תסמונת השבריריות (Frailty) בקשיש מאופיינת בחלשות (תשישות, אפסית כוחות – מופיעה ראשונה), איטיות וירידה בתיאבון ובמשקל. שכיחותה של התופעה עולה עם הגיל, עם ריבוי המחלות והתרופות ועם הירידה במצב התפקודי. התסמונת מעידה על צמצום הרזרבות במערכות החיוניות בגוף, המתפקדות במצב גבולי שמספיק בדיוק לשגרת היומיום המצומצמת של הקשיש, כישלון בשגשוג. אם יחלה במחלה חריפה או יפגע מטראומה, יבוא אובדן הרזרבות לידי ביטוי בקושי להחלים, להתאושש ולחזור למצב הקודם.
למרות המחקרים הרבים עדיין לא מוגדרות הנחיות קליניות לניהול וטיפול. אפשר להימנע מתשישות על ידי עיסוק בפעילות גופנית קבועה ושימור כוח השרירים, וכן באמצעות פעילות שכלית, חברתית, תזונה מאוזנת ובריאה.
כיצד ניתן לאבחן שבריריות?
תסמונת השבריריות נחקרה רבות, והיא נחשבת לאחת התסמונות החשובות בגריאטריה.
באחד מהמחקרים אשר נעשה ע"י קבוצה של Ken Rochwood הגיעו למסקנה ששבריריות נובעת מהצטברות מחלות, תסמינים, הפרעות מעבדתיות ותפקודיות, וחשוב מאוד לאבחן את המצב כדי לחשב סיכון לסיבוכים, צורך בסידור מוסדי ואפילו מוות.
בגיל 65 כ־11% מהמבוגרים עונים לקריטריונים אלו. בגיל 80-84 השיעור עולה ל־16% ובגיל מעל 85 ל־26%. השכיחות של שבריריות גבוהה יותר אצל נשים ואנשים גם עם משקל נמוך וגם עם משקל גבוה. אחוז גבוה מאוד של שבריריות (30-80%) מתרחש בחולים מאושפזים ונמצאים במוסדות. גיל עצמו – גורם הסיכון העיקרי לרוב המחלות הכרוניות.
קשיש שברירי נמצא בסיכון מוגבר למספר סיבוכים ובהם:
- יותר מחלות חריפות, יותר אשפוזים.
- קושי בהתאוששות ממחלות, החלמה איטית ונטייה לסיבוכים.
- יותר סיבוכים בניתוח.
- חוסר יכולת להגיב ל-Stress, ירידה בתגובה לחיסונים, סיכון מוגבר לחלות בזיהום קורונה קשה עם שיעור גבוה של תמותה.
- נפילות ושברים.
- סיכון מוגבר לירידה תפקודית נוספת עד למצב הסיעודי, אובדן עצמאות.
- ירידה קוגניטיבית ודמנציה בעתיד.
כל מחלה מגבירה את המצב הדלקתי הכללי בגוף לזמן ממושך, מגבירה הדלקת את חולשתו והרגשתו הכללית הלא טובה של הקשיש, ותורמת לירידה בתיאבון ולפירוק השרירים. בעת מחלה חריפה, קשיש שברירי עלול שלא להציג את תסמיני המחלה האופייניים, אלא תופעות לא ספציפיות כמו: בלבול, ירידה תפקודית ואיבוד שליטה בסוגרים. לעתים הקשיש מסרב לאכול ולשתות ואינו יורד ממיטתו. גם אם ירד ממיטתו, הוא עלול ליפול עקב הבלבול והחולשה.
Frailty בהקשר של מצבים רפואיים ספציפיים – חשוב להעריך את המצב התפקודי כסמן רפוגנוסטי לקבלת החלטות קליניות רפואיות:
מה ניתן לעשות כדי למנוע את השבריריות?
ידוע על שלושה דברים שיכולים למנוע או לדחות את הופעת תסמונת השבריריות:
- פעילות גופנית קבועה שלוש פעמים בשבוע, לשיפור הכושר הגופני (סיבולת לב־ריאה), הגמישות ושיווי המשקל, ובעיקר - לשימור כוח השרירים, על ידי תרגילי כוח.
- פעילות שכלית מאתגרת ופעילות וחברתית.
- תזונה מאוזנת מבחינת הרכב הקלוריות (30kcal/kg) והחלבון (1 gr/kg), שמירה על משקל הגוף והימנעות מירידה לא מבוקרת במשקל.
אבחנה מוקדמת עד כמה שניתן: על מבוגר שנמצא בקבוצת סיכון, או שנחלש ומראה סימני שבריריות - לעבור הערכה גריאטרית כוללנית ע"י גריאטר בקהילה או במרכז רפואי. יעילות הערכה מקפת כזו, בקבוצת חולים זו, הוכחה כיעילה.
