קורונה

​לצד התקווה הגדולה שהוא יסייע בסיומה של מגפת הקורונה, ברור לנו שיש לכם הרבה שאלות בנוגע לחיסון נגד נגיף הקורונה קורונה, ואולי גם חששות, ולכן אנחנו כאן כדי להסביר לכם - בגובה העיניים - את כל מה שחשוב לדעת.

איזה מין חיסונים פותחו נגד קורונה?

בישראל מחסנים את האוכלוסייה בחיסונים נגד קורונה של פייזר ושל מודרנה, שאושרו לשימוש על ידי ה־FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי). שני החיסונים מבוססים על אותה הטכנולוגייה ודומים במהותם.

קיימות כמה טכנולוגיות ליצירת חיסונים. לכל שיטה יתרונות וחסרונות. החיסונים לקורונה של פייזר ושל מודרנה אינם משתייכים לקטגוריות הקלאסיות של חיסון "חי" או של חיסון "מומת" אלא לטכנולוגיה של mRNA (קיצור של messenger RNA ובעברית: RNA שליח). הטכנולוגיה הזאת מוכרת ברפואה כבר כעשור.

איך עובד החיסון לנגיף הקורונה של פייזר ושל מודרנה?

spikes הם הזיזים שמאפיינים את נגיף הקורונה ושמקנים לו צורה של כתר (ומכאן השם שניתן לנגיף. משמעות המילה "קורונה" בלטינית היא כתר). ל־spikes יש תפקיד חשוב בחדירה של נגיפי הקורונה לתאים האנושיים.

מטרת החיסון נגד נגיף הקורונה היא להציג לגוף רק את חלבון ה־spike הנמצא על פני נגיף הקורונה, בלי לחשוף את המתחסן לנגיף השלם. הכוונה היא שהגוף ייצור נוגדנים נגד החלבון הספציפי הזה. ברגע שמערכת החיסון תוקפת את ה־spikes היא למעשה מנטרלת את הנגיף.

המיוחד בטכנולוגיית החיסון שפיתחו חברות פייזר ומודרנה הוא שאת חלבון ה־spike מייצר המתחסן עצמו. החיסון מכיל את "הוראות ההפעלה" לגוף ליצור את החלבון הזה של הנגיף, ורק אותו. את הוראות ההפעלה האלה נושא ה־mRNA. לאחר שה־mRNA משלים את משימתו הוא נהרס ולא נשאר בגוף.

לשיטה הזאת יש כמה יתרונות בולטים:

• היא אינה משתמשת בנגיף חי, כך שאין שום סיכון שבעקבות החיסון יתחיל הנגיף להתפשט בגופו של המחוסן.

• מדובר בשיטה שבאמצעותה ניתן להפיק חיסונים רבים בזמן קצר יחסית, שכן במסגרתה אין צורך בתהליך הממושך של גידול הנגיפים.

• החיסון המופק באמצעות השיטה הזאת יכול לשפעל את המערכת החיסונית בעוצמה מספקת בלי להזדקק לתוספת של חומרים משפעלים נוספים (אדג'ובנטים) כפי שלעיתים קורה בחיסונים אחרים.

• בשיטת החיסון החדשנית הזאת ישנה אפשרות נוחה לשנות את מולקולת ה־mRNA בהתאמה לזן חדש של נגיף הקורונה - אם מתרחשת בו מוטציה - כפי שכבר קרה במקומות רבים בעולם - ובעקבות זאת משתנה חלבון ה־spike.

ההבדלים בין החיסון של פייזר לחיסון של מודרנה

מעטפת השומנים ש"אורזת" את חלקיק ה־mRNA שליח שונה בחיסון של מודרנה ממעטפת השומנים שבחיסון של פייזר. בגלל ההבדל הזה אפשר לשמור את החיסון של מודרנה בהקפאה של מינוס 20 מעלות בלבד, ואילו את החיסון של פייזר יש לשמור בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות.

יתר על כן, לאחר ההפשרה ניתן לשמור את החיסון של מודרנה במקרר רגיל במשך חודש, ואילו את החיסון של פייזר ניתן לשמור במקרר במשך 5 ימים בלבד.

מה בנוגע לחיסונים האחרים?

במערב קיימים שני חיסונים נוספים: האחד של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון (נמצא בשימוש בעיקר בארה"ב) והאחר של חברת אסטרה־זניקה (נמצא בשימוש בעיקר באירופה). שני החיסונים מתבססים על טכנולוגיית חיסון באמצעות נגיף־נשא.

בטכנולוגיה של נגיף־נשא מחדירים לגוף נגיף קיים שאינו מסוכן לאדם (לא זה שנגדו מכוּון החיסון) ואשר הונדס לבטא את האנטיגן המבוקש - רכיב של האורגניזם שנגדו מעוניינים לחסן. הנשא הנגיפי הזה משמש מעין "בית חרושת" ליצירת האנטיגן, והאנטיגן הזה מעורר את התגובה החיסונית נגדו. יש לציין שהטכנולוגיה הזאת נוצלה לפיתוח החיסון נגד נגיף האבולה.

החיסון הרוסי (ספוטניק) מתבסס גם הוא על הטכנולוגיה של נגיף נשא, אך בחיסון הזה נעשה שימוש בשני זני נגיף שהוחלשו ולא בזן אחד בלבד.

החיסון הסיני מבוסס על נגיף קורונה מומת.

היו שטענו שהחיסון של פייזר ושל מודרנה משנה את החומר הגנטי של המתחסנים ועלול לגרום למוטציות...

לטענות האלה אין שום בסיס. החומר הגנטי שלנו נמצא בגרעין של התאים שלנו, ואילו התהליך שבו נוצר החלבון של הנגיף (באמצעות החיסון) מתרחש מחוץ לגרעין התא ואינו קשור לחומר הגנטי שבגרעין. זמן מה לאחר שמסתיים התהליך של יצירת החלבון מתפרק ה־mRNA ונעלם מגופנו.

איך זה שהחיסון הגיע לשלב ההפצה כל כך מהר? האם לא עשו "קיצורי דרך"?

יש לזכור שטכנולוגיית ה־mRNA כבר הייתה קיימת (היא פותחה, בין היתר, כדי להתמודד עם מחלות שמחוללים נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה כמו סארס ומרס). פיתוח הטכנולוגיה הזאת רק הואץ בעקבות המגפה הנוכחית.

כל השלבים הנדרשים בפיתוח החיסון נעשו כנדרש, ועקב השכיחות הרבה של המחלה לא היה צורך בהמתנה של שנים עד לקבלת תוצאות.

זאת בניגוד לבדיקת השפעתו של חיסון למחלה נדירה שמתרחשת לעיתים רחוקות. במקרה כזה יש צורך במספר גדול הרבה יותר של משתתפים ובמעקב ממושך יותר עד שיאותרו חולים במחלה הנחקרת. כאמור, מכיוון ששכיחות הקורונה רבה ניתן היה לקבל תוצאות במהירות.

מאז שהועלה החשש הראשוני הזה מפני "הפצה מהירה מדי" לכאורה של החיסו כבר הצטבר מידע רב על מיליוני מתחסנים - מידע שמחזק מאוד את המסקנה שמדובר בחיסון בטוח ומבטל את החשש הזה.

עד כמה החיסונים יעילים ולכמה זמן?

יעילות החיסונים בישראל של פייזר ושל מודרנה - החל מ־14 ימים לאחר קבלת המנה השנייה - עמדה על 94% בכמה פרמטרים: הפחתה במספר האשפוזים, הפחתה במספר החולים שבמצב קשה, הפחתה במספר החולים במחלה תסמינית והפחתה במספר המאומתים הא־תסמיניים.

הממצאים האלה התבססו בין היתר על מחקר רחב היקף של מכון כללית למחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי המוביל בעולם (ניו־אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין).

כ־6 חודשים לאחר שחוסנו הראשונים, היינו עדים לעלייה בתחלואה גם בקרב מחוסנים בשתי מנות. לפחות בחלקה יוחסה התחלואה הזאת לדעיכת החיסוניות (תופעה ידועה ומוכרת גם בחיסונים אחרים נגד מחלות אחרות). הסבר נוסף לעלייה בתחלואה הוא חדירתו של זן מידבק יותר ובעל עמידות רבה יותר לחיסון - זן (וריאנט) דלתא.

עם זאת, כאמור, יעילות החיסון הלכה ודעכה, ולכן החלה להינתן מנה שלישית של חיסון (בתנאי שחלפו 5 חודשים לפחות מהמנה השנייה).

קבלת המנה השלישית החזירה את רמת ההגנה של המתחסנים מפני זן הדלתא לזו שהייתה להם מפני זן האלפא לאחר שקיבלו את שתי המנות הראשונות - כ־95% - וזאת בלי שנעשה כל שינוי בהרכב החיסון, דהיינו בלי שהיה צורך לעשות בו התאמות לזן הנוכחי של הנגיף.

בכל מקרה, חשוב לזכור: ההגנה שמעניקים שתי מנות החיסון הראשונות - גם לאחר חצי שנה - גדולה מההגנה שיש למי שכלל לא התחסן. מדובר בהגנה שיעילותה עומדת על כ־50%.

לכמה זמן תישמר האפקטיביות של המנה השלישית? 

את זה איננו יודעים.

ישנם חיסונים שיש צורך לחזור עליהם מדי שנה בשל השתנות הווירוס (כמו בשפעת), ישנם חיסונים המצריכים מלכתחילה רק סדרה של 3 זריקות (כמו הרבה מחיסוני השגרה בילדות וכמו בחיסון נגד וירוס ההפטיטיס B ונגד וירוס הפפילומה) וישנם גם חיסונים שצריך לחזור עליהם אחת לכמה שנים (כמו טטנוס, למשל).

יש לזכור שהחיסונים האלה שונים מהחיסון נגד קורונה, וגם המחלות שנגדן הם מכוונים שונות, כך שישנם משתנים רבים - ובמיוחד משתנה חשוב של אפידמיולוגיה עולמית - שיכולים להשפיע על יעילות עתידית של החיסון.

מהי יעילות החיסון לאחר מנה אחת בלבד?

יעילות החיסון נגד קורונה אחרי מנה אחת היא חלקית ואינה מספקת. חיסון מלא מתקבל אחרי שתי מנות, ויעילותו מגיעה לשיאה שבועיים אחרי קבלת המנה השנייה.

מהמחקרים הראשוניים ומהתצפיות על מיליוני מתחסנים בעולם - עד לחדירתו של זן דלתא - עלה כי יעילות החיסון 3 שבועות לאחר קבלת המנה הראשונה (ולפני מתן המנה השנייה) הייתה כ־70%, אך עתה, כשזן דלתא נפוץ כל כך, ההערכה היא שהיעילות במניעת הדבקה נמוכה יותר.

האם החיסונים יעילים גם כשמדובר במתחסנים מבוגרים ובמי שסובלים ממחלות רקע שונות?

מהמחקרים הראשונים עלה שהחיסון יעיל מאוד גם כשמדובר באוכלוסייה מבוגרת ובחולים שסובלים ממחלות רקע ומדיכוי חיסוני. 

עם חדירתו של זן דלתא, אנו עדים לתחלואה בקרב מחוסנים. התחלואה הקשה יותר היא בקרב הקשישים ובעלי מחלות הרקע, למשל מושתלי לב ומושתלי ריאות שלהם תגובה חיסונית נמוכה יותר.

חולים אלה היו מראשוני המתחסנים במבצע החיסונים הראשון, ומשערים שהגיעו עתה לשלב של דעיכה חלקית של החיסוניות.

כמה זמן צריך לחכות בין המנות?

בחיסון של פייזר צריכה המנה השנייה להינתן 21 יום לפחות לאחר המנה הראשונה. 

בחיסון של מודרנה צריכה המנה השנייה להינתן בהפרש של 28 יום לפחות מהמנה הראשונה.

בין המנה השנייה לשלישית יש להמתין 5 חודשים לפחות.

כל מנות החיסון צריכות להיות מאותו הסוג?

ההמלצה היא ששתי מנות החיסון יהיו מאותה החברה. אולם מטופלים שקיבלו מנה אחת בתרכיב מסוים שכבר אינו זמין בעת שיש לקבל את המנה השנייה, או אם אין אפשרות לדעת איזה סוג ניתן במנה הראשונה, אך עברו 28 ימים לפחות ממתן המנה הזאת, יש לתת מנה אחת של התרכיב שזמין.

מנת החיסון השלישית ניתנת בשלב זה בישראל בתרכיב של פייזר בלבד.

איך אדע שהחיסון בטוח?

בעת שאושר השימוש בחיסונים של פייזר ושל מודרנה הסתמך המידע בנוגע לתופעות הלוואי שלהם על המחקרים הראשוניים שכללו כ־70 אלף איש. מהמחקרים האלה עלה שלחיסונים יש פרופיל בטיחות גבוה, אך מספר הנסיינים אז לא איפשר לגלות תופעות לוואי נדירות מאוד.

לאחר שבארה"ב לבדה ניתנו כבר יותר מ־340 מיליון מנות חיסון (נכון לסוף יולי 2021), הצטבר מידע רב שממנו עולה כי מדובר בחיסון בטוח מאוד. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שנצפו היו קלות וחלפו בתוך יום־יומיים - בדיוק כפי שנצפה גם במחקרים הראשוניים.

יש להדגיש כי מכיוון שמדובר בחיסון חדש העומד במרכז ההתעניינות הציבורית, נעשה ניטור אקטיבי של תופעות הלוואי, וניתנה תשומת לב מיוחדת לכל תופעה - גם אם לא ניתן היה לייחס אותה לחיסון. לכן בהחלט ייתכן שקיימים דיווחי־יתר על תופעות לוואי של החיסונים.

מהן תופעות הלוואי העיקריות של חיסוני פייזר ומודרנה?

לאחר שכבר ניתנו מיליוני מנות חיסון של פייזר בכל העולם כבר ברור שאין שום הפתעות: תופעות הלוואי שנצפות זהות לתופעות הלוואי שעליהן דוּוח במחקרים הראשונים:

תופעות לוואי קלות: אודם וכאב באזור ההזרקה, עליית חום, צמרמורת, עייפות, כאבי ראש, חולשה, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, בחילות והגדלת קשריות לימפה. התופעות האלה חולפות לרוב בין יום ליומיים אחרי מתן החיסון ושכיחות מעט יותר לאחר קבלת המנה השנייה.

תופעות הלוואי היו נפוצות יותר בקרב צעירים (18 עד 64 שנים) מאשר בקרב מבוגרים. כאמור, תופעות הלוואי היו שכיחות יותר לאחר קבלת המנה השנייה.

התופעה הזאת נצפתה גם במחקר המקורי של חברת פייזר, והיא מוכרת גם מחיסונים אחרים. זוהי עדות ליכולתה של מערכת החיסון להגיב כיאות לחומר שאליו נחשפה בחיסון הראשון. התגובה הנמרצת יותר לאחר החיסון השני מעידה על הזיכרון החיסוני שיצרה מערכת החיסון.

תופעות לוואי אלרגיות, לרבות תגובה אלרגית מיידית שעלולה לסכן חיים, הן נדירות ביותר. במסמך המובא כאן מסביר האיגוד הישראלי לאלרגיה ולאימונולגיה קלינית מדוע הסיכון לתגובה אלרגית בעקבות חיסון נגד קורונה הוא נמוך מאוד.

משרד הבריאות מבקש לדווח לו בטופס הזה על תופעות לוואי שהופיעו בסמוך לקבלת החיסון נגד קורונה.

מה בנוגע לדיווחים על דלקת בשריר הלב לאחר קבלת החיסון?

דלקת בשריר הלב ובמעטפת הלב (מיוקרדיטיס) היא מחלה נדירה, בדרגות חומרה שונות, המופיעה לרוב לאחר זיהומים נגיפיים.

לאחר ניתוח של נתונים על החיסונים בישראל, מדצמבר 2020 ועד מאי 2021, הגיעו צוותי מומחים של משרד הבריאות למסקנה כי ישנה סבירות לקשר בין קבלת מנת החיסון השנייה לקורונה לבין הופעה של דלקת בשריר הלב בגברים בני 16 עד 30 (השכיחות גבוהה בעיקר בגיל 16 עד 19).

עם זאת, הבהיר משרד הבריאות כי הסיכון לבני נוער לחלות בדלקת בשריר הלב בעקבות החיסון לקורונה הוא נמוך מאוד - 1 ל־30 אלף אנשים - וכי התועלת של החיסון בבני נוער גבוהה באופן ברור מהסיכון שבדלקת בשריר הלב. עם זאת, אם חליתם בעבר בדלקת בשריר הלב, מומלץ להתייעץ עם הקרדיולוג המטפל לפני קבלת החיסון.

במחקר של כללית והרווארד נצפו 2.7 מקרים עודפים של דלקת בשריר הלב לכל 100 אלף אנשים מחוסנים לעומת 11 מקרים עודפים לכל 100 אלף (יותר מפי 4) לאנשים שנדבקו בקורונה ולא היו מחוסנים.

מה בנוגע לתופעות לוואי נדירות יותר וחמורות יותר?

תמותה לאחר קבלת החיסון

כ־260 מיליון מנות חיסון כבר ניתנו בארה"ב עד 10 במאי 2021 (מדובר בחיסוני קורונה של כל החברות ומכל הסוגים הקיימים בארה"ב). עד למועד הזה דוּוח למערכת הניטור על פטירה של 4,344 בני אדם מבין מי שהתחסנו (שיעור של 0.0017%).

על פי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, כל מקרי הפטירה האלה נבדקו באופן פרטני, כולל בדיקות של התיקים הרפואיים, של תעודות הפטירה ושל נתוני הניתוחים שלאחר המוות - ולא נמצא שניתן לייחס אותם לחיסונים, למעט 3 מקרי פטירה של אנשים שקיבלו את החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון.

אנפילקסיס

אנפילקסיס היא תגובה אלרגית קשה ומסכנת חיים (אך שניתן למנוע ממנה להפוך לקטלנית, אם ניתן טיפול בזמן). זוהי תגובת לוואי אפשרית לכל חיסון שהוא - לא רק לחיסוני קורונה.

החשש מפני תופעת הלוואי הזאת הוא הסיבה לכך שכל מתחסן - בכל חיסון - מתבקש להישאר במרפאה 15 עד 30 דקות לאחר קבלת חיסון.

על פי מערכת הדיווח בארה"ב, שכיחות האנפילקסיס לאחר קבלת חיסון נגד קורונה היא בין 2 ל־5 מקרים לכל מיליון מתחסנים.

שיתוק של עצב הפנים 

במחקרים הראשונים על החיסון של פייזר ושל מודרנה דוּוח על מחוסנים בודדים שלקו בשיתוק של עצב הפנים (בל פלסי) בסמיכות למתן החיסון. שיתוק כזה הוא לרוב זמני וחולף באופן ספונטני לאחר זמן מה.

שיתוק כזה עלול להתרחש בשל סיבות רבות ובהן מחלה נגיפית, טראומה והיריון. מכיוון שמדובר בתופעה שידועה עוד מלפני שפותח החיסון, נשאלה השאלה האם שכיחותה עלתה מאז הוכנס החיסון לשימוש. במאמר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי JAMA מובא ניתוח הנתונים כפי שדוּוחו לארגון הבריאות העולמי:

בסך הכול התקבלו יותר מ־130 אלף דיווחים על תופעת לוואי בעקבות קבלת חיסון נגד קורונה, מתוכם היו כ־800 מקרים של שיתוק מלא או חלקי של עצב הפנים או של עווית חולפת. מי שסבלו מתופעת הלוואי הזאת היו בעיקר נשים מתחת לגיל 60.

המספרים האלה הוּשוו לשכיחות התופעה בקרב מקבלי חיסונים אחרים, ולא התקבלה שום עדות לכך שחיסון הקורונה גורם לתופעה הזאת בשכיחות־יתר.

קרישיות־יתר ודימומים בקרב מקבלי החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון ושל אסטרה־זניקה

החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון, שאינו נמצא בשימוש בארץ, מבוסס על נגיף שהונדס גנטית כדי לבטא את חלבון הספייק המצוי על נגיף הקורונה. הוא שונה אפוא מחיסוני פייזר ומודרנה שמבוססים על טכנולוגיית mRNA.

כ־8 מיליון בני אדם חוסנו בארה"ב עד תחילת מאי 2021 בחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון. מקרב אותם 8 מיליון התקבלו דיווחים על מקרים מועטים של דימומים - ברובם דימומים תוך־מוחיים - בד בבד עם ספירה נמוכה של טסיות (טרומבוציטים), שהם תאי דם שמשתתפים בתהליך הקרישה. מדובר בתופעה נדירה המוכרת גם בעקבות השימוש בתרופה הפרין הניתנת כדי למנוע קרישיות־יתר.

כל המקרים האלה אירעו בתוך 6 עד 15 יום מקבלת החיסון. מקרים דומים תוארו גם באירופה בקרב מי שקיבלו חיסון של חברת אסטרה־זניקה - חיסון שמתבסס על טכנולוגיה הדומה לזו של ג'ונסון אנד ג'ונסון ושגם הוא אינו בשימוש בישראל.

בעקבות תופעות הלוואי האלה הופסק באופן זמני השימוש בחיסונים של ג'ונסון אנד ג'ונסון ושל אסטרה־זניקה, והוקמה ועדה בין־תחומית בהשתתפות נציגים של היצרניות, מדענים ואנשי אתיקה כדי לבדוק לעומק את התופעה הזאת.

התברר שהתופעה לא נצפתה בגברים, וששכיחותה היא כ־7 מקרים לכל מיליון מנות חיסון בקרב נשים צעירות עד גיל 50 ופחות ממקרה אחד למיליון בקרב נשים בנות 50 ויותר. בחלק מהמקרים היו גם גורמי סיכון נוספים לקרישיות־יתר כמו עודף משקל ושימוש בגלולות למניעת הריון.

ממצאי הוועדה היו שהתועלת מהחיסון עולה על נזקו, והוא הוחזר לשימוש עם הסתייגות: לא לתת אותו לנשים שמתחת לגיל 50 - אם אפשר לתת להן חיסון אחר שקרישיות־יתר אינה אחת מתופעות הלוואי שלו.

תופעות לוואי נוספות שחששו מהן - אך נשללו בסופו של דבר

נבדקו - והתבדו - חששות מפני תופעות לוואי נוספות של חיסוני הקורונה ובהן תופעות נוירולוגיות שונות, פגיעה בפריון הגברים, הפלות והחמרה במחלות אוטואימוניות.

מה לגבי חיסונים לבני נוער?

בעקבות המלצת משרד הבריאות, החלו בישראל לחסן ב־6 ביוני 2021 בני נוער ובנות נוער מגיל 12 שנים. עד גיל 18 ניתן החיסון של פייזר בלבד.

את מי אסור לחסן בשלב הזה? מה בנוגע למי שסובלים מאלרגיה? 

הכנו לכם מדריך בדיוק בנושאים האלה עם המידע המעודכן ביותר של משרד הבריאות. 

דוגמאות לקבוצות שאין מניעה לחסן אותן:

• אנשים הסובלים ממחסור באנזים G6PD.

• אנשים הסובלים מדיכוי חיסוני מסיבה כלשהי.

• נשאי HIV וחולי איידס.

• אנשים שסבלו מפריחה מפושטת ומגרד בתגובה לטיפול שקיבלו בעירוי.

האם נותנים חיסון למחלימים מקורונה?

ניתן לחסן מחלימים מקורונה החל מגיל 12 שנים.

• מחלימים שעדיין לא חוסנו - ניתן לחסן אותם במנה אחת לאחר שעברו 3 חודשים לפחות ממועד הגדרתם "מחלימים". 

• מי שאומתו לנגיף אחרי קבלת מנה אחת של החיסון - יכולים לקבל את המנה השנייה לאחר שחלפו 3 חודשים לפחות ממועד הגדרתם "מחלימים".

בשלב הזה מחלימים לא יחוסנו במנה שלישית (ניתן לחסן מחלימים מדוכאי חיסון במנה שלישית, במקרים מסוימים).

• מחלימים שאובחנו על פי בדיקה סרולוגית - ניתן לחסן אותם במנה אחת בכל מועד.

מה בנוגע למתן חיסון למטופלים שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת?

מכיוון שהחיסון החדש לקורונה אינו מבוסס על נגיף חי, אין סכנה שהוא יתרבה בגוף, ולכן ניתן לתת את החיסון גם למי שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת.

כידוע, מי שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת הם בסיכון גבוה למחלה קשה ולמוות אם יידבקו בנגיף הקורונה, ולכן מומלץ לחסן אותם.

התגלו נגיפי קורונה שעברו מוטציה. החיסון מגן מפניהם?

כל מה שידוע לעת עתה על המוטציות בנגיף הקורונה.

האם מותר לקבל חיסונים אחרים יחד עם חיסון נגד קורונה?

ניתן לקבל בו־זמנית חיסון נגד קורונה וחיסונים אחרים נגד כל מחלה שהיא. וכך נאמר בהנחיות של משרד הבריאות בנושא הזה:

"ניתן לתת תרכיבים נגד נגיף הקורונה בו־זמנית עם תרכיבים אחרים או בכל רווח זמן לפניהם או אחריהם.

כאשר נותנים יותר מתרכיב אחד בו־זמנית, יש לתת את התרכיבים באתרי הזרקה שונים".

האם החיסון עלול לגרום לי לחלות בקורונה?

ממש לא, שכן לא מדובר בחיסון חי, אלא ברכיב חלבון אחד של הנגיף שאינו מסוגל להתרבות ולגרום למחלה.

התחסנתי - האם עליי לעטות מסכה?

למידע מעודכן בנושא.

האם גם מתחסנים צריכים להיכנס לבידוד לאחר שנחשפו לאדם מאומת?

המידע המעודכן נמצא במדריך שלנו בנושא בידוד.

האם לפני קבלת החיסון כדאי לעשות בדיקה סרולוגית (בדיקה לרמת נוגדנים בדם)?

נכון ל־1 באוגוסט 2021 אין כל המלצה כזאת. להיפך, אם מדובר במי שטרם חוסן, בדיקה מקדימה עלולה לעכב התחסנות, מה גם שלא תמיד מובטחות לנו תוצאות חד־משמעיות. המשמעות של תוצאה שאינה חד־משמעית עלולה להיות אי־חיסון של בני אדם שזקוקים לחיסון.

האם אחרי קבלת חיסון כדאי לעשות בדיקה סרולוגית כדי לוודא שהחיסון "תפס"? 

נכון ל־1 באוגוסט 2021 משרד הבריאות אינו ממליץ לעשות בדיקת נוגדנים, למעט במסגרת מחקרית, שבה אוספים נתונים בנוגע להימצאות נוגדנים לאורך זמן באוכלוסיות ספציפיות (למשל, מדוכאי חיסון).

יש לשים לב שהמבחנים הסרולוגיים מכוּונים בחלקם לגילוי נוגדנים בעקבות מחלה טבעית ובחלקם - לגילוי נוגדנים בעקבות חיסון, מה שעלול להקשות על פירוש נכון של הממצאים.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה