המחלה יכולה להתקדם לפגיעה בשבלול ולירידת שמיעה עצבית (פגיעה באוזן הפנימית). חשוב לציין כי מלבד ירידת השמיעה עלול לחוות המטופל סימספטומים של טנטון או סחרחורות.
המחלה לרוב מתחילה להופיע בגילאי 30-40 , ומופיעה יותר אצל נשים ועלולה להחמיר בהיריון. ירידת השמיעה היא לרוב הדרגתית לאורך השנים.
כיצד מאבחנים אוטוקלרוזיס?
האבחון מתחיל אצל רופא/ת אף, אוזן, גרון אשר בודק/ת את שתי האוזנים ומוודא/ה כי אין סיבה אחרת לירידת השמיעה, לרוב בדיקת האוזנים תצא תקינה.
בשלב הבא מתבצעת בדיקת שמיעה (אודיומטריה וטימפנומטריה) אצל אודילוג מומחה המראה את עצמת ירידת השמיעה.
על סמך שתי הבדיקות האלה, מתבצעת האבחנה והחלטה על המשך טיפול.
חשוב לדעת: במצבים בהם קיימת ירידה קלה עדין אין צורך בטיפול אלא רק במעקב.
כיצד מטפלים באוטוקלרוזיס?
ישנן 2 גישת לטיפול במחלה:
1. שימוש במכשירי שמיעה - על מנת להקל על חיי היום יום של המטופל/ת. אפשרות זו טובה בעיקר במצבי קיצון - או שאובדן השמיעה קל ולכן לא נדרש ניתוח או במצב קשה מדי בו לא ניתן לטפל בניתוח בלבד.
קיימים היום בשוק מגוון מכשירי שמיעה ולכן חשוב לבחור את המכשיר המתאים למטופל/ת/
2. ניתוח סטפדוטומי - הניתוח מתבצע לרוב בהרדמה כללית של המטופל/ת
הגישה לניתוח היא מתוך התעלה, כאשר הרופא/ת המנתח מזהה את האיזור המקובע בשרשרת העצמות ומסיר אותו. לאחר הסרתוף מתקינים תותח נייד אשר מבצע את התנועה המבוקשת. את הניתוח מבצעים באמצעות מכשירים קרים או לייזר. כמו כן קיימים סוגים שונים הנמצאים בשימוש בשוק.
