכם במספר טיפולים נמוך משמעותית – לעיתים חמישה טיפולים בלבד ואף פחות מכך. בסרטן השד, צומצם מספר הטיפולים מ-25 ל-15, ולאחרונה אף לחמישה טיפולי קרינה בלבד במקרים נבחרים. 

מעבר לנוחותו של המטופל, הנדרש להגיע למכון פחות מבעבר, משיגה הגישה הזאת תוצאות טובות יותר בעיקר בגידולים הפחות רגישים לקרינה, שניתן לשלוט בהם טוב יותר באמצעות הגברת המינון היומי. כמו כן ניכר שינוי בתופעות הלוואי: אומנם אין פחות תופעות לוואי, אבל אופיין משתנה ולעיתים הן קלות יותר, תלוי כמובן באופי המחלה ובמצבו האישי של המטופל. 

עולם הרדיותרפיה משלב כיום יכולות מחזית הטכנולוגיה העולמית: סריקות הדמיה מתקדמות, רובוטיקה ומאיצים קוויים רבי עוצמה, יחד עם בינה מלאכותית, אלגוריתמים חכמים המאפשרים תכנונים מדויקים, שימוש בבסיסי נתונים גדולים (ביג דאטה), וכלי סימון ממוחשבים המשפרים את עבודתו של הרופא בתכנון הקרינה. 

לכך מצטרפות יכולות טכנולוגיות חדשות בזמן הטיפול, המאפשרות גמישות והתאמה שלא היו ניתנות לביצוע בעבר: ביצוע הדמיה תלת-ממדית תוך כדי מתן ההקרנות, בעוד שהמטופל שוכב במכשיר ההקרנה; יכולות חדשות של ביצוע מעקב באונליין אחר תנועות זעירות של הגידול או שינויים קלים במנח או במיקום שלו, והתאמת תוכנית הקרינה למצב היומי המשתנה של הגידול ושל המטופל – שיטה המאפשרת להגן טוב יותר על הרקמות הסמוכות ועל האיברים הבריאים שהקרינה עלולה להזיק להם.

להקרנות באזור החזה, כמו לטיפול בסרטן השד, נעשה כיום שימוש בשיטות חדשות לסנכרון ההקרנה עם הנשימה. אחד האמצעים לכך הוא שימוש במסך ביו-פידבק, שמראה למטופלת את המיקום המדויק שבו היא נמצאת במחזור הנשימה בכל שנייה ושנייה, ובכך מסייע להגדיל את ההבנה ואת שיתוף הפעולה של המטופלות בתהליך הטיפול הקרינתי.

בזכות יכולות אלו ואחרות, טיפולי ההקרנות לסרטן הפכו בשנים האחרונות לא רק לטיפול אדג'ובנטי (אדג'ובנט הוא טיפול משלים המתוסף לטיפול העיקרי – ניתוח במרבית המקרים), אלא לטיפול מרכזי שבמקרים רבים מצליח להחליף את ההליך הכירורגי לצורך בלימה וריפוי של מחלות סרטן שונות.

כאשר אנו מדברים על מגמות בתחום הרדיותרפיה, אחת המרכזיות שבהן היא אכן צמצום של תופעות הלוואי למטופלי ההקרנות​. קרני האיקס שבהן משתמשת הרדיותרפיה נמצאות בשימוש כבר זמן רב וטיפולי רדיותרפיה ניתנים כבר עשרות שנים; השינויים שחלו במהלך השנים בתחום זה נוגעים בעיקר לשני תחומים: האחד – היכולת לתכנן את מתן הקרינה המדויק ולרכז אותה במינון הנכון באזור הגידול, כדי לצמצם למינימום את החשיפה והפגיעה באזורים הבריאים; והשני – הפחתת תופעות הלוואי הכרוכות במתן הקרנות. מדובר, למעשה, במאמץ אחד, שכן דיוק מרבי של הקרינה וריכוז ממוקד שלה באזור הגידול עשוי להקטין הן נזק משני לרקמות בריאות והן תופעות לוואי הנלוות לטיפולי הקרינה.

עידן המחשוב והטכנולוגיה של ימינו הביא כאמור לשינוי מהותי ביכולות הרדיותרפיה.

בשני העשורים האחרונים הצלחנו לשכלל את אמצעי התכנון, לקצר את סדרות הטיפול ולהקטין משמעותית את מספר הטיפולים הנדרש. כעת אנו ניצבים בפני המהפכה הבאה בעולם ההקרנות לטיפול בסרטן: מתן טיפולים אדפטיביים, שמותאמים אישית למטופל בצורה טובה מתמיד. הטיפול האדפטיבי יאפשר לנו לבצע שינויים והתאמות נדרשות תוך כדי סדרות טיפול, על בסיס של ביצוע סריקות MRI או CT יום-יומיות בזמן שהמטופל נמצא בעמדת ההקרנה, תוך שינוי הטיפול המתוכנן בזמן אמת. כל אלו יסייעו לנו לתכנן את מתן ההקרנות באופן שמגדיל את החשיפה של אזור המטרה ומקטין את חשיפת הרקמות שמסביב. כפועל יוצא מכך נשיג הפחתה בתופעות הלוואי. במקביל – כך אנו מאמינים – נגדיל את סיכויי ההצלחה של הטיפול. 

למידע נוסף בנושא רדיותרפיה והקרנות לטיפול בסרטן, אתם מוזמנים לבקר באתר המידע של מרכז דוידוף