גסטרו ילדים

מהי מחלת הקרוהן?

קרוהן הינה מחלת מעי דלקתית אשר פוגעת בדופן המעי.  היא מתאפיינת בכך שהיא יכולה לערב את כל חלקי מערכת העיכול- מהפה עד פי הטבעת. הדלקת אינה רציפה בהכרח. המחלה מתאפיינת במחזורים של תקופות של רגיעה ושל תקופות התלקחות.

מהי קוליטיס כיבית?

קוליטיס כיבית הינה מחלת מעי דלקתית המתאפיינת בכך שהיא מערבת את המעי הגס בלבד. הדלקת פוגעת ברירית המצפה את המעי הגס וגורמות לפצעים שטחיים (כיבים). המחלה מתחילה כמעט תמיד מפי הטבעת ומתפשטת באופן רציף כלפי מעלה, כאשר היא יכולה לערב את כל המעי הגס או רק חלק ממנו. למחלה מחזורים של תקופות רגיעה ושל תקופות התלקחות.

שכיחות מחלות מעי דלקתיות

• כ- 15-25% ממחלות מעי דלקתיות מאובחנות בגיל הילדות (מתחת לגיל 18)
• שכיחות המחלה שונה באזורים שונים בעולם, עם שכיחות גבוהה יחסית באירופה, ארה"ב (וגם בישראל).
• שכיחות מחלת קרוהן באוכלוסיה-  בין 50-200 מקרים ל- 100,000 אנשים.
• שכיחות קוליטיס באוכלוסיה  -בין 120-200 מקרים ל- 100,000 אנשים.

מהם הגורמים למחלות מעי דלקתיות?

מחלות מעי דלקתיות נובעות מהפעלה מוגזמת ובלתי מווסתת של מערכת החיסון במעי המובילה לדלקת. לא ניתן להצביע על גורם יחיד המפעיל את התהליך הדלקתי. ישנם גורמים רבים ושונים התורמים למחלה: גנטיים, סביבתיים ופסיכולוגיים.

גורמים גנטיים

• שכיחות יתר בתוך משפחות וקבוצות אתניות מסוימות (יהודים, אשכנזים)
• לכ- 20% מהילדים עם מחלת מעי דלקתיות יש קרוב משפחה חולה.
• בתאומים זהים, במקרה שאחד הילדים חולה, הסיכון למחלה אצל התאום הוא 67%
• ב-2001 זוהה לראשונה גן הקשור במחלת קרוהן, אך הגן הזה מצוי רק בכ-30% מהחולים. עד היום זוהו גנים רבים נוספים עם קשר לקרוהן. הנושא עדיין במחקר.

גורמים סביבתיים

ישנם מספר גורמים סביבתיים הידועים כבעלי השפעה על מחלות מעי דלקתיות: עישון (מחמיר קרוהן), תזונה (מזון תעשייתי מערבי), שינויים בחיידקיי המעי, תרופות ועוד.

גורמים פסיכולוגים

לחץ פסיכולוגי עלול לגרום להחמרת התקפי המחלה אך אינו גורם להיווצרותה.

מהם התסמינים של מחלות מעי דלקתיות?

התסמינים שונים ומגוונים ועשויים לכלול:  
תסמינים במערכת העיכול כאבי בטן, שלשולים (לעיתים דמיים), חוסר תאבון, ירידה במשקל, בחילות,  הקאות
תסמינים כללים הרגשה כללית רעה ,חום, עיכוב בגדילה (משקל וגובה), איחור בהתבגרות מינית
תסמינים מחוץ למערכת העיכול אפטות בפה, דלקות פרקים, פריחות אופייניות בעור, מעורבות הכבד, מעורבות עינית

הטיפול במחלות מעי דלקתיות

גורמים שונים משפיעים על בחירת הטיפול במחלות מעי דלקתיות ביניהם מיקום המחלה, חומרת המחלה וסיבוכי המחלה. מטרת הטיפול הראשוני היא דיכוי הדלקת ותסמיני המחלה. המטרה המשנית היא מניעת התלקחות המחלה והופעת סיבוכים.

האפשרויות הטיפוליות כוללות:

• טיפול תרופתי
• טיפול כירורגי- ניתוחי
• טיפול/ תמיכה תזונתית
• טיפול/ תמיכה נפשית

הטיפול התרופתי

הגישה הטיפולית המקובלת במרבית המקרים היא מתן תרופות נוגדות דלקת  "מהקל אל הכבד",  כלומר להגביר את עוצמת הטיפול לפי חומרת המחלה ולפי התגובה לטיפול.
יש הדוגלים במתן תרופות המדכאות את מערכת החיסון בשלבים מוקדמים, במגמה למנוע את התקדמות המחלה וסיבוכיה.
התרופות שבשימוש:

• אמינוסליצילטים (פנטזה, ראפסל): יעילות במחלה קלה עד בינונית. יעילות בעיקר בקרב חולי קוליטיס כיבית. לתרופות אלה סיכון קטן לתופעות לוואי.
• סטרואידים (Prednisone, Budesonide): תרופות אנטי דלקתיות יעילות מאוד, ניתנות לרוב למחלה דלקתית בדרגה בינונית עד קשה. לצד יעילותן, לתרופות מסוג זה עלולות להיות תופעות לוואי רבות כמו תופעות קוסמטיות הכוללות שינוי צורת הגוף, פני ירח ושיעור יתר, שינוים במצב הרוח, ובמתן ארוך טווח אף עלולות להוביל לעיכוב בגדילה, לבריחת סידן מהעצמות, לשינויים בעיניים ולסוכרת. הגישה כיום היא להשתמש בסטרואידים כמה שפחות, ולא כטיפול ארוך טווח.
• אנטיביוטיקה (ציפרוקסין, פלגיל): ניתנת לרוב במצב של התלקחות קלה או במצבים של סיבוכים זיהומים של המחלה כמו אבססים בטניים או סביב פי הטבעת.
• תרופות אימונו-מודולטוריות: תרופות המדכאות את מערכת החיסון. 
  בין התרופות שבשימוש ניתן למצוא:
  Thiopurines תיופורינים - (Azathioprine - אימורן, 6 Mercaptopurine- פורינטול) תרופות אלה ניתנות על מנת למנוע התלקחות. הן ניתנות לחולים שמחלתם בדרגה בינונית או קשה, בדר"כ במקביל לטיפול תרופתי נוסף. הן ניתנות במצב שבו המחלה עמידה לטיפול בסטרואידים, ובדר"כ במקביל לתרופות ביולוגיות. תרופות אלה מתחילות לפעול כ-12-8 שבועות לאחר תחילת הטיפול. יש הממליצים על שימוש מוקדם בהן, במצב של קרוהן בינוני-קשה. לתרופות אלה סיכון לתופעות לוואי שונות והן דורשות ניטור ספירת דם ותפקודי כבד.
  מתוטרקסט- Methotrexate - ניתנת לרוב במחלת קרוהן בינונית-קשה, במקרים שבהם לא ניתן לטפל בתיופורינים.
• Biologics- Anti TNF תרופות ביולוגיות - (Infliximab- Remicade, Adalimumab-Humira) ניתנות לחולים עם מחלה בדרגה בינונית או קשה שאינם מגיבים לטיפולים תרופתיים אחרים או שמפתחים תלות בסטרואידים. תרופות מסוג זה מפחיתות את הדלקת על ידי דיכוי הפרשת החלבון TNF, חלבון אשר מופרש ממערכת החיסון והפרשת יתר שלו תורמת להיווצרות הדלקת. לתרופות מסוג זה סיכון לתופעות לוואי שונות כמו תגובות לעירוי, זיהומים- בעיקר חיידקים (חובה לשלול שחפת לפני תחילת טיפול), סיכון ללימפומה, סיכון לסיבוכים נדירים אחרים.

הטיפול הכירורגי

אפשרות של ניתוח קיימת כאשר ישנם סיבוכים של המחלה כמו היצרות או חסימות במעי שאינן מגיבות לטיפול תרופתי, אבסס תוך ביטני או סביב פי הטבעת, פיסטולה ופרפורציה (התנקבות המעי עם שחרור תוכן המעי לחלל הבטן). מצב נוסף שעלול להוביל לניתוח הוא כאשר על אף הטיפול התרופתי, המחלה פעילה ויש לכרות חלק מהמעי, כדי לגרום לרגיעה.

הטיפול התזונתי

טיפול תזונתי הוא חלק חשוב בטיפול במחלות מעי דלקתיות. ההמלצות התזונתיות משתנות בין תקופת התלקחות של המחלה לבין תקופת רגיעה. ההמלצות מותאמות עבור כל חולה תוך התייחסות לאופי המחלה, מיקומה במערכת העיכול ולתופעות הלוואי שמהן סובל המטופל.
חשוב לציין, כי לא הוכח במחקרים שצריכת מזון כזה או אחר גורמת להתפרצות ראשונית של המחלה או להתלקחות חוזרת שלה.  כמו כן, אין דיאטה אחידה שהוכחה כמשפרת סימפטומים.

במהלך התלקחות המחלה - המלצות תזונתיות כלליות שנועדו להקל על תופעות גופניות אופייניות בזמן התלקחות המחלה כמו כאבי בטן, שלשולים וירידה בתאבון:
• סיבים תזונתיים:
ממה להימנע? ירקות ופירות טריים, ירקות ממשפחת המצליבים (כרוב, כרובית, ברוקולי, קולורבי ועוד), דגנים מלאים (כגון לחם וקרקרים מחיטה מלאה), קטניות, פיצוחים, תירס ופופקורן.
הימנעות מומלצת בעיקר כאשר יש מעורבות של המעי הגס עם שלשול דמי או חסימת מעי דק.
מה להעדיף? ירקות מבושלים וקלופים כגון דלעת, קישוא, תפו"א, מיצי ירקות ופירות מסוננים , תפוח עץ קלוף, מלון ובננה.
• מוצרי חלב:
במקרים של אי סבילות זמנית ללקטוז (סוכר החלב) או אם מוצרי חלב מגבירים כאבי בטן ושלשולים :
ממה להימנע? ממוצרי חלב ניגר וממוצרים המכילים כמות גדולה של לקטוז כגון חלב וגבינה לבנה.
מה להעדיף? מוצרי חלב דלי לקטוז ודלים בשומן כגון  יוגורטים,  קוטג' ודומיהם.
במידת הצורך, ניתן להיעזר בתוסף של אנזים הלקטאז העוזר לעיכול מוצרי חלב.
• שומן:
ממה להימנע? מזון מטוגן, חטיפים שמנים, חמאה, מרגרינה, בורקס, קרואסון, פיצוחים, שמנת, קצפת ודומיהם.
מה להעדיף? מזון דל בשומן, מבושל, מאודה, אפוי או מוקפץ.

המלצות כלליות:

• מומלץ לאכול ארוחות קטנות ותכופות כל 3 שעות על מנת להקל על תחושת כבדות.
• מומלצת שתיית מים מרובה. לא מומלצים משקאות ממותקים ומוגזים.
• מומלץ להימנע ממזונות אשר מחמירים את הסימפטומים של המחלה.
• בשל ההגבלות התזונתיות, והירידה בצריכת מזונות שונים, מומלץ לצרוך בתקופה זו מולטי ויטמין.
• ניתן לשלב פרוביוטיקה ואומגה 3. יש המאמינים שאלה משפרים סימפטומים או עוזרים בהשגת רגיעה מהירה יותר.

בחלוף המצב הדלקתי, מומלץ לחזור לתזונה מגוונת. מומלץ להעלות בהדרגה את כמות מוצרי החלב והשומן ולבסוף גם את מוצרי המזון המכילים סיבים תזונתיים. מומלץ להחזיר מזון אחד בכל יום ולבחון את הסבילות אליו. חשוב להיות ערניים ולשים לב לתגובות האינדיבידואליות למזונות השונים. במקרה שמזהים כי מזון מסוים גורם להרגשה לא טובה, מומלץ להוריד אותו מהתפריט ולנסות להוסיפו בשנית לאחר מספר ימים.

הזנה בלעדית במזון רפואי

במקרים מסוימים של התלקחות מחלת הקרוהן, הטיפול המומלץ הינו הזנה בלעדית במזון רפואי. הטיפול כולל צריכה של מזון רפואי (מודולן IBD, פדיאשור, נוטרן ילדים) הניתן בשתייה למשך 6 שבועות בממוצע, ללא תוספת של מזונות אחרים כלל. טיפול זה, אשר אינו מלווה בתופעות לוואי, גורם ברוב המקרים לשיפור ניכר בסימפטומים, תורם להפוגה ארוכת טווח ועוזר בשיפור המצב התזונתי של הילד.