ד"ר יונתן להב, מומחה למיתרי הקול במחלקת אף אוזן וגרון בקפלן, מטפל בעובדי הוראה רבים המגיעים לבית החולים כשהם סובלים מצרידות.
מה הסיבות לצרידות? מהן תקופות ה"משבר" וההקלה? מה עושים כדי להימנע ממצב בלתי הפיך? תשובות לכך במאמר הבא.
"מדובר בתופעה נפוצה ביותר בקרב אוכלוסייה זו, והיא הגדולה ביותר מקרב המטופלים הפוקדים את מרפאת מיתרי הקול בקפלן", מסביר ד"ר להב. "כל מי שעוסק בקולו באופן מוגבר חשוף לנזקים למיתרי הקול, אולם אצל עובדי ההוראה התופעה שכיחה במיוחד בשל באופן בו הם משתמשים בקולם". הוא מפרט על התופעה ועל השלכותיה:
מדובר בעבודה המצריכה דיבור ממושך במשך מספר שעות ביום, 5-6 ימים בשבוע, במשך שנים רבות. סגנון הדיבור גם הוא ייחודי. המורה או הגננת נדרשים לדבר בקול רם ומאומץ, מול קהל לא שקט בדרך כלל. עליהם להרים את הקול לא פעם ולהשתמש בקול תקיף וחזק פעם אחר פעם. זו עבודה הכרוכה גם בהוצאת אנרגיה והתרגשות. כתוצאה מכך נגרמת התעייפות ושחיקה מתמשכים של הרקמה העדינה המצפה את מיתרי הקול. ישנן גם תקופות "משבר" אופייניות כמו לקראת מופעי סוף שנה, טיולים שנתיים וכו'. בעונת החורף, מחלות השפעת ווירוסים שונים מחמירים את המצב עקב צינון ושיעול הגורמים לבצקת והתעבות של המיתרים. מנגד יש תקופות הקלה כמו לאחר חופשת פסח או החופש הגדול וכמובן לאחר שנת שבתון...ברוב המקרים הנזק למיתרים הוא זמני והרקמה משקמת את עצמה. אולם במקרים מסוימים נגרם נזק בלתי הפיך. רקמת צלקת מצטברת באזור המגע בין המיתרים ונוצרים אזורים נוקשים שאיבדו את גמישותם. אלו הן היבלות על מיתרי הקול. ככל שהן גדולות ונוקשות יותר, ההפרעה משמעותית יותר. האפקטים על הקול הם מצטברים. המורה או הגננת יתלוננו על התעייפות קולית, חוסר יכולת לדבר בסוף יום העבודה, חוסר יכולת להרים את הקול או להגיע לצלילים גבוהים, צרידות וכאבים בזמן דיבור, כחכוח בלתי פוסק ועוד. אלו הם סימני אזהרה המצריכים בדיקה אצל מומחה למיתרי הקול.
כאשר ממצאי הבדיקה מראים שאין עדיין יבלות מאורגנות, ניתן להסתפק בהדרכה לצמצום המאמץ הקולי, שתייה מרובה של מים לאורך היום (כמו רדיאטור למנוע), ריפוי בדיבור לשינוי הרגלי הדיבור. כאשר יש יבלות מאורגנות יש לשקול ברצינות אחת מהפעולות הבאות – צמצום משמעותי של שעות ההוראה ואף הפסקה זמנית או קבועה במקרים קשים. הטיפול המקובל בשלב ראשון לאחר צמצום הדיבור הוא ריפוי בדיבור עם קלינאי/ת תקשורת העשוי לסייע לצמצם את גודל היבלות ולאפשר חזרה לפעילות.
במקרים שבהם היבלת מאורגנת ונוקשה והצרידות מקשה על המשך התפקוד, הפתרון המומלץ הוא ניתוחי. מדובר בניתוח קצר וקל יחסית. בשיטות המיקרו כירורגיות המקובלות כיום ניתן להסיר את היבלות ללא חתך חיצוני, בעזרת ציוד מיקרוסקופי ללא גרימת נזק לרקמת המיתר הבריאה ועל ידי כך להביא לשיפור מהותי באיכות הקול.
חופשה נעימה!
