כללית און-ליין
קורונה

פורסם בראשונה: 27.12.2021

    מאת:
  • ד"ר בת־שבע גוטסמן

אומיקרון: כל מה שחשוב לדעת על הווריאנט

אחרי דלתא, זן חדש של קורונה מעורר בהלה ברחבי העולם. עד כמה מסוכן זן אומיקרון? מהם התסמינים שלו? כמה מאומתים יש בישראל? מהן הנחיות הבידוד?

 

האם זן האומיקרון מידבק יותר מזנים אחרים של קורונה?

ב־23 בנובמבר 2021 זיהה המכון למחלות מידבקות בדרום־אפריקה וריאנט חדש של קורונה שקיבל את השם אומיקרון. מאז התגלה הזן החדש הולך וגדל באופן מסחרר מספר הנדבקים בו באירופה ובצפון אמריקה.

מקדם ההדבקה במדינות המחוסנות - בדומה לישראל - הוא בערך 3. משמעות הדבר: מספר החולים מכפיל את עצמו כל 3 ימים.

רוב ההדבקות החדשות בארצות אירופה ובצפון אמריקה הן בזן החדש הזה, וישנן גם הדבקות חוזרות רבות: בבריטניה כ־7% מכלל ההדבקות באומיקרון הן הדבקות חוזרות, בעוד ששיעור ההדבקות החוזרות בזנים הקודמים עמד על כ־1% בלבד.

בבריטניה גם נרשמו שיאי הדבקה של כ־120 אלף נדבקים חדשים ביום, ושיעור הבדיקות החיוביות שם הגיע ל־15%.

גם בישראל מתפשט האומיקרון במהירות, כולל בקרב מי שקיבלו 3 חיסונים.

מהנתונים בארץ ובעולם כבר ברור שלאומיקרון יש יכולת הדבקה משופרת וכי ההגנה שמקנה החיסון הקיים היא חלקית בלבד.

מבריטניה התקבלו דיווחים שלפיהם יעילות הבוסטר במניעת מחלה סימפטומטית - שעמדה על יותר מ־90% נגד זן הדלתא - ירדה לכ־75% נגד זן האומיקרון.

הנדבקים אומיקרון בבריטניה, לפחות בתחילת הגל, הם בני 20 עד 40 - מה שמקשה להעריך את חומרת המחלה, שמטבעה קלה יותר באוכלוסייה הצעירה ובקרב מחוסנים.

יש לציין שנצפית גם דעיכה ביעילות הבוסטר נגד זן הדלתא. הדעיכה ניכרת כבר בחלוף ארבעה חודשים ממתן הבוסטר, והיא הולכת ומחריפה ככל שחולף זמן רב יותר ממתן הבוסטר. זה בא לידי ביטוי בכך שמספר ההדבקות של מחוסנים "מלא" עולה ככל שחולף זמן רב יותר מחיסון הבוסטר.


האם האומיקרון גורם למחלה קשה יותר מזני הקורונה הקודמים?

אשר לאלימות של זן האומיקרון - המסקנות בנוגע לסוגיה הזאת עדיין אינן סופיות ואינן חד־משמעיות.

מדרום־אפריקה מדווחים על הרבה פחות מקרים של תחלואה קשה - יחסית לגלי הקורונה הקודמים. עם זאת יש להביא בחשבון שמדובר במדינה שיש בה שיעור גבוה של מחלימים (70%), והגיל הממוצע של האוכלוסייה צעיר, וייתכן שאלה הן הסיבות האמיתיות לשיעור הנמוך של האשפוזים ולא רמת האלימות הפחותה, כביכול, של האומיקרון.

נתונים דומים מגיעים גם מדנמרק, אך מדובר בשלב הזה בנתונים ראשוניים בלבד.

כאמור, בבריטניה הנדבקים באומיקרון - לפחות בתחילת הגל - הם בעיקר בני 20 עד 40, מה שמקשה להעריך את חומרת המחלה, שמטבעה קלה יותר באוכלוסייה צעירה ובקרב מחוסנים.

מכל מקום, גם אם יתברר בסופו של דבר שאלימות האומיקרון פחותה לעומת האלימות של הזנים הקודמים, הרי מכפלות המספרים (שיעורי החולים הקשים מכלל המוני הנדבקים) יהיו גבוהות מאוד - מה שיתורגם לגלי תחלואה קשים ולעומס כבד על המשק בכלל ועל המערכת הרפואית בפרט.

כל זה צפוי להתרחש במקביל לעונת השפעת שמסתמן כי תהיה השנה קשה יותר מאשר אשתקד בגלל שיעור נמוך של מתחסנים. כבר עכשיו מאושפזים בבתי החולים חולי שפעת רבים במצב קשה, ובהם ילדים.

אז מה עושים? מתחסנים נגד קורונה ונגד שפעת. מי שטרם קיבלו את מנת החיסון השלישית לקורונה, וחלפו יותר מ־3 חודשים מאז קיבלו את המנה השנייה, טוב יעשו אם יזדרזו לקבל את המנה השלישית. כמו כן יש לחסן את הילדים בני החמש שנים ויותר.

בשבועיים הקרובים יוחלט במשרד הבריאות אם להמליץ על מנה רביעית למי שמשתייכים לקבוצות שבסיכון . גם אם יעילות החיסון פחותה במניעת הדבקות כשמדובר בזן האומיקרון, עדיין הוא יעיל במניעת מחלה קשה.

ולבסוף, יש לחזור ולהקפיד על הכללים הישנים שנדמה ששכחנו: עטיית מסכות ומניעת התגודדויות.


מהם הסימפטומים של זן אומיקרון?

מנתונים ראשוניים שנאספו בבריטניה עולה כי חמשת התסמינים הבולטים ביותר של מי שנדבקו באומיקרון הם: צינון, כאבי ראש, חולשה, עיטושים וכאבי גרון.

המידע נאסף בין 3 ל־10 בדצמבר 2021 בלונדון במסגרת סקר מתמשך שעורכים ארגון הבריאות ZOE בשיתוף עם אוניברסיטת קינגס קולג'. יש לציין כי אומיקרון הפך לזן הדומיננטי בלונדון.


נמצאתי חיובי לאומיקרון - כמה זמן עליי לשהות בבידוד?

יש לפעול לפי הנחיות בידוד לחולה מאומת.


ואם נחשפתי לחולה מאומת באומיקרון?

מי שנחשפו למאומת לאומיקרון או למי שהוגדר בחשד גבוה להידבקות בזן הזה - כולל מחוסנים ומחלימים - נדרשים לעשות בדיקת PCR ולהיכנס לבידוד למשך 14 יום (עם אפשרות לקיצור בידוד).


אומיקרון - מאיפה הוא צץ פתאום?

ב־23 בנובמבר 2021 זיהה המכון למחלות מידבקות בדרום־אפריקה זן חדש של נגיף הקורונה, שקיבל בהמשך את השם אומיקרון (Omicron). הזן החדש זוהה בדגימות שמקורן בדרום־אפריקה ובבוטסואנה, ודגימה נוספת מקורה בהונג־קונג - מאדם שהוכנס לבידוד לאחר שחזר מדרום־אפריקה.

מדובר בזן שיש לו מוטציות מרובות, וש־38 מהן קשורות לייצור חלבון הספייק - החלבון שאחראי לחדירת נגיף הקורונה לתאים בגוף האדם, ואשר נגדו פועלים החיסונים הנוכחיים. כמה מהמוטציות האלה זוהו כבר בזן אלפא ובזן דלתא שקדמו לאומיקרון.

 

מאיפה הגיע השם אומיקרון?

בעקבות ההחלטה לתת לכל זן של קורונה שם של אות באלפבית היווני, צריך היה הזן החדש להיקרא נו. השם הזה נפסל כי הוא דומה מאוד למילה ניו (חדש) באנגלית - מה שעלול היה לגרום לבלבול. האות שלאחר מכן היא שי - כשמו של נשיא סין - וכנראה זו הסיבה שגם על השם הזה דילגו, וכך הגיעו לאות שלאחר מכן: אומיקרון.


הזן ההודי (דלתא)

ההשתנות הקודמת והמשמעותית ביותר של נגיף הקורונה היא הזן שאותר לראשונה בהודו וגרם שם לתמותה בהיקף נרחב. משם התפשט הזן ההודי (דלתא) לרחבי העולם, כולל ישראל כמובן.

הזן ההודי ניחן בכושר הדבקה משופר, בערך פי 2.5 מאשר כושר ההדבקה של הזן המקורי (ופי 1.5 מהזן הבריטי).

 

מהי יעילות החיסון נגד זן דלתא?

מהנתונים עולה שישנה ירידה ביכולתו של החיסון למנוע הדבקה. לא ברור עדיין עד כמה ניתן לייחס את הירידה הזאת לשינויים שהתחוללו בזן הדלתא עצמו, ועד כמה ניתן לייחס אותה לדעיכה הטבעית של החיסוניות במשך הזמן שחלף מאז שהחל מבצע החיסונים.

יש לציין שהתופעה הזאת של דעיכה ביעילות החיסון מוכרת גם מחיסונים אחרים למחלות אחרות.

הבשורות הטובות הן כי אף שיש ירידה ביכולתו של החיסון למנוע הדבקה, עדיין הוא יעיל מאוד במניעת מחלה קשה, ובמיוחד במניעת מחלה קריטית המצריכה הנשמה.

עם זאת יש לזכור כי אף שיש לא מעט מחוסנים מקרב ההדבקות החדשות, עדיין שיעור המאושפזים (ובמיוחד שיעור המאושפזים במצב קשה) שלא התחסנו גדול משמעותית משיעור המאושפזים המחוסנים.

מפרסום של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, עולה כי קבלת המנה השלישית של החיסון צפויה להעלות ביותר מפי 10 את כמות המגינים מפני מגוון וריאנטים - ובמיוחד מפני זן דלתא. העלייה הזאת ברמת הנוגדנים כבר הוכחה בפועל בקרב מדוכאי חיסון ב"שיבא" ובקרב אנשי צוות רפואיים בני 60 ויותר שכבר קיבלו את מנת החיסון השלישית.

ככל שרמת הנוגדנים גבוהה יותר, כך עולה רמת ההגנה מפני הידבקות בנגיף (אם כי יש לזכור שרמת הנוגדנים משקפת רק חלק ממערכת החיסון שלנו; קיימים גם מנגנונים נוספים - שאינם ניתנים לבדיקה שגרתית - שמשתתפים גם הם בהגנה).

נוסף על כך, כבר יש מידע שחיסון בשתי מנות בבני נוער היה יעיל במניעת הדבקה ובמניעת תחלואה תסמינית. מכיוון שחיסון בני הנוער החל מאוחר, כשזן דלתא כבר היה דומיננטי, הרי גם זו הוכחה נוספת לכך שהחיסון "המקורי" יעיל גם נגד זן דלתא.

 

אז יש מה לעשות? 

בוודאי!

ככל ששיעור המחוסנים באוכלוסייה יעלה (באופן מלא! בשתיים ובשלוש מנות!) כך יפחת הסיכון להדבקות חדשות, ובכך יפחת הפוטנציאל לחולים קשים וקריטיים.

יתר על כן, ככל שיהיו פחות חולים, ופחות וירוסים "יסתובבו" באוכלוסייה, כך יפחת הסיכון להיווצרות וריאנטים חדשים ואלימים (מכאן החשיבות הקריטית שבחיסון האוכלוסיות במדינות העולם השלישי - שם לרוב מתפתחים וריאנטים חדשים).

כמו כן יש לזכור שמסיכות וכללי הבידוד החברתי עדיין בתוקף. יש לנהוג באחריות.

יש לציין שבחברת פייזר עובדים על התאמת החיסון הקיים לשינויים שהתחוללו במעטפת של הווריאנטים החדשים כך שהוא יוכל לתת להם מענה טוב יותר. היכולת לפתח במהירות חיסונים חדשים המותאמים למבנה הייחודי של הווריאנטים היא, כידוע, אחד היתרונות של טכנולוגיית ה־mRNA.

ייתכן אפוא שבעתיד יתפתחו עוד ועוד וריאנטים חדשים של קורונה, ויהיה צורך בהתאמה תקופתית של החיסון לשינויים שצפויים להתחולל במעטפת של אותם הווריאנטים בדומה למצב שקיים כיום בחיסוני השפעת. כידוע, בכל שנה יש להתאים את חיסוני השפעת לזן הספציפי שצפוי באותה השנה.


הכל התחיל מהמוטציה הבריטית...

בדצמבר 2020 עלה לכותרות בבריטניה זן חדש של נגיף הקורונה שהוגדר "וריאנט (שינוי) שמצוי במעקב" ואשר נמצאו בו 17 מוטציות לעומת נגיף הקורונה המוכר.

8 מהמוטציות הן ברצף שמייצר את חלבון ה"ספייק". כפי שצוין קודם לכן, החלבון הזה הוא שמאפשר לנגיף לחדור לתא האנושי כדי לשכפל את עצמו. לכן כמה מחיסוני הקורונה שפותחו (כמו של פייזר ושל מודרנה) מיועדים להפעיל את מערכת החיסון של הגוף נגד חלבוני ה"ספייק". 

מוטציות בחלבון ה"ספייק" יצרו זנים חדשים בעלי כושר הדבקה משופר - ובהם הזן הבריטי - מה שמאיץ מאוד את התפשטותם בהשוואה למהירות ההתפשטות של הזן המקורי.

הזן הבריטי של נגיף הקורונה התגלה במסגרת ניטור שגרתי שמקיימת מערכת הבריאות בבריטניה ואשר במסגרתו דוגמים ומפענחים את הרצף הגנטי של הנגיף מדגימות שונות. הניטור הזה מאפשר לעקוב אחר התפרצות המגפה ואחר מגמות משתנות.

ההנחה היא שמקור המוטציה הבריטית הוא באדם שסבל מליקוי במערכת החיסון. אותו אדם חלה בקורונה, ומערכת החיסון שלו לא הצליחה להשמיד כליל את הנגיף. בעקבות זאת המשיך הנגיף להתרבות, ותוך כדי כך נוצרו המוטציות החדשות.

המוטציה הבריטית, שבאחרונה זכתה לשם חדש - אלפא - התפשטה במהירות, תפסה את מקומו של הזן הסיני המקורי והפכה בתוך זמן קצר לזן העיקרי בקרב הנדבקים בכל רחבי העולם - עד שבאו זנים חדשים, מוצלחים עוד יותר (מבחינת הנגיף, לא מבחינתנו, בני האדם) והיא נדחקה לשוליים. מדובר - כפי שכבר צוין - בזן הדרום־אפריקאי (בטא) ובזן הברזילאי (גאמא), שגם הם נדחקו בסופו של דבר לשוליים עם עלייתו של הזן ההודי (דלתא).

נוסף על הזנים האלה התקבלו דיווחים על זנים שונים במקומות שונים בעולם, אך אלה לא שרדו ברובם או שלא התפשטו באופן משמעותי.


ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה 
במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה