מה זה מנינגיומה?
מנינגיומה (Meningioma) היא גידול המוח השכיח ביותר מבין גידולי המוח הראשוניים (כלומר שמקורם במוח עצמו, ולא בגרורות הנשלחות ממקום אחר בגוף). מנינגיומות מתפתחות מקרום הדוּרה, אחת מהמעטפות של המוח וחוט השדרה, והן נחשבות לסוג הנפוץ של גידולים במערכת העצבים. לרוב הן מופיעות אצל בני 60 ומעלה ושכיחותן גבוהה יותר בקרב נשים. במרבית המקרים מנינגיומות הן גידולים שפירים, כלומר אינן ממאירות, אך הן עלולות לסכן חיים ולפגוע בתפקוד במקרים שהן לוחצות על אזורים חיוניים במוח או בחוט השדרה.
מהי מנינגיומה מוחית?
כ-30% מגידולי המוח הראשוניים הם מנינגיומות. מנינגיומה הממוקמת בראש יכולה להתפתח במקומות שונים סביב המוח, ומקורה כאמור בקרום החיצוני הקשה של המוח, הנקרא דורה. לרוב המנינגיומה היא גידול שפיר, ורק במקרים נדירים מדובר בגידול ממאיר, אולם לא פעם היא עלולה לגרום להפרעות קשות בתפקוד ואף לסכן חיים בשל מיקומה והלחץ שהיא מפעילה על רקמות במערכת העצבים המרכזית. במקרים כאלה יהיה צורך בהתערבות רפואית, לרוב כירורגית, כדי להסיר את הגידול.
מה מאפיין מנינגיומה בחוט השדרה?
מנינגיומה בחוט השדרה היא גידול בעל מאפיינים דומים למנינגיומה מוחית. היא מתפתחת מחוץ לחוט השדרה במעטפת שסביב החוט, בדומה לאופן שבו מתפתחת המנינגיומה המוחית על גבי קרום המוח. גם כאן, כ-80% ויותר מהגידולים הם שפירים. מנינגיומה של חוט השדרה מתפתחת לרוב בגובה החזה ועלולה ללחוץ על חוט השדרה, ובכך לגרום לחולשת רגליים, רדימות ברגלים, קושי בהליכה והפרעה בשליטה על סוגרים.
האם מנינגיומה יכולה להפוך לסרטן?
9 מתוך 10 מקרי מנינגיומה הם גידולים שפירים, ובמקרים נדירים בלבד הגידול הוא בעל מאפיינים אגרסיביים. בדיקות דימות יכולה לרמז אם הגידול שפיר או ממאיר, לפי גבולות הגידול, צורתו וחדירותו למוח. רוב רובן של המנינגיומות הן בדרגה 1 (רמת ממאירות נמוכה ביותר), ב-10% מהמקרים הן מדורגות בדרגה 2, ורק כ-5% מכלל המנינגיומות במוח מוגדרות כממאירות, כלומר כגידולים אגרסיביים, ומסומנות כדרגה 3.
מהי מנינגיומה אטיפית?
מנינגיומה אטיפית (Atypical Meningioma) – או מנינגיומה דרגה 2 – היא מנינגיומה בעלת אגרסיביות גדולה מאשר מנינגיומה דרגה 1, והיא נוטה לחזור למרות טיפול.
מהם גורמי הסיכון להתפתחות של מנינגיומה מוחית?
גורמי הסיכון להתפתחות מנינגיומות מוחיות לא תמיד ידועים לנו. רוב הגידולים הללו מתפתחים ללא סיבה ברורה ולא ניתן לחזות מראש את צמיחתם. יחד עם זאת, ישנם מספר גורמים שנמצאו כמשפיעים על הסיכוי להתפתחות מנינגיומה.
גורם הסיכון העיקרי הידוע הוא קרינת רנטגן לאזור הראש. טיפול בקרינה נגד מחלת הגזזת, שניתן בשנות ה-50 לעולים חדשים רבים, נמצא כמגביר את היארעות מקרי המנינגיומה במוח. גורם סיכון נוסף הוא חשיפה מוגברת וארוכת שנים לקרינה סביבתית, לדוגמה בקרב עובדי כורים גרעיניים. קיימות גם סיבות גנטיות נדירות העלולות להשפיע על התפתחות מנינגיומה, למשל – אנשים הנושאים את הגנים לנוירופיברומטוזיס, ובמיוחד מוטציה הנקראת נוירופיברומטוזיס 2.
האם יש סוגים שונים של מנינגיומות?
נהוג לחלק את המנינגיומות למספר סוגים, לפי מאפייני גודל, מיקום, צורה ואגרסיביות – כל זאת בהתאם לממצאים הפתולוגיים. כל אחד מסוגי הגידולים האלה דורש התייחסות ספציפית ותוכנית טיפול מותאמת.
מהם התסמינים של מנינגיומה?
להבדיל ממנינגיומות מזעריות, שלא פעם אינן מתגלות כלל במהלך החיים או שנחשפות בבדיקה אקראית – הרי שמנינגיומות גדולות יותר (2 ס"מ ומעלה) עלולות לגרום לתסמינים שונים. לרוב, התסמינים מתפתחים בקצב איטי והדרגתי, וזאת לאור העובדה שמנינגיומות צומחות לאט יחסית. במקרים נדירים בלבד מנינגיומה מתפתחת מהר ויוצרת תסמינים חדים המופיעים במהירות.
ככלל, סימפטומים שיכולים להעיד על מנינגיומה במוח תלויים במיקום הגידול וכוללים כאבי ראש חזקים, כאבים בפנים, התקפי פרכוסים, חולשה באחת הגפיים, אי שליטה על מתן שתן, פגיעה באחד החושים (ראייה, שמיעה, ריח או טעם), הפרעה בדיבור ובעיות בשיווי המשקל.
איך מאבחנים מנינגיומה?
האבחנה נעשית דרך בדיקת הדמיה כגון CT ראש או MRI עם הזרקת חומר ניגוד, ה"צובע" את הגידול ומאפשר לזהותו. במקרים לא מעטים, מנינגיומה מאובחנת באופן אקראי בבדיקות שאינן קשורות לגידול ומבלי שהמטופל יתלונן על תסמינים כלשהם.
מהם הכלים לטיפול במנינגיומה, ומתי מטפלים?
הכלים העיקריים שיש ברשותנו לטיפול במנינגיומות הם ניתוחים וטיפול בקרינה. לעיתים נדירות ניתנים גם טיפולים תרופתיים. חשוב לציין כי בחלק מהמקרים אין צורך לטפל במנינגיומה. למשל – מנינגיומות מזעריות וקטנות, שאינן מלוות בתסמינים ולא פעם מתגלות באקראי, סביר שלא יסכנו אזורים חשובים במוח, ולכן גם לא יחייבו התערבות טיפולית.
מצד שני, מנינגיומות קטנות שמיקומן צמוד לאזור אנטומי משמעותי – לדוגמה, עצב הראייה – עלולות לגרום להפרעות, ולפיכך, למרות מימדיהן המזעריים הן יטופלו.
מנינגיומות גדולות היוצרות לחץ על רקמת המוח, וכן כאלה הצומחות בבסיס הגולגולת ועלולות לערב את עצבי הגולגולת (עצבים קרניאליים), כמו עצבי הפנים והראייה – יהיה צורך להסיר בניתוח.
כמו בכל גידול, ההחלטה לגבי אופי הטיפול שיינתן נעשית על ידי הרופאים תוך שקלול של נתונים שונים וביניהם מצבו הכללי של המטופל, גילו ומאפייני הגידול עצמו (מיקום, גודל, מעורבות בעצבים או בכלי דם, דרגת גידול).
כאמור, בחלק מהמנינגיומות הטיפול הוא מעקב בלבד, המתבצע בבדיקות דימות במטרה לוודא שהגידול אינו צומח ואינו מהווה סיכון.
מדוע נוצרת בצקת, ואיך מטפלים בה?
לא שכיח שמנינגיומה גורמת לבצקת, אך לעיתים, בעיקר בגידולים אגרסיביים, אנו נתקלים בכך. בצקת כתוצאה ממנינגיומה נוצרת כאשר רקמת המוח העוטפת את הגידול מתנפחת בשל צבירת נוזלים סביב תאי המוח. בצקת מוחית זו עלולה להחמיר את מצב המטופל ואת התסמינים שמהם הוא סובל. ניתן להפחית את הבצקת באמצעות טיפול תרופתי (מתן סטרואידים), אולם זהו פתרון קצר טווח בלבד, עד לביצוע טיפול כירורגי/קרינתי.
מתי נהוג לנתח מנינגיומה?
נהוג לנתח מנינגיומה במקרים שהיא גדולה וגדלה במעקבים, לוחצת על איברים קריטיים או גורמת לתסמינים קליניים.
מה קורה בניתוח להסרת מנינגיומה מוחית?
הניתוח לכריתת מנינגיומה נעשה מחוץ לרקמת המוח, כאשר המשימה העומדת בפני המנתח היא לנתק את אספקת הדם לגידול ולהפרידו בזהירות מקרום המוח, באופן בטוח – מבלי לערב את רקמת המוח ומבלי לפגוע באזורים אנטומיים רגישים. הניתוח נעשה בהרדמה כללית בעזרת מכשור מיקרוכירורגי ייעודי, תוך שימוש במכשירי ניווט מתקדמים ותחת מיקרוסקופ ניתוחי. ניתוח ראש להסרת מנינגיומה יכול להימשך מספר שעות בהתאם למיקום הגידול ולמורכבותו. לאחר הניתוח, על המטופל להישאר באשפוז מספר ימים.
האם קיימות גישות שונות להסרת מנינגיומה בניתוח?
מיקום הגידול הוא משמעותי ומשפיע על בחירת הגישה הניתוחית הנכונה, כזו שתאפשר הסרה מלאה של הגידול בבטיחות המרבית. חלק מהניתוחים האלה – כמו הסרת מנינגיומה שהתפתחה בבסיס הגולגולת ועלולה לערב עצבים קריטיים – הם מורכבים במיוחד ודורשים ידע רב, הן באנטומיה של המוח והן בביצוע פעולות מיקרוכירורגיות. הבחירה בגישה המתאימה למקרה היא משמעותית מאוד להצלחת ההליך. בין הגישות האלה ניתן למנות גישות בסיס גולגולת, גישה אנדוסקופית חדשנית לבסיס הגולגולת הקדמי, גישה פטריונלית שבה נעשה הניתוח מצדו של הראש דרך אזור הרקה, ועוד.
אילו סיבוכים עלולים להיות בניתוח מנינגיומה?
במרבית המקרים הניתוח להסרת מנינגיומה עובר בהצלחה, בעיקר כאשר מדובר בצוות רב מקצועי של מומחים בעלי ידע עשיר וניסיון רב, כמו צוות המרכז לגידולי מוח במרכז דוידוף (בי"ח בילינסון). יחד עם זאת, כל הליך כירורגי נושא עימו סכנה לסיבוכים. במקרה של ניתוח מנינגיומה קיים סיכון נמוך לסיבוכים כגון פגיעה בכלי דם סמוכים, החמרת הבצקת או נזק מוחי, זאת בנוסף לסיבוכים אפשריים הכרוכים בגיל החולה ובמצבו. כאשר הניתוח מותאם היטב לגידול ולמטופל, ומבוצע על ידי נוירוכירוגים מהשורה הראשונה כמו במרכז דוידוף, סיבוכים אלה נדירים – והפעולה כולה נחשבת לבטוחה וברוב המקרים מאפשרת החלמה.
מהו טיפול רדיוכירורגי למנינגיומה?
טיפולי רדיוכירורגי בקרינה ממוקדת יכול לסייע בבלימת הצמיחה של הגידול, גם אם לא להסירו באופן מלא. מדובר בטיפול הניתן באופן חד פעמי, ואינו דורש הרדמה או אשפוז. במהלך הטיפול מתבצעת הקרנה ממוקדת לגידול מכיוונים שונים, בעוצמה ובמינון הנקבעים על ידי הצוות הרפואי, ממקור קרינה חיצוני (מאיץ קווי). טיפול זה מתאים למנינגיומות קטנות. הסיבוכים האפשריים הם פגיעה עצבית, התפתחות בצקת מוחית ועוד, אולם הסיכון לכך נמוך.
האם מנינגיומה שהוסרה יכולה לחזור?
בכ-80% מכלל מקרי המנינגיומה, לא תופיע הישנות של הגידול לאחר הסרתו בניתוח. אולם, מנינגיומות בדרגה 2 או 3 הן בעלות נטייה לצמוח שנית לאחר הניתוח, ולכן יש צורך במעקב קפדני וארוך שנים אחרי הניתוח. במקרים המעטים של חזרת הגידול, ישקלו הרופאים האם לבצע ניתוח נוסף או טיפול קרינתי.
האם ניתן להגיע לריפוי מלא ממנינגיומה?
כ-90% מהמנינגיומות הן שפירות ולא מסכנות חיים, אולם עלולות לגרום לבעיות ולהפרעות שונות. לכן, גם אם הן אינן חודרות לרקמת המוח, ימליצו הרופאים בחלק מהמקרים להסיר אותן בשלמות מקרום המוח. אחוזים בודדים מכלל המנינגיומות מוגדרים כגידולים אגרסיביים, הצומחים במהירות. במקרים הקיצוניים שלה, מנינגיומה עלולה לסכן חיים.
הטיפולים הניתנים למנינגיומה במרכזים רפואיים מובילים בתחום המוח – כמו מרכז דוידוף ובי"ח בילינסון – נחשבים לבעלי שיעורי הצלחה גבוהים. כאשר הגידול שטחי וממוקם באופן הניתן להסרה מבלי לפגוע באזורים רגישים סמוכים, ניתן לכרות את המנינגיומה בניתוח ובמרבית המקרים להביא להחלמה מלאה. עם זאת יידרש מעקב, שכן לחלק מהמנינגיומות יש כאמור נטייה לחזור, וחשוב לוודא שהן אינן צומחות שנית.
מדוע מומלץ לקבל את הטיפול במרכז דוידוף לסרטן?
הטיפול במנינגיומות מחייב עבודת צוות רב מקצועי מיומן ומנוסה ביותר, הכולל מומחים מתחומים שונים ביניהם נוירו-אונקולוגיה, נוירו-כירורגיה, רדיותרפיה ורדיוכירורגיה, פתולוגיה, נוירורדיולוגיה (דימות), סיעוד, עבודה סוציאלית ועוד. המרכז לגידולי מוח בדוידוף הוא חלק מהמרכז המוביל בארץ לטיפול בסרטן ובחקר הסרטן. מרכז דוידוף משתייך לבית חולים בילינסון – מרכז רפואי מוביל, שנבחר לאחרונה כאחד מבתי החולים הטובים בעולם על ידי המגזין הנחשב "ניוזוויק". הטיפול בבילינסון מאפשר למטופל ולמשפחתו לקבל מעטפת רחבה במיוחד, כאשר כל מרכיבי הטיפול זמינים תחת אותה קורת גג.
מהם היתרונות של טיפול במרכז לגידולי מוח בדוידוף?
במרכז לגידולי מוח במרכז דוידוף עומד לרשות המטופלים צוות רב מקצועי של מומחים מהטובים בארץ, בצד מערך תמיכה מקיף, הכולל כאמור גם יחידה לרפואה אינטרגטיבית ומטפלי גוף-נפש במגוון תחומים, המסייעים להתמודדות עם תסמיני המחלה ועם תופעות הלוואי של הטיפולים. מסע המטופל במרכז דוידוף ובבילינסון שם דגש על טיפול אישי, כאשר המטופל מצוי תמיד במרכז – הן בהיבט של התאמת תוכנית טיפול אישית והן מבחינת היחס, האמפתיה והשירות למטופל ולמשפחתו ברגעים הלא פשוטים של התמודדות מול גידול במוח, שפיר או ממאיר. כל משאבי הצוות ממוקדים במטרה עליונה אחת: להאריך חיים, לשפר את איכות החיים והתפקוד ולהקל על החולה ועל בני המשפחה, ככל הניתן ובכל דרך אפשרית.
צוות המרכז לגידולי מוח וכלל הצוותים במרכז דוידוף ובבילינסון מאחלים לכם בריאות טובה. בכל שאלה ניתן לפנות אלינו בטל' 03-9378007 ובדוא"ל
BL2030431A@clalit.org.il
