כללית שלי
גרנטולוגיה

סחרחורת בגיל השלישי

סחרחורת היא תופעה שכיחה ומטרידה מאוד, ובפרט במבוגרים. סחרחורת מתמשכת פוגעת בביטחון העצמי ובאיכות חייו של הסובל ממנה, ועלולה לסכן אותו בנפילות חוזרות. רופאי הרצפלד ריכזו את כל המידע שעשוי לסייע בנושא.

הרצפלד | עדכון אחרון: 05.08.2019

תחושת הסחרחורת נובעת מסיבות שונות אשר להן טיפולים שונים:

1. סחרחורת ה"רגילה", שסיבתה משולבת - הפרעה בסיבי העצב התחושתיים, שינויים ניווניים בחוליות הצוואר וירידה כרונית בתפקוד האוזן הפנימית - אין טיפול תרופתי טוב ביחס עלות־תועלת. כל התרופות מזיקות לטווח ארוך יותר מאשר עוזרות. התרופות מודאל וסטונארון (ראה בהמשך) - יכולות לעזור לתקופה קצרה (שבוע), במצבי החמרה.

המלצתנו:

חשוב לשמור על תזונה בריאה ולעסוק בהתעמלות מותאמת. פעילות מומלצת במיוחד היא ה"טאי-צ'י" (אמנות לחימה שמקורה במזרח הרחוק, שמבוססת על תרגול רצף תנועות איטיות).

2. סחרחורת שסיבתה ירידה בלחץ דם בעת הקימה - אפשר וחשוב לטפל. הטיפול נעשה על ידי צמצום תרופות המורידות את לחץ הדם, ובפרט תרופות משתנות ותרופות ממשפחת חוסמי־אלפה המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם, כמו  CADEX, או בהגדלת הערמונית בגברים, כמו  XATRAL. לעיתים ימליץ הרופא על שתייה יתרה ותוספת מלח, להעלאת נפח הדם. חשוב לקום בהדרגה משכיבה. תחבושות לרגליים או גרביים אלסטיות - עוזרות.

3. סחרחורת שסיבתה הפרעות בקצב הלב
(לפי בדיקת  HOLTER - מכשיר המקליט את קצב הלב לאורך היממה, כדי לדעת אם יש קורלציה בין הפרעת הקצב לתחושת הסחרחורת) - נחוץ טיפול תרופתי ספציפי או קוצב לב.

4. "סחרחורת אמיתית", סיבובית (VERTIGO) - נגרמת בגיל המבוגר לעיתים קרובות מ"תזוזת האבנים" הקטנות הנמצאות בתעלות האיבר לשיווי משקל שבאוזן הפנימית (תסמונת BPPV). לסוג זה של סחרחורת יש טיפול פיזיקלי יעיל מאוד, המבוסס על מניפולצי (תרגילים) הניתנת ע"י פיזיותרפיסטית שהתמחתה בנושא.

לסחרחורת כזו קיימות שלוש תרופות יעילות:

STUNARONE - תרופה אנטי־היסטאמינית המדכאת את פעילות איבר שיווי המשקל באוזן הפנימית. היא תעזור במצבי הפרעה חריפה בפעילות האוזן הפנימית. המינון - כדור של 25 מ"ג, פעמיים עד שלוש ביום. התרופה עלולה לגרום לבלבול  ולקושי בהשתנה אצל גברים. שימוש ממושך בתרופה עלול לגרום לתופעות דמויות מחלת פרקינסון, עם הקשחת השרירים, איטיות וקושי בתנועות, "פני מסכה" עם מיעוט הבעות, והפרעה ביציבות ההליכה. כלומר, סטונארון הנלקח לתקופה ממושכת עקב "סחרחורת" עם הפרעה בשיווי המשקל, עלול בעצמו לייצר הפרעה ביציבות ובשיווי המשקל. לכן, בתרופה זאת יש להשתמש בכל פעם לאורך תקופה קצרה בלבד, שבוע עד שבועיים.

MODAL - תרופה אנטי־דופמינרגית, המדכאת גם היא את פעילות איבר שיווי המשקל. לתרופה גם השפעה על מערכת העיכול המשככת בחילות, וכן אפקט נוגד דיכאון קל. המינון: קפסולה של 50 מ"ג, פעם עד פעמיים ביום. גם תרופה זו, בטיפול ממושך, עלולה לגרום לתופעות דמויות מחלת פרקינסון, ולא מומלץ לנטלה מעבר לשבועיים עד שלושה.

AGISERC - תרופה הפועלת ספציפית על איבר שיווי המשקל, מרחיבה את כלי הדם המזינים אותו ובכך משפרת את תפקודו של איבר חשוב זה. המינון - כדור של 16 מ"ג, פעמיים עד שלוש ביום. תחילת ההשפעה אינה מיידית אלא מושהית לאורך מספר ימים. התרופה משפיעה רק בחלק מהחולים, אך אם היא משפיעה - השפעתה טובה ומעוטת תופעות לוואי. אפשר להשתמש בה לתקופה ממושכת, במידת הצורך.

אני רוצה...