שיקום אורתופדי מכוון לשחזור תפקודו של אדם שנפגע כתוצאה מחבלה, שבר, ניתוח אורתופדי, קטיעה בגפה התחתונה או לעיתים עקב כאבי גב חריפים. שיקום גריאטרי אורתופדי מותאם לבני הגיל המבוגר ויכול להתבצע במחלקה שיקומית - בתנאי אשפוז, או במסגרת שיקום יום.
מהם האירועים המצריכים שיקום גריאטרי אורתופדי?
האירוע השכיח ביותר, שבעקבותיו מגיעים מבוגרים לשיקום, הוא שבר בצוואר הירך. גם לאחר ניתוח מוצלח, תפקודו של הקשיש נפגע מאוד, ובתחילה אינו מסוגל לקום, ללכת ולשרת את עצמו. מאחר שבשבועיים הראשונים הוא נזקק להשגחה צמודה עקב נטייה לסיבוכים רפואיים, לרוב מתבצע השיקום במסגרת אשפוזית.
השיקום באשפוז נמשך לרוב כשלושה שבועות, אולם אם המנתח מתרשם שקיבוע השבר אינו יציב מספיק, מתארך השיקום במספר שבועות. ברוב המקרים, עם שחרורו, הקשיש יכול להתהלך בעזרת הליכון בתחומי ביתו או בסביבה הקרובה, באופן עצמאי או בתמיכה קלה ממלווה. שיפור תפקודי נוסף מושג בהדרגה במהלך מחצית השנה הבאה.
שברים שכיחים נוספים הפוגעים בניידות הם: שברים בחוליה, באגן, באזור הברך או בקרסול. רובם קשורים לדלדול העצם (אוסטיאופורוזיס). הטיפול בהם יכול להיות שמרני או ניתוחי, אך כולם כרוכים בירידה תפקודית ומצריכים שיקום.
אילו אירועים נוספים מצריכים שיקום גריאטרי אורתופדי?
- שבר בגפה העליונה (לרוב בזרוע או בקצה האמה) שעשוי לגרום לקושי בניידות אם הקשיש נזקק להליכון ומתקשה לאחוז בו.
- החלפת מפרק - לרוב מפרק הברך או הירך, שנשחקו על רקע תהליך שחיקת הסחוס (אוסטאו-ארתריטיס). במקרה כזה הפרק מוחלף במשתל מתכתי־פלסטי.
- קטיעה בגפה תחתונה - לרוב קשורה לסיבוכי סכרת ולמחלת עורקי הרגליים. הקטיעה נערכת באופן המאפשר התקנת תותבת - לרוחב כף הרגל, מתחת לברך או מעל לברך.
- כאבי גב חריפים - לרוב על רקע אוסטאופורוזיס (עם דחיסה של חוליה והשטחתה), שחיקה במפרקים הקטנים האחוריים של החוליות או פריצת דיסק בין-חולייתי שהתנוון. הטיפול בכאבים הוא לרוב שמרני וכולל מנוחה קצרה במיטה ולאחריה הפעלה הדרגתית. כאמור, קשיש שאין לו מערכת תמיכה מספקת בביתו יזדקק לאשפוז בתקופה זו.
- סיבות נדירות יותר לצורך בשיקום גריאטרי אורטופדי הן ניתוח להסרת גידול בעצם או זיהום בעצם או במפרק.
מהו מהלך השיקום?
המטופל מגיע לרוב לשיקום כארבעה-חמישה ימים לאחר הניתוח, וסמוך לקבלתו נבדק על ידי כל אחד מאנשי הצוות הרב מקצועי שמטפל בו. השיקום הוא תהליך הדרגתי שמתבצע באמצעות תרגול יום־יומי ומובל על ידי שני מקצועות שיקום מרכזיים:
- פיזיותרפיה שמכוונת להחזרת ניידות עצמאית, איכותית ובטיחותית, ככל האפשר, בעיקר במעברים (מיטה-כיסא-עמידה) ובהליכה. אם לא ניתן להגיע לניידות בטיחותית בהליכה, מנסים להשיג ניידות עצמאית בכסא גלגלים. הטיפול מתמקד בחיזוק שרירים, בשיפור טווחי תנועה במפרקים ובשיפור היציבה ושיווי המשקל.
- תהליך השיקום מתחיל לרוב בתרגול שינויי תנוחה עצמאיים במיטה, כדי למנוע פצעי לחץ ולאפשר שימוש בסיר לילה. בהמשך מתרגלים קימה מול סולם ונשיאת משקל הדרגתית על הרגל המנותחת. השלב הבא הוא הליכה בין מקבילים, עם תמיכה רבה מצד הידיים. בהמשך יתנסה המשתקם בהליכה עם הליכון, תחילה בתמיכת מלווה ואחר כך באופן עצמאי, בהשגחת המלווה.
- ריפוי בעיסוק מכוון לשיפור בתפקודי היום־יום הבסיסיים האחרים: לבוש, טיפוח אישי, רחצה ובישול.
- למטופלים המוגבלים בהתכופפות ניתנת הדרכה לשימוש באביזרי עזר שונים המאפשרים לבישת מכנסיים, נעילת נעליים ועוד. במקרה הצורך, המרפאות בעיסוק מבצעות גם הערכה קוגניטיבית (שכלית) למטופל.
מיהו הצוות הרב מקצועי שמטפל במשתקם?
- רופא גריאטר שעומד בראש הצוות הרב מקצועי ומנהל את הטיפול הרב תחומי במשתקם. בנוסף, הרופא משגיח על מצבו הרפואי של המטופל, מתאים לו תרופות ומטפל בסיבוכים רפואיים העלולים להופיע.
- צוות סיעודי הכולל אחיות וכוחות עזר. הצוות אחראי לחלוקת התרופות ולמדידת סימנים חיוניים, סועד את המשתקם במיטה ומחוצה לה, עוזר לו במעברים ונענה לפניותיו.
- קלינאי/ת תקשורת המטפל/ת בחולים הסובלים מהפרעות בליעה או תקשורת.
- תזונאי/ת המבצע/ת הערכה תזונתית של המטופל ומתאימ/ה לו העשרות מזון, על פי הנדרש.
- עובד/ת סוציאלי/ת התומכ/ת בחולה ובבני משפחתו, הנמצאים לעיתים קרובות בתקופה זו במצב משברי. בנוסף, עוזר/ת העובד/ת הסוציאלית למטופל למצות את זכויותיו ולארגן את העזרה הנוספת שיזדקק לה עם חזרתו הביתה. למטופלים שתפקודם נפגע באורח קשה יותר מסייע/ת העו"ס בהזמנת מטפלת צמודה לבית או בהתארגנות למעבר לבית אבות.
הצוות השיקומי נפגש ודן בכל מטופל אחת לשבוע, מעריך את התקדמותו וקובע את תכנית ההמשך ואת משך השיקום הנותר לו במרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד.
