כללית שלי
קורונה

נגיף הקורונה: תשובות לשאלות הרפואיות הבוערות

כל מה שחשוב לדעת על וירוס קורונה: מהם תסמיני הקורונה? איך נדבקים? כמה זמן הנגיף נשאר על משטחים? אם חליתי - האם אני מחוסן? האם מזג אוויר חם מאט את התפשטות הקורונה? תשובות לכל השאלות האלה ועוד - בפנים

​ד"ר בת־שבע גוטסמן, ד"ר דנה פלורנטין | עדכון אחרון: 17.05.2020

בדרך כלל לא גורם הנגיף הזה למחלות בבני אדם, אלא בבעלי חיים - יונקים ועופות. אם בני אדם בכל זאת נדבקים בו, הרי לרוב מתבטאת מחלתם בהצטננות קלה, וזו חולפת מעצמה ללא שום טיפול. לעומת זאת, אם מדובר באדם שמערכת החיסון שלו מדוכאת מסיבה כלשהי, עלול נגיף הקורונה לגרום למחלה רצינית וקשה יותר.

מדובר בנגיף נפוץ שתוקף כמעט כל אדם לפחות פעם בחיים - בעיקר בתקופת הילדוּת - וכאמור לרוב הוא אינו מסוכן. עם זאת, במגיפה הנוכחית מדובר בנגיף שעבר באחרונה מוטציה והפך לאלים (לכן ארגון הבריאות העולמי כינה אותו בהתחלה "נגיף הקורונה החדש". לאחר כמה ימים נזנח השם הזה, ובמקומו החלו להשתמש בשם שנתנו למחלה שהוא מחולל: COVID-19 - קיצור של coronavirus disease 2019 ובעברית: מחלה של נגיף הקורונה 2019).

יש לציין שבשנים 2003-2002 הייתה התפרצות של נגיף דומה ממשפחת הסארס, והוא גרם למותם של יותר מ־800 בני אדם.

איך נדבקים בנגיף הקורונה?

הנגיף עובר מאדם לאדם בהדבקה טיפתית - כמו שנדבקים בשפעת: רסיסי טיפות שמקורם באדם נגוע (שהשתעל או שהתעטש ואפילו אם דיבר) נושאים את הנגיף באוויר וחודרים למערכת הנשימה של בני אדם לא נגועים.

הנגיף עובר גם במגע - למשל עם כף יד שחולה קורונה התעטש לתוכה. מכאן החשיבות של רחיצת ידיים תכופה במים ובסבון או באלקוג'ל. זוהי גם הסיבה שניתנה ההנחיה להימנע מללחוץ ידיים ומלגעת בפנים.

יש לציין שההדבקה היא מחולים סימפטומטיים (חולים שיש להם סימפטומים של המחלה), מחולים פרה־סימפטומטיים (שנדבקו ועתידים לפתח תסמינים, אך עדיין לא פיתחו אותם) ומחולים א־סימפטומטיים (חולים שנדבקו בנגיף, אך לא פיתחו ולא יפתחו את תסמיני המחלה).

כיום אנחנו כבר יודעים ששיעור ניכר מהנדבקים הם א־סימפטומטיים ולכן מסכנים - בלי להיות מודעים לכך - את מי שלא נדבקו. מכאן ההוראה שלפיה על כולם, ללא יוצא מהכלל, להקפיד על ההנחיות בנוגע לשמירה על ריחוק חברתי.

מהם התסמינים של מחלת הקורונה?

ראשית יש לציין שרבים מהנדבקים בנגיף הקורונה אינם מפתחים תסמינים כלשהם (אך הם עלולים להדביק אחרים, ולכן על כולם, ללא יוצא מהכלל, לשמור בקפידה על כללי הריחוק החברתי). נדבקים רבים אחרים מפתחים תסמינים קלים ומחלימים בלי שהם נזקקים לטיפול רפואי כלשהו. בסיכון לתחלואה קשה יותר ולמוות מצויים בני 60 ויותר ומי שסובלים ממחלות רקע.

אם מופיעים תסמינים הם בדרך כלל בדרכי הנשימה העליונות (שיעול יבש, קוצר נשימה) עם חום או בלי חום. לתסמינים האלה עלולים להתלוות כאבי שרירים. במקרים חמורים עלולות להתפתח דלקת ריאות ואי־ספיקה נשימתית.

לפי ארגון הבריאות העולמי אלה הם התסמינים הנפוצים ביותר של מחלת הקורונה:

• חום.

• עייפות.

• שיעול יבש.

תסמינים אחרים, פחות נפוצים* הם:

• קוצר נשימה, קשיי נשימה.

• כאבים (כאבי גרון, כאבי ראש, כאבי שרירים).

• תחושת קור - עם או בלי צמרמורות.

• אובדן של חוש הטעם ושל חוש הריח.

תסמינים נדירים*:

• שלשולים.

•בחילות.

• נזלת.

* הכוונה היא שרק לעיתים רחוקות או לעיתים נדירות מדובר בתסמינים בלעדיים של קורונה. פחות נדיר שהתסמינים האלה מופיעים לצד התסמינים הנפוצים של קורונה.

מה גורם לקורונה להפוך ממחלה קלה למחלה קטלנית?

ככל שחולף יותר זמן, כך הולכת וגדלה ההבנה של הרופאים ושל המדענים בנוגע לאופיו של נגיף הקורונה ובנוגע למנגנון הפעולה שלו ולשלביה השונים של המחלה שהוא מחולל. בעוד שבתחילה הייתה ההתייחסות למחלת הקורונה כאל מחלה רגילה של דרכי הנשימה - "מחלה דמוית שפעת" - הרי עתה כבר ברור שמדובר במחלה שונה, וכבר  הצטבר מידע על המנגנונים הייחודיים שלה שמובילים לעיתים לתחלואה קשה (ראו בהמשך על ההבדלים בין קורונה לשפעת). 

כפי שהודגש קודם לכן, רוב הנדבקים חולים במחלה קלה שמזכירה מאוד מחלה נגיפית בנאלית שביטוייה העיקריים הם חום, שיעול וחולשה. וישנם גם נדבקים רבים שאינם סובלים מתסמין כלשהו.

אצל החולים הקשים, הנזקקים לאשפוז, נצפים שני שלבים עיקריים: השלב הראשון, הנגיפי, ושלב מאוחר של "סערת ציטוקינים". הבנת שני השלבים האלה היא חיונית לצורך מתן הטיפול המתאים. יש לציין שטיפול תרופתי יעיל עדיין אינו בנמצא, אף שמתקיים מאמץ עצום בתחום הזה.

בשלב הנגיפי חודר הנגיף לתאים בדרכי הנשימה ומתרבה בתוכם, בדומה לכל מחלה נגיפית אחרת של דרכי הנשימה. בשלב הזה כל התהליכים המתרחשים בגוף מקורם בפעילות הנגיף עצמו, ולכן הטיפול בשלב הזה מכוון למנוע התרבות של הנגיף ולהביא לחיסולו.

השלב השני, שנקרא "שלב סערת הציטוקינים", הוא הקשה יותר, והתהליכים המתרחשים בגוף במהלכו נגרמים מתגובת הגוף שלנו נגד הנגיף: גופו של האדם החולה מגייס את כל המנגנונים של מערכת החיסון שלו כדי לפעול נגד הפולש הזר שחדר לגוף. הציטוקינים הם חלק ממערך הלחימה הזה.

אלה הם חלבונים המופרשים מתאים של מערכת החיסון שלנו ומייצרים שרשרת של תגובות שמטרתן היא לחסל את הנגיף. התהליכים האלה הם שמחוללים את "סערת הציטוקינים", שלרוע המזל פוגעת לא רק בנגיפים, אלא גם בגופו של החולה וגורמת להחמרה הקלינית שרואים אצל חולים כשבוע ואף יותר לאחר תחילת המחלה: חום גבוה, עלייה במדדי הדלקת, החמרה בקוצר הנשימה ובדלקת הריאות. בשלב הזה גם נגרמת הפרעה במנגנון הקרישה של הגוף - מה שעלול להוביל להופעתם של קרישי דם מסכני חיים באיברים שונים ובהם הריאות.

הטיפול התרופתי בשלב הזה אינו מכוון לפגוע בנגיף אלא מתמקד בדיכוי התהליכים הדלקתיים האלה כפי שמקובל במחלות אוטואימוניות אחרות. הטיפולים האלה מיועדים לדכא את המנגנונים של מערכת החיסון הטבעית שמפעיל הגוף שלנו, ולכן טומנים בחובם סכנות אחרות, כמו כל התרופות שמדכאות את מערכת החיסון.

מי מצוי בסיכון מוגבר לתחלואה ולמוות מקורונה?

מדובר באנשים בני 65 פלוס וכן באנשים בכל גיל שסובלים ממחלות רקע. למידע נרחב לחצו כאן.

האם עישון מחריף את סיכוני הקורונה?

הולכות ומצטברות ראיות לכך שמעשנים חולי קורונה סובלים מסיבוכי המחלה ומתמותה בשיעורים גבוהים הרבה יותר מאשר חולי קורונה שאינם מעשנים. כך, למשל, ממחקר שנעשה בסין על 80 חולי קורונה עולה שלחולי קורונה מעשנים סיכון גדול פי 14 מאשר לחולים לא מעשנים לסבול מסיבוכי המחלה.

הנתונים האלה אינם צריכים להפליא שכן עישון גורם למחלות רקע רבות ומשמעותיות שהסובלים מהן חשופים במיוחד לסיבוכי הקורונה. מדובר, בין היתר, במחלות של הלב ושל כלי הדם ובמחלות של מערכת הנשימה כמו מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). נוסף על כך ידוע שעישון מחליש את מערכת החיסון.

מהם ההבדלים בין מחלת הקורונה לשפעת?

מדובר בשתי מחלות שונות הדומות זו לזו בשני היבטים:

1. שתיהן מחלות נגיפיות של דרכי הנשימה העליונות.
2. שתיהן מועברות מאדם לאדם בעיקר באמצעות רסס של טיפות זעירות שנפלטות בשיעול ובהתעטשות.
עם זאת, ההבדלים ביניהן רבים:

1. את שתי המחלות מחוללים נגיפים שונים משתי משפחות שונות. ישנם הבדלים רבים בין נגיף הקורונה לנגיף השפעת, למשל בגודל (נגיף הקורונה גדול יותר) וביכולת לעבור מוטציות (נגיף השפעת עובר מוטציות מהר יותר מנגיף הקורונה).

2. יכולת ההדבקה של נגיף הקורונה גבוהה יותר מזו של נגיף השפעת: אם לא נוקטים אמצעי התגוננות כמו בידוד וסגר מדביק בממוצע כל חולה קורונה שני אנשים בריאים - יותר מאשר שפעת, פחות מאשר חצבת (שנחשבת למחלה הזיהומית המידבקת ביותר בעולם). 

3. שיעור התמותה מקורונה גבוה פי 30 מאשר שיעור התמותה משפעת.

4. שפעת פוגעת גם בתינוקות; הקורונה אינה פוגעת בהם.

5. לשפעת יש חיסון; לקורונה עדיין אין.

6. שפעת נמשכת כשבוע; מחלת הקורונה ממושכת יותר באופן משמעותי.

7. השלב החריף ביותר של השפעת הוא בתחילתה, ואילו הקורונה בתחילתה היא לרוב מחלה קלה יחסית, ואם מתרחשת החרפה - היא קורית רק לאחר כשבוע.

נחשפתי לחולה קורונה. האם אחלה ומתי?

ראשית יש לציין שלא כל מי שנחשף לחולה קורונה אכן יידבק ויחלה, אך כדי להפחית ככל הניתן את האפשרות להדבקה ניתנה ההנחיה שלפיה על כל מי שנחשף לחולה קורונה להיכנס מיד לבידוד של שבועיים.

גם אם אירעה הדבקה, לא תמיד יופיעו תסמינים, ובמקרה כזה מדובר במחלה א־תסמינית (א־סימפטומטית). אדם שנדבק בקורונה ולא פיתח תסמינים כמובן אינו מודע להיותו חולה. חולים א־סימפטומטיים עלולים להדביק אחרים.

אצל 50% מכל מי שנדבקו בנגיף והם תסמיניים (סימפטומטיים) יופיעו התסמינים בתוך 4 ימים (הטווח: 2 עד 7 ימים). כמעט כל האחרים (מבין מי שנדבקו בנגיף והם תסמיניים) יחלו בתוך 14 יום מההדבקה (וזהו הבסיס להמלצה לבידוד של שבועיים). התקבלו דיווחים מעטים מאוד על נדבקים שפיתחו תסמינים לאחר זמן רב יותר (עד 21 יום).

באילו מקרים עליי לפנות לטיפול רפואי?

בכל מקרה, אסור להגיע למרפאות אם יש אחד או יותר מתסמיני הקורונה.

אם אתם סובלים מאחד או מיותר מהתסמינים האלה בעקבות מגע הדוק עם חולה מאומת או בעקבות חזרה מחו"ל, יש לפנות לרופא המשפחה או רופא הילדים שלכם בטלפון או בשיחת וידאו. במידת הצורך תופנו לביצוע בדיקת קורונה.

כך מגדיר משרד הבריאות את המושג "מגע הדוק" (שבעקבותיו יש להיכנס לבידוד בית):

• שהייה במרחק של עד שני מטרים במשך 15 דקות לפחות עם חולה קורונה מאומת.

• עבודה בצמוד עם חולה קורונה מאומת או שהייה באותה הכיתה עם חולה קורונה מאומת.

• נסיעה יחד עם חולה קורונה בכל אמצעי תחבורה.

• חיים במחיצת חולה קורונה מאומת (בני ביתו של החולה שגרים יחד עימו).

• חשיפה ללא ציוד מגן, כמתואר בהנחיות לצוותים הרפואיים, כולל טיפול ישיר בחולה קורונה, עבודה עם עובדי בריאות שחלו בקורונה, ביקור אצל חולה קורונה, שהייה בחדר עם חולה קורונה.

בעקבות מגע הדוק עם חולה מאומת בקורונה יש להיכנס מיד לבידוד בית לתקופה של 14 ימים, על פי ההנחיות, ולדווח על כך למשרד הבריאות בטופס מקוון או במוקד הטלפוני 5400*.

ואם אני סובל מאחד מהתסמינים אבל לא הייתי במגע הדוק עם חולה קורונה מאומת ולא חזרתי מחו"ל, למי אני פונה?

אם יש חום של 38 מעלות ויותר ותסמינים נשימתיים (שיעול או קושי בנשימה) - יש להישאר בבית עד יומיים לאחר ירידת החום והיעלמות התסמינים וגם להפחית מגע עם בני הבית.

כל אחד יכול ליצור קשר מהבית עם רופא או עם המרפאה שלו.

בשביל מה צריך בידוד בית?

המטרה של בידוד בית היא עצירת ההדבקה ומניעת מחלת הקורונה בישראל. לשם כך צריך להימנע מכל שהייה במקומות ציבוריים, ונוסף על כך יש צורך בהגנה על שאר דיירי הבית. הבידוד נמשך עד שחלפו 14 ימים מאז החזרה מחו"ל או מאז המגע האחרון עם חולה קורונה מאומת.

קיבלתי הודעה שלפני שבוע באתי במגע עם חולה קורונה מאומת ושעליי להיכנס לבידוד של שבוע. מה ההיגיון בזה?

מדובר בצעד הגיוני ומחויב המציאות. ההנחה היא שאם נדבקת - תפתח תסמינים בתוך 14 יום (לרוב בתוך זמן קצר יותר, אבל לוקחים שולי ביטחון).

אז נכון שבמהלך 7 הימים הראשונים שלאחר החשיפה (שלא היית מודע לה) ייתכן שחלית בלי לפתח תסמינים והדבקת אחרים (למשל, את בני ביתך או אנשים בסופרמרקט או במכולת שאליהם מותר ללכת במסגרת ההגבלות הקיימות), אך אין בכך כדי לשלול את הצורך בכניסה לבידוד ביתרת התקופה של שבועיים מרגע החשיפה. ראשית, אין כל ודאות שהדבקת אחרים בשבוע הראשון לאחר החשיפה, ויש לצמצם את האפשרות שתדביק אותם בהמשך, דווקא כשאתה כבר מודע לכך שנחשפת.

שנית, גם אם כבר הדבקת אחרים, צריך להפחית ככל הניתן הדבקות פוטנציאליות נוספות.

ועוד הערה: האפשרות שאדם יכול לחלות במחלה ולהפיץ אותה בלי להיות מודע להיותו חולה היא הסיבה להנחיות של משרד הבריאות לציבור להישאר בבית ולשמור על ההיגיינה. יש להקפיד על ההנחיות האלה.

האם מסכת פנים מגינה מפני הידבקות בנגיף הקורונה?

ההמלצות בנוגע למיגון העצמי משתנות כל הזמן בהתאם לניסיון הנצבר בישראל ובעולם. משרד הבריאות עוקב אחרי ההנחיות וההמלצות של ארגוני הבריאות הגדולים בעולם ובוחן אותן.

ב־1 באפריל 2020 הודיע משרד הבריאות כי הגיע למסקנה שמסכת פה־אף מסייעת למניעת הידבקות בקורונה וכי על כל מי שיוצא למרחב הציבורי (בהתאם להגבלות שבתוקף) ללבוש מסכה כזאת. החל מ־12 אפריל ההנחיה הזאת היא צו מחייב.

עם זאת יש לציין שהוויכוח על התועלת שבחבישת מסכות עדיין לא הוכרע בעולם.

באילו דרכים נוספות אנחנו יכולים להגן על עצמנו?

כללי ההיגיינה שנועדו למנוע הדבקות במחלות נגיפיות שונות נכונים גם לקורונה: יש להקפיד על רחיצת ידיים, להימנע מנגיעות ללא צורך בעיניים, באף ובפה ולאוורר חדרים - גם אם בחוץ קר.

בנוסף על כך ממליץ משרד הבריאות להימנע מהתקהלויות, לשמור על מרחק של שני מטר לפחות מאנשים וגם להימנע מלחיצות ידיים.

תשמרו על עצמכם!

איזו בדיקה נעשית כדי לאבחן חולים בנגיף הקורונה?

באמצעות בדיקת pcr (בדיקה מולקולרית) שבאמצעותה מזהים את הגנום (המבנה הגנטי) הייחודי של נגיף הקורונה. לוקחים דגימה מחלל הפה ומנחירי האף באמצעות מטוש (מקלון שבקצהו צמר גפן), ואת המטוש שולחים למעבדת נגיפים. יש לציין שזוהי בדיקה שמצריכה צוותים מיומנים שעברו הכשרה מיוחדת.

משרד הבריאות קובע את הקריטריונים לביצוע בדיקות קורונה. הם יכולים להשתנות מעת לעת.

באופן עקרוני ניתן לקבל את תוצאות הבדיקה בתוך כמה שעות, אך הזמן בפועל עד לקבלת התשובה תלוי במידת העומס על המעבדה הבודקת.
יש להדגיש: התשובה שמתקבלת נכונה רק לזמן הבדיקה. לא ניתן להסיק ממנה אם המטופל חלה בעבר בקורונה והחלים. את המידע הזה ניתן להשיג רק באמצעות בדיקת דם (בדיקה סרולוגית).

למי לפנות לצורך ביצוע בדיקה?

פנו לרופא המשפחה או רופא הילדים שלכם בטלפון או בשיחת וידאו. במידת הצורך תופנו לביצוע בדיקת קורונה.

האם יש תרופה למחלה?

עדיין אין תרופה מאושרת למחלה, אך נעשים ניסויים קליניים רבים בתרופות שאושרו לטיפול במחלות נגיפיות אחרות כמו סארס ואבולה. התברר שכמה מהתרופות האלה מעכבות ביעילות אנזים שחיוני להתרבות הנגיף. במקביל מתקיים מאמץ לפתח תרופה חדשה שתנטרל את האנזים החיוני הזה ותמנע את התרבות הנגיף. ראו כתבה נרחבת: תרופות לקורונה - כל מה שאנחנו יודעים עד עכשיו.

איך מטפלים?

כאמור, אין עדיין תרופה לנגיף, ולכן נותנים לנדבקים בעיקר טיפול תומך: טיפול תומך נשימתי (אינהלציות, חמצן), נוזלים (אם הם סובלים מהתייבשות); משככי כאבים ותרופות מפחיתות חום (אם הם סובלים מכאבים ומחום) וכדומה.

מתי קובעים שחולה החלים מקורונה?

אם מדובר בחולה מאומת שסבל מתסמינים הוא צריך לעמוד בתנאים הבאים כדי להיחשב למי שהחלים מקורונה:

1. היעדר חום (38 מעלות ויותר) ללא שימוש בתרופות להורדת חום וללא תסמינים נשימתיים למשך 48 שעות לפחות.

2. הנגיף לא התגלה אצלו בשתי בדיקות מעבדה עוקבות שנדגמו בהפרש של 24 שעות לפחות זו מזו.

3. את הבדיקה הראשונה להגדרת החלמה יש לקחת לכל המוקדם 7 ימים לאחר תחילת הופעתם של התסמינים.

אם מדובר בחולה מאומת ללא תסמינים הוא צריך לעמוד בתנאים הבאים כדי להיחשב למי שהחלים מקורונה:

1. הנגיף לא התגלה אצלו בשתי בדיקות מעבדה עוקבות שנדגמו בהפרש של 72 שעות לפחות זו מזו.

2. את הבדיקה הראשונה להגדרת החלמה יש לקחת לכל המוקדם 5 ימים לאחר התאריך שבו אובחנה המחלה בפעם הראשונה בבדיקת מעבדה.

* גם בחולים עם תסמינים וגם בחולים ללא תסמינים - בדיקת ההחלמה הראשונה תיעשה 12 יום לפחות לאחר תאריך הבדיקה הראשונה שבה התקבלה תוצאה חיובית לקורונה.

האם מי שהחלים מהמחלה מחוסן לכל חייו?

ב־8 באפריל 2020 פירסם משרד הבריאות הנחיות מעודכנות להתמודדות עם תחלואה מנגיף הקורונה, ובמסגרתן נקבע, בין היתר, כי חולה מאומת שהחלים נחשב למחוסן, ולכן במקרה של חשיפה חוזרת לחולה מאומת, הוא אינו צריך להיכנס לבידוד. יתר על כן בהנחיות נקבע כי במחלקות הקורונה בבתי החולים יש להעדיף הצבה של צוותים רפואיים שחלו בקורונה והחלימו - בתנאי שהם יסכימו לכך ויתמגנו בהתאם להנחיות.

יש לציין כי מדובר בסוגיה שעדיין לא הוכרעה סופית ונחקרת באינטנסיביות רבה בכל העולם. כידוע, יש מחלות נגיפיות שלאחר שחולים בהן מתחסנים מפניהן לכל החיים (למשל אדמת וחזרת), ויש מחלות נגיפיות אחרות שלא מתחסנים מפניהן וניתן לחלות בהן שוב ושוב (למשל הצטננות).

בהקשר הזה יש לציין כי מי שחולה בנגיף הקורונה מפתח נגדו נוגדנים שאותם ניתן לגלות בבדיקות דם סרולוגיות. בדיקות כאלה עדיין אינן בשימוש קליני, ואף שכבר מופצים קיטים מסחריים המתיימרים לבדוק את הנוגדנים האלה, הם עדיין בתהליכי בדיקה, טיוב ותיקוף בכל רחבי העולם.

נוסף על כך, עדיין לא ברורה סופית מהי המשמעות הקלינית של קיום הנוגדנים בדם וכן לא ברור האם קיומם מקנה לנו הגנה ומונע הדבקה חוזרת.

האם מי שהחלים אינו מסכן את סביבתו?

מהכרותנו עם מחלות נגיפיות דומות נראה כי מי שחלה והחלים אינו יכול להדביק את מי שבאים עימו במגע.

אבל יש דיווחים על אנשים שהנגיף נשאר אצלם גם לאחר היעלמות הסימפטומים.

נכון. התופעה הזאת מוכרת גם משפעת. ישנם אנשים שנגיפי הקורונה (והשפעת) נשארים אצלם גם זמן מה לאחר שכל הסימפטומים נעלמו. לא ידוע אם אותם האנשים עלולים להדביק אחרים בשלב הזה, ולכן כשמדובר בקורונה הם נדרשים להישאר בבידוד כל עוד הבדיקות מעלות שהם נושאים את הנגיף.

הייתי במגע עם אדם בריא שהיה במגע עם חולה קורונה. האם אני בסכנת הידבקות?

הסכנה להידבקות במקרה כזה היא נמוכה מאוד. אין כל צורך להיכנס לבידוד בית.

אני בהריון ונדבקתי בנגיף הקורונה. מה צפוי לי ולעובר?

לחצי כאן כדי לקבל תשובה לשאלה הזאת.

כמה זמן נשארים נגיפי קורונה פעילים על חפצים ועל משטחים?

נראה שנגיפי קורונה נותרים פעילים על חפצים ועל משטחים בין כמה שעות לכמה ימים - בהתאם לסוג המשטח או החפץ ובתלות בתנאי הסביבה והטמפרטורה. הנתונים האלה נלקחו מניסויים בתנאי מעבדה מבוקרים ולא בתנאי "חיים אמיתיים". זהו בפירוש לא מסלול התפשטות חשוב במנגנוני ההתפשטות של הנגיף.

נגיעה במשטח או בחפץ שזוהמו בנגיפי קורונה עלולה תיאורטית לגרום להדבקה - אם נוגעים ביד המזוהמת בפה או באף או בעיניים. שוב, זוהי מסקנה תיאורטית שלא נבדקה בפועל. לכן איננו יודעים אם מגע במשטח שנגע בו חולה קורונה עלול לגרום להדבקה של מי שנגע בו יומיים אחר כך. מכל מקום, האפשרות התיאורטית הזאת היא הסיבה להמלצה להימנע מלגעת בפנים ולרחוץ היטב ידיים לעיתים קרובות.
זוהי גם הסיבה להנחיה לנקות לעיתים קרובות משטחים בבית ובמקום העבודה. הוכח שחיטוי משטחים בחומרי חיטוי ביתיים מכחיד את הנגיף.

האם קורונה עוברת באמצעות מזון?

עד כה אין שום עדות לכך שנגיף הקורונה יכול לעבור מאדם לאדם באמצעות מזון. אם נאכל מזון שעליו נגיפי קורונה, קרוב לוודאי שלא נידבק. לחלופין, אם נוגעים במזון מזוהם בנגיפי קורונה ולאחר מכן נוגעים בפנים - תיתכן הדבקה.

האם מזג אוויר חם יאט את התפשטות הקורונה?

אין עדיין תשובה לשאלה הזאת. אנחנו יודעים שנגיפי שפעת פחות פעילים בקיץ, אך עדיין איננו יודעים אם נגיפי הקורונה מתנהגים באופן דומה.

מתי יהיה חיסון למחלה?

במרכזים רפואיים ובמכוני מחקר רבים בעולם מתקיים כעת מאמץ גדול לפתח חיסון לנגיף, אך מעריכים שיחלפו עוד חודשים רבים לפני שהוא יהיה מוכן. עצם הפיתוח של החיסון דורש זמן, ולאחר שהוא מפותח עליו לעבור בדיקות ממושכות. לבסוף, לאחר שהוא מקבל את כל האישורים, ישנו הצורך לייצר מאות מיליוני מנות חיסון - תהליך שצפוי אף הוא להיות ממושך.

עד שיימצאו חיסון ו/או תרופה למחלה מתמקדים גורמי הבריאות בעולם במאמץ לבלום את התפשטותה באמצעות הגבלות תנועה חמורות על כל האוכלוסייה.

מידע נוסף על נגיף הקורונה ניתן לקרוא במקומות הבאים:

• מתחם בנושא הקורונה באתר משרד הבריאות
• האתר של ארגון הבריאות העולמי
המרכז האמריקאי לבקרות מחלות ולמניעתן (CDC)
המרכז האירופי לבקרת מחלות ולמניעתן

טפסים חיוניים:

דיווח עצמי על בידוד בית
דיווח עצמי על בידוד בית - מגע עם חולה
דיווח על הפרת צו בידוד בית
תעודת מחלה גורפת לאדם שנמצא בבידוד

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית

ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה ומנהלת מרפאת לב העיר בפתח־תקווה

אני רוצה...