מהי מגפת הקורונה?
זוהי מגפה של מחלה נשימתית חדה שאובחנה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן שבסין ומשם התפשטה לכל העולם. הגורם למגפה הזאת הוא נגיף (וירוס) הקורונה ששייך למשפחת נגיפי הקורונה. עם המשפחה הזאת נמנים גם נגיף הסארס (שבשנים 2002 ו־2003 גרם להתפרצות שבה מתו יותר מ־800 בני אדם) ונגיף המרס. כשמסתכלים על נגיף הקורונה במיקרוסקופ אלקטרוני רואים תמונה שמזכירה כתר, ומכאן שמו (משמעות המילה "קורונה" בלטינית היא כתר).
ישנם נגיפי קורונה נוספים, שלרוב גורמים בבני אדם למחלה נשימתית קלה. עם זאת, במגיפה הנוכחית מדובר בנגיף שעבר באחרונה מוטציה והפך לאלים, ולכן ארגון הבריאות העולמי כינה אותו בהתחלה "נגיף הקורונה החדש". בהמשך נזנח השם הזה, ובמקומו החלו להשתמש בשם שנתנו למחלה שהוא מחולל: COVID-19 - קיצור של coronavirus disease 2019 ובעברית: מחלה של נגיף הקורונה 2019.
מאז פרצה המחלה בשלהי 2019 חלו בה (נכון לתחילת אוקטובר 2020) עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם, ומתו ממנה יותר ממיליון בני אדם. מדובר במחלה נשימתית שעל פי רוב היא קלה וחולפת מעצמה, אך עלולה להיות ממושכת וקטלנית בעיקר בקרב מי שמשתייכים לקבוצות סיכון: מבוגרים ואנשים שסובלים ממחלות רקע.
מהם התסמינים של מחלת הקורונה?
ראשית יש לציין שרבים מהנדבקים בנגיף הקורונה אינם מפתחים תסמינים כלשהם (אך הם עלולים להדביק אחרים, ולכן על כולם, ללא יוצא מהכלל, לשמור בקפידה על כללי הריחוק החברתי). נדבקים רבים אחרים מפתחים תסמינים קלים ומחלימים בלי שהם נזקקים לטיפול רפואי כלשהו. בסיכון לתחלואה קשה יותר ולמוות מצויים בני 60 ויותר ומי שסובלים ממחלות רקע.
אם מופיעים תסמינים הם בדרך כלל בדרכי הנשימה העליונות (שיעול יבש, קוצר נשימה) עם חום או בלי חום. לתסמינים האלה עלולים להתלוות כאבי שרירים. במקרים חמורים עלולות להתפתח דלקת ריאות ואי־ספיקה נשימתית.
לפי ארגון הבריאות העולמי אלה הם התסמינים הנפוצים ביותר של מחלת הקורונה:
- חום
- שיעול יבש
עייפות
תסמינים אחרים, פחות נפוצים:
- אובדן של חוש הטעם ושל חוש הריח
- גודש באף
- דלקת הלחמית (שבאה לידי ביטוי בעיניים אדומות)
- כאב גרון
- כאב ראש
- כאבי שרירים וכאבי מפרקים
- סוגים שונים של פריחה על העור
- בחילות והקאות
- שלשול
- צמרמורת, סחרחורת
תסמינים של מחלת קורונה חמורה:
- קשיי נשימה, קוצר נשימה
- אובדן תיאבון
- בלבול
- כאבים ממושכים בחזה, תחושת לחץ מתמשך בחזה
- חום גבוה (יותר מ־38 מעלות צלזיוס)
תסמינים אחרים, פחות נפוצים, של קורונה:
- רגזנות.
- חרדה.
- דיכאון.
- הפרעות שינה.
- סיבוכים נוירולוגיים חמורים ונדירים כמו אירוע מוחי, דלקת מוח, הזיות, פגיעות עצביות.
לפי ארגון הבריאות העולמי, בני אדם בכל גיל שסובלים מהתסמינים הבאים חייבים לפנות בדחיפות לקבלת עזרה רפואית: חום ו/או שיעול שאליהם מתלווים אחד או יותר מהתסמינים הבאים: קשיי נשימה, קוצר נשימה, כאבים בחזה, לחץ בחזה, אובדן כושר הדיבור או כושר התנועה.
בתוך כמה זמן מההדבקה מופיעים תסמיני קורונה?
כאמור, גם אם אירעה הדבקה, לא תמיד יופיעו תסמינים, ובמקרה כזה מדובר במחלה א־תסמינית (א־סימפטומטית). אדם שנדבק בקורונה ולא פיתח תסמינים כמובן אינו מודע להיותו חולה. כפי שצוין, חולים א־סימפטומטיים עלולים להדביק אחרים.
אצל 50% מכל מי שנדבקו בנגיף והם תסמיניים (סימפטומטיים) יופיעו התסמינים בתוך 4 ימים (הטווח: 2 עד 7 ימים). כמעט כל האחרים (מבין מי שנדבקו בנגיף והם תסמיניים) יחלו בתוך 14 יום מההדבקה (וזהו הבסיס להמלצה לבידוד של שבועיים). התקבלו דיווחים מעטים מאוד על נדבקים שפיתחו תסמינים לאחר זמן רב יותר (עד 21 יום).
מי מצוי בסיכון מוגבר לתחלואה ולמוות מקורונה?
מדובר באנשים בני 65 פלוס וכן באנשים בכל גיל הסובלים ממחלות רקע.
האם עישון מחריף את סיכוני הקורונה?
הולכות ומצטברות ראיות לכך שמעשנים חולי קורונה סובלים מסיבוכי המחלה ומתמותה בשיעורים גבוהים הרבה יותר מאשר חולי קורונה שאינם מעשנים. כך, למשל, ממחקר שנעשה בסין על 80 חולי קורונה עולה שלחולי קורונה מעשנים סיכון גדול פי 14 מאשר לחולים לא מעשנים לסבול מסיבוכי המחלה.
הנתונים האלה אינם צריכים להפליא שכן עישון גורם למחלות רקע רבות ומשמעותיות שהסובלים מהן חשופים במיוחד לסיבוכי הקורונה. מדובר, בין היתר, במחלות של הלב ושל כלי הדם ובמחלות של מערכת הנשימה כמו מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). נוסף על כך ידוע שעישון מחליש את מערכת החיסון.
איך נדבקים בנגיף הקורונה?
הדבקה טיפתית
ההדבקה מאדם לאדם היא בעיקר טיפתית, בדומה להדבקה בשפעת: רסיסי טיפות שמקורם באדם נגוע (שהשתעל או שהתעטש ואפילו אם דיבר) נושאים את הנגיף באוויר וחודרים למערכת הנשימה של בני אדם לא נגועים. מכיוון שטווח הפיזור של הרסס הטיפתי הזה הוא מוגבל, הרי ששמירה על ריחוק חברתי - נוסף על עטיית מסכה - היא אמצעי יעיל למניעת הדבקה.
הדבקה אווירנית
נוסף על כך, במצבים מסוימים, ובאופן נדיר, עלולה להתקיים גם הדבקה "אווירנית" (airborn transmission). זוהי הדבקה באמצעות חלקיקי אוויר זעירים הרבה יותר הנישאים ב"ארוסול" (צבר של רסיסי טיפות כאלה) שעקב קוטנם הם נישאים למרחקים גדולים יותר ושורדים זמן רב יותר.
זהו אחד ההסברים שניתן למקרי הדבקה הנדירים שאירעו כשהמקור והנדבק שהו במרחק של יותר משני מטרים זה מזה. מצבים שבהם יש סכנה גדולה יותר להדבקה מהסוג הזה הם בעת פעולות רפואיות מסוימות (החייאה, החדרת צינור לקנה הנשימה), בעת שהייה ממושכת (יותר מחצי שעה) בחללים סגורים ולא מאווררים ובעת פעולות כמו שירה וצעקות.
הדבקה במגע
דרך הדבקה נוספת, משמעותית הרבה פחות, היא באמצעות מגע, למשל עם כף יד שחולה קורונה התעטש לתוכה. מכאן החשיבות של רחיצת ידיים תכופה במים ובסבון או באלכוג'ל. זוהי גם הסיבה לכך שניתנה ההנחיה להימנע מללחוץ ידיים ומלגעת בפנים. כאמור, הדבקה באמצעות מגע היא משנית בחשיבותה בהשוואה להדבקה טיפתית דרך האוויר.
כמה זמן נשארים נגיפי קורונה פעילים על חפצים ועל משטחים?
נראה שנגיפי קורונה נותרים פעילים על חפצים ועל משטחים בין כמה שעות לכמה ימים - בהתאם לסוג המשטח או החפץ ובתלות בתנאי הסביבה והטמפרטורה. הנתונים האלה נלקחו מניסויים בתנאי מעבדה מבוקרים ולא בתנאי "חיים אמיתיים". זהו בפירוש לא מסלול התפשטות חשוב במנגנוני ההתפשטות של הנגיף.
נגיעה במשטח או בחפץ שזוהמו בנגיפי קורונה עלולה תיאורטית לגרום להדבקה - אם נוגעים ביד המזוהמת בפה או באף או בעיניים. שוב, זוהי מסקנה תיאורטית שלא נבדקה בפועל. לכן איננו יודעים אם מגע במשטח שנגע בו חולה קורונה עלול לגרום להדבקה של מי שנגע בו יומיים אחר כך.
מכל מקום, האפשרות התיאורטית הזאת היא הסיבה להמלצה להימנע מלגעת בפנים ולרחוץ היטב ידיים לעיתים קרובות. זוהי גם הסיבה להנחיה לנקות לעיתים קרובות משטחים בבית ובמקום העבודה. הוכח שחיטוי משטחים בחומרי חיטוי ביתיים מכחיד את הנגיף.
האם קורונה עוברת באמצעות מזון?
עד כה אין שום עדות לכך שנגיף הקורונה יכול לעבור מאדם לאדם באמצעות מזון. אם נאכל מזון שעליו נגיפי קורונה, קרוב לוודאי שלא נידבק.
מי יכול להדביק?
ההדבקה היא מחולים סימפטומטיים (חולים שיש להם סימפטומים של המחלה), מחולים פרה־סימפטומטיים (שנדבקו ועתידים לפתח תסמינים, אך עדיין לא פיתחו אותם) ומחולים א־סימפטומטיים (חולים שנדבקו בנגיף, אך לא פיתחו ולא יפתחו את תסמיני המחלה).
לא כל מי שנחשף לחולה קורונה אכן יידבק ויחלה, אך כדי להפחית ככל הניתן את האפשרות להדבקה ניתנה ההנחיה שלפיה על כל מי שנחשף לחולה קורונה להיכנס מיד לבידוד. הספירה של הימים מתחילה מהמועד שבו היה המפגש האחרון עם החולה.
בידוד בית מיועד הן לחולה עצמו והן למי שהיה עימו במגע לא מוגן (מגע קרוב ללא מסכה, לאורך זמן, בחלל סגור וכדומה).
המטרה של בידוד בית היא לעצור את שרשרת ההדבקה ולמנוע את התפשטות הקורונה. במסגרת בידוד בית אסור לצאת מהבית, אסור לקבל ביקורים של מי שאינם מתגוררים בבית, ויש להגן על בני הבית האחרים מפני הידבקות.
האם מסכה מגינה מפני הידבקות בנגיף הקורונה?
כן. בהחלט.
בתחילת המגפה הייתה אי־בהירות בנוגע למידת היעילות של עטיית מסכה, אך בעקבות הנתונים שהצטברו עד כה ממליצים ארגוני בריאות בכל העולם לעטות מסכה ומדגישים שזהו הכלי העיקרי למניעת המחלה.
גם משרד הבריאות בישראל קבע שמסכת פה־אף מסייעת למנוע הידבקות בקורונה, וכי על כל מי שיוצא למרחב הציבורי לעטות מסכה כזאת.
באילו דרכים נוספות אנחנו יכולים להגן על עצמנו?
יש לאמץ לא רק את אמצעי ההתגוננות העיקריים - עטיית מסיכה והקפדה על ריחוק חברתי (שמירה על מרחק של שני מטרים לפחות בין אדם לרדם ומניעת התקהלויות) - אלא גם גם על כללי ההיגיינה שיעילים לא רק למניעת קורונה אלא גם למניעת הדבקה במחלות נגיפיות (וחיידקיות) אחרות.
כללי ההיגיינה כוללים, בין היתר, הקפדה על רחיצת ידיים, הימנעות מנגיעות ללא צורך בעיניים, באף ובפה, הימנעות מלחיצות ידיים ואוורור החדרים - גם אם בחוץ חם או קר.
הייתי במגע עם אדם בריא שהיה במגע עם חולה קורונה. האם אני בסכנת הידבקות?
הסכנה להידבקות במקרה כזה היא נמוכה מאוד. אין כל צורך להיכנס לבידוד בית.
איזו בדיקה נעשית כדי לאבחן חולים בנגיף הקורונה?
מדובר בבדיקת pcr (בדיקה מולקולרית) שבאמצעותה מזהים את הגנום (המבנה הגנטי) הייחודי של נגיף הקורונה. לוקחים דגימה מחלל הפה ומנחירי האף באמצעות מטוש (מקלון שבקצהו צמר גפן), ואת המטוש שולחים למעבדת נגיפים. יש לציין שזוהי בדיקה שמצריכה צוותים מיומנים שעברו הכשרה מיוחדת.
יש להדגיש: התשובה שמתקבלת נכונה רק לזמן הבדיקה. לא ניתן להסיק ממנה אם המטופל חלה בעבר בקורונה והחלים. את המידע הזה ניתן להשיג רק באמצעות בדיקת דם (בדיקה סרולוגית).
בדיקה מהירה לאבחון קורונה
בימים אלה נכנסת לשימוש בדיקה מהירה המבוססת על זיהוי של חלקי הנגיף באמצעות טכניקה הדומה למבחן הריון ביתי ולבדיקה מהירה של משטח לוע. אופן הדיגום אינו שונה מהדיגום המסורתי, אך תהליך הבדיקה נעשה באתר שבו נעשה הדיגום, ותשובה מתקבלת בתוך כ־20 דקות.
הבדיקה פחות יעילה מהבדיקה הרגילה (הבדיקה המולקולרית) שכן היא אינה מגלה את כל החולים/נשאים ועלולה להחמיץ עד כ־30% מהם. לכן כל בדיקה שלילית (תקינה) מצריכה ביצוע חוזר בשיטה הרגילה.
לעומת זאת, אם מתקבלת תוצאה חיובית – מדובר באבחנה ודאית על כל המשתמע מכך: בידוד מיידי של הנבדק ושל בני ביתו ושל מי שבאו איתו במגע קרוב. שימוש בבדיקה המהירה אמור לקצר את התהליך של קטיעת שרשראות ההדבקה.
הבדיקה מיועדת לאנשים סימפטומטיים בלבד, ובשלב הראשון תיעשה רק במוקדים מעטים ברחבי הארץ.
למי לפנות לצורך ביצוע בדיקה? איפה עושים אותה?
ריכזנו בעבורכם את כל התשובות לשאלות החשובות על בדיקת קורונה בכללית.
איך מטפלים במי שחלה בקורונה?
למרבה הצער עדיין לא נמצא טיפול מוחלט ויעיל למחלה. חולים שאינם נזקקים לאשפוז מקבלים בעיקר טיפול תומך: נוזלים (אם הם סובלים מהתייבשות), משככי כאבים ותרופות מפחיתות חום (אם הם סובלים מכאבים ומחום) וכדומה.
חולים הנזקקים לאשפוז מקבלים תמיכה נשימתית לפי הצורך (חמצן, הנשמה) וטיפולים ספציפיים המכוונים לשלב של מחלתם: טיפולים אנטי וירליים ו/או טיפולים נגד סערת הציטוקינים. ראו בהמשך המדריך הזה את הסעיף שבראשו השאלה: "מה קורה לחולי קורונה במצב קשה?"
האם יש תרופה לקורונה?
עדיין אין תרופה מאושרת לקורונה, אך נעשים ניסויים קליניים רבים בתרופות שאושרו לטיפול במחלות נגיפיות אחרות כמו סארס ואבולה. התברר שכמה מהתרופות האלה מעכבות ביעילות אנזים שחיוני להתרבות הנגיף. במקביל מתקיים מאמץ לפתח תרופה חדשה שתנטרל את האנזים החיוני הזה ותמנע את התרבות הנגיף.
מה גורם לקורונה להפוך ממחלה קלה למחלה קטלנית?
ככל שחולף יותר זמן, כך הולכת וגדלה ההבנה של הרופאים ושל המדענים בנוגע לאופיו של נגיף הקורונה ובנוגע למנגנון הפעולה שלו ולשלביה השונים של המחלה שהוא מחולל.
בעוד שבתחילה הייתה ההתייחסות למחלת הקורונה כאל מחלה רגילה של דרכי הנשימה - "מחלה דמוית שפעת" - הרי עתה כבר ברור שמדובר במחלה שונה, וכבר הצטבר מידע על המנגנונים הייחודיים שלה שמובילים לעיתים לתחלואה קשה.
כפי שהודגש קודם לכן, רוב הנדבקים בקורונה חולים במחלה קלה שמזכירה מאוד מחלה נגיפית בנאלית שביטוייה העיקריים הם חום, שיעול וחולשה. וישנם גם נדבקים רבים שאינם סובלים מתסמין כלשהו.
מה קורה לחולי קורונה במצב קשה?
אצל החולים הקשים, הנזקקים לאשפוז, נצפים שני שלבים עיקריים: השלב הראשון, הנגיפי, ושלב מאוחר של "סערת ציטוקינים". הבנת שני השלבים האלה היא חיונית לצורך מתן הטיפול המתאים. יש לציין שטיפול תרופתי יעיל עדיין אינו בנמצא, אף שמתקיים מאמץ עצום בתחום הזה.
בשלב הנגיפי חודר הנגיף לתאים בדרכי הנשימה ומתרבה בתוכם, בדומה לכל מחלה נגיפית אחרת של דרכי הנשימה. בשלב הזה כל התהליכים המתרחשים בגוף מקורם בפעילות הנגיף עצמו, ולכן הטיפול בשלב הזה מכוון למנוע התרבות של הנגיף ולהביא לחיסולו.
השלב הקשה ביותר: סערת הציטוקנים
השלב השני, שנקרא "שלב סערת הציטוקינים", הוא הקשה יותר, והתהליכים המתרחשים בגוף במהלכו נגרמים מתגובת הגוף שלנו נגד הנגיף: גופו של האדם החולה מגייס את כל המנגנונים של מערכת החיסון שלו כדי לפעול נגד הפולש הזר שחדר לגוף. הציטוקינים הם חלק ממערך הלחימה הזה.
ציטוקינים הם חלבונים המופרשים מתאים של מערכת החיסון שלנו ומייצרים שרשרת של תגובות שמטרתן היא לחסל את הנגיף.
התהליכים האלה הם שמחוללים את "סערת הציטוקינים", שלרוע המזל פוגעת לא רק בנגיפים, אלא גם בגופו של החולה וגורמת להחמרה הקלינית שרואים אצל חולים כשבוע ואף יותר לאחר תחילת המחלה: חום גבוה, עלייה במדדי הדלקת, החמרה בקוצר הנשימה ובדלקת הריאות. בשלב הזה גם נגרמת הפרעה במנגנון הקרישה של הגוף - מה שעלול להוביל להופעתם של קרישי דם מסכני חיים באיברים שונים ובהם הריאות.
הטיפול התרופתי בשלב הזה אינו מכוון לפגוע בנגיף אלא מתמקד בדיכוי התהליכים הדלקתיים האלה כפי שמקובל במחלות אוטואימוניות אחרות. הטיפולים האלה מיועדים לדכא את המנגנונים של מערכת החיסון הטבעית שמפעיל הגוף שלנו, ולכן טומנים בחובם סכנות אחרות, כמו כל התרופות שמדכאות את מערכת החיסון.
האם יש לקורונה השפעות ארוכות טווח שמורגשות גם לאחר שהנגיף נעלם מהגוף?
מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה פירסם מסמך מקיף שעוסק בסוגיה הזאת. עולה ממנו כי הולכות ומצטברות עדויות על סדרה ארוכה של סיבוכים ושל נכויות מתמשכים המופיעים אצל מחלימי קורונה. זאת בדומה למחלימים מנגיפי קורונה אחרים כמו SARS ו־MERS, שסבלו בחלקם מנזקים גופניים ארוכי טווח ואף תמידיים.
הסיבוכים שנצפו הם במערכות גוף רבות. הנה רשימה חלקית שלהם: סיבוכים עצביים, תתרנות ממושכת, ירידה בשמיעה, עייפות וחולשה כרוניות, קשיי ריכוז, פגיעה בלב, נזק ריאתי וקשיי נשימה מתמשכים, הפרעות אימונולוגיות בילדים, סיבוכים הנובעים מקרישיות־יתר (כמו אירוע מוחי), סיבוכים הורמונליים (כמו סוכרת), סיבוכים פסיכיאטריים.
מתי קובעים שחולה החלים מקורונה?
כבר אין צורך בבדיקות קורונה כדי לקבוע החלמה, אלא אם מדובר באנשים בקבוצות סיכון.
הקביעה החדשה היא כפי שמפורט במדריך שהכנו לכם.
האם מי שחלה בקורונה מחוסן לכל חייו?
כידוע, לאחר שחולים במחלות נגיפיות מסוימות, מתחסנים מפניהן לכל החיים (למשל אדמת וחזרת), ויש מחלות נגיפיות אחרות שלא מתחסנים מפניהן, וניתן לחלות בהן שוב ושוב (למשל הצטננות).
בנוגע לקורונה התפיסה המקובלת היא - בארץ ובעולם - כי חולה מאומת שהחלים נחשב למחוסן, ולכן במקרה של חשיפה חוזרת לחולה מאומת הוא אינו צריך להיכנס לבידוד.
יתר על כן, קיימות המלצות להציב במחלקות הקורונה בתי החולים צוותים רפואיים שחלו בקורונה והחלימו - בתנאי שהם יסכימו לכך ויתמגנו בהתאם להנחיות. עם זאת, קיימת הנחיה ברורה למחלימים להמשיך לעטות מסכה ולנקוט את את כל שאר אמצעי ההתמגנות המקובלים (ריחוק חברתי, שמירה על היגיינה).
לעת עתה לא ידוע כמה זמן נמשך האפקט החיסוני בעקבות תחלואה בקורונה. ההנחה המקובלת היא שהוא נמשך לפחות שלושה חודשים.
בהקשר הזה יש לציין כי מי שחולה בנגיף הקורונה מפתח נגדו נוגדנים שאותם ניתן לגלות בבדיקות דם סרולוגיות. בדיקות כאלה עדיין אינן בשימוש קליני נרחב, ואף שכבר מופצים קיטים מסחריים לבדיקת הנוגדנים האלה, הם עדיין בתהליכי בדיקה, טיוב ותיקוף בכל רחבי העולם. עדיין נותרה פתוחה השאלה באיזה מתווה ראוי להשתמש בהם (מעבר לסקרים אפידמיולוגיים).
נוסף על כך, עדיין לא ברורה סופית מהי המשמעות הקלינית של קיום הנוגדנים בדם וכן לא ברור האם קיומם מקנה לנו הגנה ומונע הדבקה חוזרת גם בטווח הארוך.
האם מי שהחלים מקורונה יכול להדביק?
מהניסיון המצטבר עולה כי מי שחלה והחלים אינו יכול להדביק את מי שבאים עימו במגע. ההגדרות המעודכנות של "מיהו מחלים מקורונה" מבוססות על הניסיון המצטבר הזה.
אבל יש דיווחים על אנשים שהנגיף נשאר אצלם גם לאחר היעלמות הסימפטומים.
הדיווחים האלה נכונים, אך בדיקות ה־PCR בשלבים האלה שלאחר ההחלמה הקלינית אינן מעידות על הימצאותו נגיף חי בעל כושר הדבקה. יתר על כן, הכמות של חלקי הנגיף המתגלים בבדיקה היא נמוכה מאוד.
שיטה רגישה יותר שמאפשרת לקבוע חיוּת של נגיף ואת יכולתו להדביק בני אדם היא באמצעות גידולו בתרביות תאים - טכניקה השמורה למעבדות מחקר בלבד.
כיום כבר יודעים שאין קורלציה בין שתי הבדיקות (בדיקה של נגיפים חיים בתרבית ובדיקת PCR) הנעשות למחלימים. זוהי הסיבה שהקריטריונים להחלמה שונו, ולרוב כבר אינם מתבססים על בדיקות לגילוי הנגיף אלא על ספירת ימים ללא סימפטומים.
מתי יהיה חיסון למחלה?
כבר יש! הכנו לכם מדריך מפורט בנושא.
איך הקורונה בהשוואה לשפעת?
יש לכם בוודאי הרבה שאלות בנוגע לקורונה ולשפעת, כמו למשל: מהו הדמיון ומהו השוני בין המחלות? האם ניתן לחלות בו־זמנית בשתיהן? האם המחלה המשולבת היא בהכרח מסוכנת יותר? האם תרופות או חיסון נגד שפעת עשויים לעזור נגד קורונה? אנחנו עונים לכם.
מידע נוסף על נגיף הקורונה ניתן לקרוא במקומות הבאים:
טפסים חיוניים:
ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית.
