א |
ב |
ג |
ד |
ה | ו | ז |
ח |
ט | י |
כ | ל |
מ | נ |
ס |
ע |
פ |
צ |
ק |
ר | ש |
ת
א
איבופרופן
תרופה הניתנת על מנת לסגור
דוקטוס פתוח
אינטובציה
הכנסת צינורית (טובוס) לקנה הנשימה של התינוק דרך הפה או דרך האף כדי לאפשר הנשמה.
אינקובטור סגור
יחידת חימום מאווררת ושקופה השומרת את חום גופו של הילוד באופן אוטומטי.
אינקובטור פתוח
יחידת חימום ממוחשבת, פתוחה, השומרת את חום גופו של הילוד באופן אוטומטי ומאפשרת גישה לתינוק מכל הצדדים.
אמבו
מפוח, מחובר למקור חמצן ומשמש להנשמה ידנית.
אנמיה
חוסר דם (המוגלובין נמוך), אופייני בפגים.
אנטרוקוליטיס נמקית = NEC = Necrotizing Enterocolitis
אחד הסיבוכים במערכת העיכול (המעיים) בפגים נקרא אנטרוקוליטיס נמקית.
הסיבוך הזה נגרם כנראה משילוב של המצאות חיידקים ומזון במערכת העיכול, אספקת דם לקויה למעיים וחסר בשלות של מערכת העיכול בפגים.
במהלך המחלה דופן המעי נחלש. חיידקים חודרים לתוך דופן המעי המוחלש ויוצרים כיסי גז קטנים המפריעים לאספקת דם תקינה לדופן המעי. עקב כך, פעילות המעי הרגילה ניזוקה.
המחלה יכולה להתבטא בבטן תפוחה, יציאות ריריות או דמיות, הקאות וסימני מחלה כלליים.
הטיפול כולל הפסקה במתן אוכל דרך הפה, מתן נוזלים ואנטיביוטיקה לוריד ומתן מוצרי דם בעת הצורך.
בחלק מהמקרים רקמת המעי עלולה להנזק עד כדי יצירת נמק וקרע מקומי, ואז יש צורך בניתוח.
אנמיה של פגות
אנמיה היא מצב שבו ריכוז כדוריות הדם האדומות בדם יורד מתחת לערכים רצויים.
הסיבות לאנמיה בפגים הן מרובות ויכולות לנבוע מחסר יצור זמני של כדוריות דם אדומות במוח העצם, מהרס מוגבר של כדוריות דם אדומות בדם ההיקפי, מדימום או מלקיחות דם חוזרות.
אנמיה בפגים יכולה לבוא לידי ביטוי בחיוורון, בנשימה מהירה, לעתים נשמעת איושה מעל הלב או מופיעים קשיים בעליה במשקל.
הטיפול באנמיה תלוי בגילו ובמצבו הכללי של הפג. לעתים יש צורך לתת עירוי של כדוריות דם אדומות (עירוי דם). תינוקות עם משקל לידה נמוך מ 1,250 גרם מקבלים בהזרקה תת-עורית הורמון הנקרא אריטרופויטין, המגרה מח עצם לייצר כדוריות דם אדומות. האריטרופויטין ניתן ביחד עם תוספת ברזל דרך הפה.
ברוב הפגים הסובלים מאנמיה מוח העצם מתאושש בעצמו ומתחיל לייצר כדוריות דם אדומות תוך מספר שבועות. תוספת ברזל ניתנת לפגים יחסית מוקדם בהשוואה לתינוקות שנולדו במועד, כיוון שהאנמיה מתחילה בפגים בגיל מוקדם יותר.
אסטרופ (גזים בדם)
בדיקת דם שמראה את ריכוז החמצן ודו-תחמוצת הפחמן בדם כדי לאמוד את תפקוד הלב והריאות ואת יעילות הנשימה.
אפניאה
אפניאה זו הפסקה בנשימה, האופיינית לפגים, הנמשכת מעל 20 שניות.
כ 30% מהפגים השוקלים בלידה פחות מ-1,500 גרם סובלים מהתקפים של אפנאות בשבועות הראשונים לחיים. האפנאות מלוות לעתים בברדיקרדיה או בשינויי צבע.
הסיבה לאפנאות בפגים היא חסר בשלות של מרכז הנשימה במוח. עם הזמן מרכז הנשימה מגיע לבשלות והאפנאות פוסקות. שינויים במצב הפג כמו ירידה בטמפרטורת הגוף, עייפות, קושי באכילה או מחלות אחרות עלולים גם כן לגרום לאפנאות.
המוניטור המחובר לילוד עוקב אחר נשימותיו וקצב ליבו ולכן הוא המגלה הפסקות נשימה והאטות בדופק, מצפצף ומתריע על הפרעה בנשימה או בקצב הלב.
חלק מהאפנאות חולפות מעצמן כי התינוק מתאושש ומתחיל לנשום שוב בצורה סדירה. במקרים בהם האפנאות מתמשכות, הטיפול כולל גירוי קל של עור התינוק ("להזכיר" לו/לה להתחיל לנשום) ומתן תרופה בשם קפאין. במקרים של אפנאות עקשניות יש לעתים צורך בהנשמה. אפנאות של פגות אינן קשורות למות בעריסה.
אקוקרדיוגרפיה

בדיקה של הלב המיועדת לזיהוי מבנה הלב, הבדיקה נעשית על ידי הטכנאית או רופא קרדיולוג ילדים (רופא מומחה למחלות לב), הבדיקה נעשית במכשיר האולטרה-סאונד. משתמשים בבדיקה זאת גם על מנת לזהות
דוקטוס פתוח.
ב
בילירובין
צבען הנוצר בגוף מפירוק המוגלובין (החומר שנותן את הצבע לכדוריות הדם האדומות). הצבען הוא בעל גוון צהוב והוא מעניק את הצבע הצהוב לעור, האופייני לתינוקות הסובלים מצהבת ילודים.
ברדיקרדיה = Bradycardia
ברדיקרדיה היא האטה בקצב הלב (הדופק), פחות מ 100 פעימות לדקה.
היא אופיינית לפגים ומופיעה לעיתים קרובות יחד עם אפנאה, מאותן סיבות.
ברזל
ברזל ניתן בצורת טיפות כתוספת לאוכל. הברזל ניתן למניעת אנמיה לאחר השחרור מהפגיה הפגים ימשיכו לקבלו כמו שאר הילדים.
ג
גיל כרונולוגי
גיל הפג מיום הוולדו ואילך. לפי גיל זה חוגגים ימי הולדת...
גיל מתוקן
משתמשים בגיל מתוקן להערכת ההתפתחות. מתקנים גיל עד 2–3 שנים.
חישוב: להחסיר מהגיל הכרונולוגי את מספר השבועות החסרים עד להשלמת 40 שבועות (הריון מלא).
דוגמה: לתינוק שנולד בשבוע 28 להריון, חסרים 12 שבועות (3 חודשים) עד להשלמת הריון מלא ( 12 = 28 – 40 ). לכן, בגיל כרונולוגי של 6 חודשים – גילו המתוקן יהיה 3 חודשים.
ד
דוקטוס פתוח = PDA = PATENT DUCTUS ARTERIOSUS
הדוקטוס הוא כלי דם קצר הנמצא קרוב ללב ומחבר את עורק הראה הראשי עם אבי העורקים (האאורטה). זהו כלי דם חשוב בחיים התוך רחמיים כי הוא עוזר לדם לעבור מהלב הישר לגוף ולעקוף את הראות. חסר אספקת דם לראות בתוך הרחם, מאפשר התפתחות תקינה של הראות.
בתינוקות שנולדו בסוף ההריון הדוקטוס נסגר באופן עצמוני מספר שעות לאחר הלידה. כתוצאה מכך מתאפשרת זרימת דם תקינה מהלב לראות כמו במבוגרים. בחלק מהתינוקות שנולדו לפני תום ההריון הדוקטוס אינו נסגר לאחר הלידה ועקב כך עלולות להווצר בעיות כמו קושי בנשימה, ריבוי נוזלים וגודש בראות, קושי בשחלוף של חמצן בדו תחמוצת הפחמן ואי ספיקת לב.
זיהוי של דוקטוס פתוח בפגים נעשה על ידי בדיקת רופא והדגמה של כלי הדם הפתוח באולטרה-סאונד (בדיקת הלב על ידי מכשיר האולטרסאונד ניקראת אקוקרדיוגרפיה).
הטיפול בדוקטוס פתוח כולל הגבלה בכמות הנוזלים שהתינוק מקבל
ומתן איבופרופן העוזרות לסגירה של הדוקטוס. בתינוקות בהם הדוקטוס לא נסגר אחרי ניסיון טיפול תרופתי, יש לעתים צורך בסגירה שלו על ידי ניתוח.
דימום בחדרי המוח = IntraVentricular Hemorrhage = IVH
במרכז רקמת המוח של הפג, סביב החדרים, יש כלי דם קטנים ועדינים. כלי דם אילו נעלמים בהדרגה לקראת סיום ההריון. כאשר יש שינויים קיצוניים בזרימת הדם למוח הפג, מסיבות שונות, שלמות כלי דם אילו עלולה להיפגע, כתוצאה מכך עלול להתפתח דימום לתוך חדרי המוח.
הדימום מופיע בדרגות חומרה שונות (4 דרגות סה"כ), בהתאם לדרגה נקבע הטיפול. דימום בדרגה נמוכה נספג ברוב המקרים מבלי שיגרמו נזקים או סיבוכים. דימום בדרגה גבוהה עלול לגרום לסיבוכים מידיים ואף למוות. התינוקות אשר שורדים את הדימומים הקשים עלולים לפתח סיבוכים לטווח הארוך כגון הידרוצפלוס, ו/או סיכון גבוה להתפתחות פסיכומוטורית לא תקינה.
הסיכון לדימום תוך מוחי עולה ככל שגיל ההריון קטן יותר. כ – 80% מכלל הדימומים במוח קורים במהלך שלושת הימים הראשונים לחיים. דרגת הדימום עלולה להשתנות בימים הראשונים לאחר הדימום הראשוני.
גילוי הדימום בחדרי המוח והמעקב אחר התפתחותו נעשה על ידי ביצוע בדיקת
אולטרה-סאונד של המוח. הבדיקה נעשית בפגיה, כשהתינוק שוכב באינקובטור והמטמר מוצמד לראשו. הבדיקה לא גורמת לכאב או לאי נוחות, היא אינה חודרנית ונמשכת דקות מספר. תוצאות הבדיקה יוסברו לכם על ידי הרופא המטפל.
ה
הידרוצפלוס = Hydrocephalus
סיבוך של דימום בחדרי המוח מדרגה גבוהה. חדרי המוח מכילים באופן רגיל נוזל צלול בכמות מועטה. הופעת דם בחלל החדרים מפריעה ליצור ולספיגה הרגילים של הנוזל. כתוצאה מכך מצטברת בחדרים כמות גדולה של נוזל, החדרים מתרחבים מעבר לרגיל והם גורמים לגדילה מהירה של הראש. הטיפול נועד למנוע נזק מלחץ על המוח וגדילה מוגזמת של הראש. היות והצטברות הנוזל עשויה להפסק תוך מספר שבועות מקובל לנקז את עודף הנוזלים באופנים שונים. במידה והצטברות הנוזל אינה נפסקת מעצמה יש צורך להתקנת דלף (שנט) קבוע על ידי ניתוח
התפתחות פסיכומוטורית
התפתחות פסיכומוטורית היא הישג אבני הדרך בפעילות השרירים וההבנה של הילוד, למשל הופעת חיוך, הושטת ידים לחפצים, היפוך מהבטן לגב, זחילה, הליכה, הופעת הדיבור השחלת חרוזים וכו'.
פגים קטנים עלולים להתפתח לאט יותר מהצפוי, כי הם נולדו לפני הזמן והם משלימים את התפתחותם עד לגיל הלידה בפגיה, בנוסף התפתחותם עשויה להתאחר בגלל הבעיות הרבות שהיו להם בשהותם בפגיה או אפילו מבעיות תוך רחמיות שונות.
יש להתייחס להישגים לפי הגיל המתוקן.
הפגים מוזמנים למרפאת פגים ומכון התפתחות על מנת לעקוב אחר הגדילה וההתפתחות.
לא ניתן להסיק מסקנות סופיות על פיגור בהתפתחות לפני גיל 2 שנים.
ז
זונדה
צינורית המוחדרת דרך האף או דרך הפה לתוך הקיבה, בדרך כלל לשם האכלה.
ח
חיסונים
הפגים הקטנים נולדים עם מערכת חיסון שאינה בשלה עדיין, לכן אינה מסוגלת להגיב במלוא העוצמה למתן חיסונים מיד לאחר הלידה (למשל חיסון להפטיטיס מסוג B). בהגיעם לסביבות משקל 2 ק"ג, מערכת החיסון מגיעה לבשלות מספקת ולכן ניתן להתחיל לחסן כמקובל בכל הילודים בארץ. ברוב המקרים אין מניעה לחסן תינוקות ששוחררו לביתם לאחר שהות בפגיה.יש לזכור כי הפגים שהו זמן קצר ברחם ולא הספיקו לקבל מאימותיהם נוגדנים בכמות דומה לזו של ילודים אשר שהו ברחם אימם במשך הריון מלא. הפגים הקטנטנים סובלים לפעמים ממחלת ראות כרונית המסכנת אותם בהדבקה במחלות שונות. לכן יש סיבה מוצדקת להקפיד ולחסנם במועד בכל החיסונים. בנוסף, בחודשי החורף, יש לשקול מתן חיסון נגד שפעת תוך התייעצות עם הרופא המטפל. לפגים הקטנטנים מומלץ ביצוע חיסון מיוחד ל RSV (לפי קריטריונים של משרד הבריאות)
ט
טי.פי.אן TPN
הזנת על, הזנה תוך-ורידית. תמיסה הניתנת דרך הוריד, לשם הזנה. מכילה סוכר, חלבונים, מלחים וויטמינים לפי הצורך. צבעה צהוב.
כ
כיפת חמצן
כיפה מחומר פלסטי, שקוף, המונחת מעל ראש התינוק לכיפה מוזרם אויר מועשר בחמצן ואדים.
מ
מד חמצן (Oxygen Monitor)

מכשיר זה מודד את ריכוזי החמצן הניתנים לתינוק, באינקובטור או בכיפת חמצן.
מוניטור
מכשיר המודד באופן תמידי את קצב הלב (הדופק), הנשימה, ריווי החמצן בדם ולחץ-הדם.
מחלה נשימתית בפגים = RDS
מחלת הקרומים ההיאלינים = Syndrome RDS = Respiratory Distress
בחלק מהפגים עלולות להתפתח בעיות בנשימה לאחר הלידה. הקושי בנשימה מתבטא בנשימות מהירות, נשימות מאומצות, אנחות בזמן הנשימה, כחלון וחוסר יכולת לשמור על רמת חמצן תקינה בדם עד כדי צורך בהנשמה.
ברוב המקרים, הסיבה לבעיות הנשימתיות בפגים קטנים נובעת מראות שלא הגיעו לבשלות מלאה. ראות אלה אינן מסוגלות לייצר חומר הנקרא סורפקטנט בכמות נדרשת. הסורפקטנט פועל כדי לשמור את בועיות האוויר בראות פתוחות בזמן פעולת הנשימה. כאשר אין מספיק
סורפקטנט בראות חלק מבועיות האוויר נסגרות ולא עוזרות בתהליך הנשימה. כדי להקל ולשפר את הנשימה ניתן לעזור לתינוקות על ידי מתן חמצן בכיפה, על ידי צורות שונות של הנשמה, ולפעמים יש צורך במתן סורפקטנט לראות.
בדרך כלל הבעיה הנשימתית נמשכת כ 3-4 ימים עד שיש שיפור נשימתי, אולם קצב ההחלמה הוא אישי לכל תינוק.
שכיחות המחלה וחומרתה עולה ככל שגיל ההריון קטן יותר. הסיכון להתפתחות המחלה בתינוק שנולד לאחר 35 שבועות קטן באופן משמעותי.
מחלה ריאתית כרונית בפגים = BPD = Broncho Pulmonary Dysplasia
זו צורה של מחלת ריאות המתפתחת בחלק מהפגים במשך השבועות הראשונים לחיים. על פי ההגדרה המקובלת בספרות הרפואית תינוק שהגיע לגיל 36 שבועות מתוקן ונזקק עדיין לחמצן או לצורת הנשמה כלשהי, סובל ממחלת ראות כרונית של פגים.
הסיבות להתפתחות מחלת ראות כרונית מרובות וכוללות בחלקן טיפול ממושך בהנשמה ובחמצן, זיהומים, דלקת בראות ועוד. כתוצאה מכל אלה מתפתח נזק ברקמת הראות ונוצרות צלקות המונעות שיחלוף גזים יעיל.
מחלת הראות הכרונית מתבטאת בקצב נשימה מהיר מהרגיל, שיעול או צפצופים הנשמעים בהאזנה לראות, כחלון בזמן מאמץ (לדוגמא, בזמן האכלה), הפסקות בנשימה - אפנאה ועליה איטית יותר במשקל.
בניגוד למבוגר עם ראות חולות, יכול תינוק עם ראות פגועות לגדל רקמת ראה חדשה ובריאה. עד שמגיעים להבראת הראות יש לספק לתינוק חמצן כדי לשמור על רמת חמצן תקינה בדם. במהלך המחלה רצוי לא לגרום לעומס נוזלים בגוף, אולם יש לוודא שהתינוק מקבל כמות נאותה של קלוריות באוכל כדי שיעלה במשקל.
קצב ההחלמה ממחלת ראות כרונית אישי לכל תינוק. קשה לנבא מה יהיה מהלך המחלה, והתלות בחמצן יכולה להמשך מספר שבועות ועד חודשים. פגים שסבלו ממחלה ראתית כרונית נוטים בשנתיים הראשונות לחיים להידבק במחלות וירליות של דרכי הנשימה (התקררות) במיוחד בעונת החורף. לעתים יש צורך באשפוז חוזר לאחר השחרור מהפגיה לצורך השגחה וטיפול.
מכונת הנשמה (מנשם)

מכונת הנשמה מסייעת באוורור הריאות ובחמצון הדם של הילוד.
ניתן לחבר את המכונה לתינוק דרך טובוס - לקנה הנשימה, או דרך שתי צינוריות לאף.
מכשיר סטורציה
מכשיר המחובר ליד או לרגל ומודד את ריווי החמצן בדם. מדד זה קובע האם יש צורך להעלות או להוריד את ריכוז החמצן שהתינוק מקבל.
מקוניום (meconium)
היציאות הראשונות של היילוד. נוצרות במעי העובר במהלך ההיריון ונפרשות במהלך הימים הראשונים לחייו. צבעו ירוק כהה והמרקם צמיגי.
משאבת עירוי

מכשיר הסופר את קצב הנוזלים בסמ"ק שנקבע מראש.
ס
סורפקטנט
החומר החסר בריאות בלתי בשלות, בתינוקות שסובלים ממחלה נשימתית של הילוד (מחלת הקרומים ההיאלינים).
החומר מוחדר ישירות לריאות על ידי טובוס (צינור מיוחד שמוחדר לקנה הנשימה).
ניתן לפי הצורך, פעם-פעמיים בימים הראשונים לחיים.
ספסיס = Sepsis
מחלה הנובעת מצמיחה של חיידק בדם ובנוזלי גוף אחרים. שכיח במיוחד בתינוקות קטנים.
מערכת החיסון של הפגים עדיין בלתי בשלה ולכן כושר ההתנגדות שלהם לפלישת חיידקים לגוף, ירוד.
חיידקים יכולים להתפשט במהירות למערכות שונות בגוף הפג ולסכן את חייו (דלקת בדרכי השתן, ריאות, מערכת העצבים ועוד).
המחלה מתבטאת במראה כללי ירוד, הופעת אפנאות ו/או ברדיקרדיות חוזרות, בטן תפוחה, חוסר יכולת לעכל את האוכל, הפרעות באיזון חום הגוף, בסוכר ובלחץ הדם.
הצוות המטפל רגיש מאד לאפשרות הופעת ספסיס ולכן בכל חשד קל נלקחות הבדיקות המתאימות (בירור ספסיס) ומתחילים ללא דיחוי בטיפול המתאים (אנטיביוטיקה לתוך הווריד). למרות הסיכון, רוב רובם של התינוקות מחלימים ללא סיבוכים.
ככל שגיל ההריון צעיר יותר הסיכון ללקות בספסיס גבוה יותר.
גורמים נוספים המעלים את הסיכון של הילודים לזיהומים הם: פקיעת קרומים מוקדמת (ירידת מים ממושכת), חום אימהי בזמן הלידה, צורך בטיפולים פולשניים כגון: עירויים, קטטרים שונים, הנשמה ממושכת ושימוש ממושך באנטיביוטיקה.
סקשן
שאיבת דרכי נשימה. סקשן נועד להרחקת הפרשות מדרכי הנשימה האף והפה.
ע
עירוי
כאשר הילוד אינו מסוגל לאכול, הוא מקבל את הנוזלים, אבות המזון והמלחים שהוא זקוק להם בתמיסה לתוך וריד. ניתן להרכיב עירוי לכל וריד, בידיים ברגלים ולפעמים גם לורידי הקרקפת. על מנת לחשוף ורידים אילו צריך לגלח חלק משיערות הראש. שיער זה יגדל בחזרה בהמשך.
אין סיכון מיוחד בהתקנת העירוי בורידי הקרקפת.
פ
פג
פג הוא כל תינוק שנולד לפני תום 37 שבועות להריון. הפגים עלולים לסבול מבעיות הנובעות מחוסר בשלות של המערכות השונות בגוף. הופעת בעיות לאחר הלידה המוקדמת תלויה בגיל ההריון ובמשקל התינוק. ככל שהתינוק נולד מוקדם יותר, או בעל משקל נמוך יותר, הוא עלול לסבול מבעיות רבות יותר.
פוטותרפיה = בילילייט

טיפול
בצהבת של הילוד. בטיפול זה חושפים את עורו של התינוק לאור לבן בעל עוצמה חזקה במיוחד.
החשיפה לאור משנה את מבנה הצבען הצהוב (בילירובין) שבעור לחומר הנפרש בקלות יתר אל מחוץ לגוף.
במהלך הטיפול באור התינוק שוכב באינקובטור ועיניו מכוסות כדי להגן עליהן מפני האור החזק.
צ
צהבת של הילוד
צבע צהוב של העור ושל לובן העיניים, הנגרם עקב שקיעת בילירובין.
צהבת הילוד, מופיעה בחלק מכלל הילודים הבשלים, אך בפגים שכיחותה גבוהה יותר. הטיפול - פוטותרפיה.
כאשר כדוריות הדם האדומות בדם מתפרקות, אחד מתוצרי הפירוק הוא פיגמנט צהוב (צבען), הנקרא בילירובין. חומר זה מגיע מהדם לכבד, עובר שם מספר תהליכים כימיים ואז ניתן להפריש אותו בדרכי העיכול או בשתן.
בילוד מצטברות בדרך כלל כמויות גדולות מהרגיל של בילירובין כיוון שהילוד נולד עם יותר כדוריות דם אדומות מאשר הוא זקוק להן לאחר הלידה. כמו כן, הכבד מגיע לבשלות מלאה רק מספר ימים לאחר הלידה. לכן כאשר כמות הבילירובין עולה מעל לסף מסוים, הוא נוטה להצטבר בעור ובלובן העין. עלייה נוספת, לדרגה גבוהה יותר, עלולה לשקוע במוח ואז לגרום לנזק. על מנת למנוע נזקים בהצטברות מוגברת של בילירובין, ניתן להשתמש בטיפול באור (פוטותרפיה).
הצהבת חולפת כאשר תפקוד הכבד מתאים לקצב ייצור הבילירובין (תוך מספר ימים לאחר הלידה).
בימים הראשונים לאחר הלידה, יש לעקוב אחר ערכי הבילירובין בדם ובמקרה הצורך, להחליט אם יש צורך בטיפול באור.
ק
קלינולאיק
תמיסת שומן הניתנת דרך הוריד במסגרת הזנת על (TPN). צבעה לבן.
קפאין
תרופה הניתנת לפגים הסובלים מאפנאות של פגות. התרופה מגרה את מרכזי הנשימה בגזע המוח.
ר
רטינופטיה של פגות = ROP = Retinopathy of Prematurity
תהליך יצירת כלי דם ברשתית העין מגיע לסיומו באופן תקין בשבועות 44-40 להריון. בתינוקות שנולדו לפני תום ההריון, התהליך הרגיל של יצירת כלי דם ברשתית יכול להיעצר לאחר הלידה ולהתחדש שוב מספר שבועות לאחר מכן. בחלק מהפגים התחדשות תהליך של גדילת כלי הדם ברשתית עלול להיות מהיר ומופרז. ברוב הפגים, גם כאשר גדילת כלי הדם בעין מואצת, התהליך פוסק מעצמו ללא טיפול. אם שגשוג כלי הדם ממשיך, כלי הדם הקטנים עלולים לחדור לחלק נוסף של העין, לגוף הזגוגי, אליו הם אינם שייכים, ושם הם עלולים לגרום להצטלקות או למשיכה של הרשתית. משיכת הרשתית גורמת להפרעה בראיה עד עיוורון. רופא עיניים בודק באופן קבוע את כל התינוקות שנולדו במשקל נמוך מ 1,500 גרם, ובגיל פחות מ 33 שבועות להריון. הבדיקה הראשונה נעשית בערך בגיל 6-4 שבועות. בדיקות חוזרות נעשות לפי הצורך. בדיקת העיניים נערכת בפגיה על ידי רופא עיניים מומחה לפגים, תוצאות הבדיקה יוסברו להורים במהלך האשפוז על ידי הרופא המטפל או רופא העיניים. כששגשוג כלי הדם ברשתית פראי במיוחד או שתופס חלק גדול מהרשתית ומסכן את הראייה, יש צורך להתערב כדי לעצור את התהליך. במקרים אלו מטפלים על ידי צריבת כלי הדם בלייזר.
ת
תיק חולה ממוחשב
לכל תינוק המאושפז ביחידה לטיפול נמרץ קיים תיק אישי במערכת ממוחשבת. בתיק זה מרוכזים הנתונים המתקבלים ישירות, בזמן אמת (בכל דקה) ממכשירי הניטור וההנשמה המחוברים אליו.
בתיק מרוכזים גם נתונים כגון: בדיקות מעבדה, הדמיה, הערכות של הסגל הרפואי, הצוות הסיעודי והיועצים השונים. באותה מערכת מוזנים ומתועדים גם העירויים והתרופות שהתינוק מקבל.
זוהי מערכת משוכללת המייעלת את הטיפול בפגים, מתוכננת למנוע חלק גדול מהטעויות בטיפול, מאפשרת מעקב יעיל וברור אחר מהלך האשפוז בתינוק. כמו כן זוהי מערכת "ירוקה" היות והיא חוסכת נייר רב.
המערכת מוגנת ונגישה רק לאנשים אשר המוסמכים.