העובדת הסוציאלית בפגייה

מה עלי לספר לילדים האחרים שלי?

הדרך הטובה ביותר היא להגיד את האמת. עדכנו אותם במידע שהם יכולים להבין בהתאם לגילם ולבשלותם.
ילדים צעירים מאוד שואלים שאלות פשוטות וצריכים תשובות פשוטות. התייחס לתינוק החדש בשמו/שמה, אם יש כבר כזה, כמו כל אדם אחר במשפחה.

האם להביא אחים לביקור בפגיה?

אנו ממליצים להביא את האחים לבקר את אחיהם התינוק, בתנאי כמובן שהם בריאים לחלוטין. מחקרים הראו שאחים שבקרו בפגיות הרגישו יותר מקורבים לתינוק ולאם מאשר אלו שלא בקרו והרגישו זרים לחלוטין לתינוק. לא נצפו תגובות חריגות לביקורים הללו מצד הילדים ולא נרשמה התנגדות לחזור לביקורים נוספים, למרות שאנו הבוגרים חוששים מהשפעת מראה התינוק החולה על הילדים.
הביקור צריך להיות מתוכנן ומתחשב בגילו של הילד וביכולת הריכוז שלו.
ילדים קטנים בדרך כלל רוצים להישאר רק מעט זמן בתוך הפגייה. ילדים מעל גיל חמש צריכים קצת יותר זמן כדי להרגיש נוח.
תעודדו אותם לדבר אל התינוק, לשיר לו, לצייר לו ציור, ותסבירו לו מה רואים ומה הם כל המכשירים השונים.

מה הם תגובות אופייניות של ילדים קטנים להמצאות תינוק חדש בפגיה?

גם ילדים מאוד צעירים מרגישים אם אתם עצובים ומדוכאים, וחייהם ישתנו כשמצבכם הנפשי פחות טוב ואף ירוד. כמו כן הזמן שלהם עם ההורים מתחלק עכשיו עם עוד שותף.
תגובות אופייניות:
לילדים בגילאי 2-6 יכולות להיות מחשבות מאגיות. הם מאמינים שמחשבות או שמשאלות עשויות לגרום לדברים לקרות. לכן הם עלולים לחשוב, שהם אלה שגרמו לתינוק להיוולד לפני הזמן או להיות חולה.
יחסם של הילדים בגיל הצעיר לתינוק החדש הוא אמביוולנטי: מחד, הם אינם שמחים לחלוק את הוריהם עם עוד מישהו, ומאידך, המחשבה על אח/אחות חדשים מלהיבה אותם.
דרך המחשבה המאגית עלולה לגרום להם להניח שהם אשמים בלידה המוקדמת או במחלתו של אחיהם החדש. דרך התגשמות המשאלה שעדיף שהתינוק לא היה נולד, אולי בסתר נתנו לאמם מכה (קטנה ובלתי מורגשת) בבטן, כשזאת החזיקה אותם. שכנעו את ילדיכם שהם לחלוטין לא אשמים ולא קשורים לסיבת הלידה המוקדמת.
ילדיכם עלולים לחשוב שהם גרמו לכם לצער או לעצבות שבה אתם שרויים בכך שאמרו או עשו משהו "לא טוב". שתפו את ילדיכם ברגשות העצב והדאגה שלכם אך הדגישו שאין המצב נובע ממעשיהם או מחשבותיהם אלא בגלל שהתינוק החדש קטן חולה ומאושפז בפגיה.
לעתים ילדים יגיבו על השינוי בסביבתם עם הופעת התינוק החדש בהתנהגות מוחצנת, כדי לזכות בתשומת הלב, שאותה איבדו במצב החדש.
שגרת חייהם השתנתה בבת אחת והם חשים חוסר בטחון, שאותו הם מבטאים בצורה של התפרצויות זעם, התעקשויות שונות, בכי מוגזם וכו'.  

איך תוכלו לעזור?

• השתדלו למצוא להם דמות מוכרת ואהובה (כמו סבא/ סבתא) שיוכלו לתת להם את תשומת הלב שחסרה להם.
• השתדלו מאוד לשמור על השגרה שהייתה נהוגה עד כה בבית. אם הילדים נמצאים במסגרת חינוכית רצוי לעדכן את המורה/ גננת על הולדת הפג ועל אשפוזו בבית החולים.
• הדגישו שאתם מאוד אוהבים אותו כמו לפני לידת הפג.
• הביאו את ילדיכם לבקר ולראות את אחיו/ אחותו החדשים בתאום עם צוות הפגייה.

חלק מהילדים יתחילו להתלונן על מיחושים גופניים, לעתים כחיקוי לתינוק החדש או כשיטה להשגת יותר תשומת לב. אל תיבהלו מתגובתם, תנו את מירב תשומת הלב, חבקו נשקו והבטיחו, מילולית ולא מילולית, שאתם אוהבים אותם מאוד, ושאף אחד לא ייקח להם את אהבתכם.

לעתים ילדים חוששים "להידבק" מהתחלואים של התינוק. זאת כי רוב המחלות שהם הכירו עד כה הם אכן מדבקות. (שפעת, מחלות ילדים וכו'). הסבירו לילדיכם שסכנה כזאת אינה קיימת. הדגישו כי התחלואה של הפג קשורה להיותו כה קטן, וכיוון שהם לא קטנים כאלה אין להם סיבה לדאגה.

הילדים עשויים לשאול את עצמם, מי יטפל בהם כשהתינוק יבוא הביתה. הראו להם שהם עדיין מאוד חשובים לכם ולמשפחה. שתפו אותם בטיפול בתינוק ובהחלטות הקשורות לריהוט החדר שלו וכו'. הראו להם שאתם גאים בהם בדברים שהם יודעים לעשות לעומת התינוק שלא יודע.  

לחלק מהילדים עלולה להיות תגובת נסיגה (רגרסיה). הנובעת ממצב דחק רגשי. תגובת הנסיגה היא חזרה להתנהגות פחות בוגרת. למשל ילד שכבר נגמל מהרטבה, יתחיל שוב להרטיב, או ילד שכבר ישן כל הלילה, יתחיל שוב להתעורר בלילות. אל תכעסו ואל תענישו את ילדיכם על התנהגות זו. התעלמו ואל תדברו על כך. גם אלה דרכים של הילדים לזכות ביותר תשומת לב מכם. כאשר הילד ירגיש שוב בטוח, הוא יחזור להתנהגות הבוגרת שהייתה לו מקודם.

מה לספר לילדיי האחרים במקרה של מות התינוק?

חשוב להיות ישר וכנה עם ילדיכם. אל תנסו להסתיר, הוא בין כה וכה ידע בסופו של דבר את מה שקרה לאחיו.

• עודדו את הילדים בבית להביע רגשות
• הסבירו להם שהעצב שלכם נובע ממות התינוק אך אל תצפו בהכרח תגובה דומה אצל ילדכם
• עימדו על כך שאין לו כל קשר לסיבת המוות של התינוק
• הדגישו שאין לו סיבה למות כמו אחיו התינוק כי הוא לא פג ולא תינוק בכלל
• עודדו את הילד להכין מתנת פרידה לתינוק כמו ציור או שי קטן אחר
• היו בטוחים שילדיכם מבין שרוב האנשים, מבוגרים כקטנים, שמתאשפזים בבית חולים, מחלימים וחוזרים הביתה.

אל תשתמשו בביטויים הבאים:

• התינוק הלך לישון. (זה יגרום לילדכם לפחד לישון, פן לא יקום כמו אחיו הפג)
• אלוהים לקח אותו (אזי יפחד שגם אותו ירצה לקחת)
• התינוק היה מאוד חולה (כל פעם שיהיה חולה יפחד למות)
• התינוק נסע לטיול (הילד יפחד לנסוע או כשאמו תיסע יפחד שהיא תעלם כמו הפג).