בגיל ההתבגרות מתחוללים שינויים פיזיולוגיים, קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים. במקביל, המתבגרים נדרשים לגבש את זהותם ולמצוא את מקומם בחברה. זוהי תקופה מבלבלת וסוערת, שבה עלולים להופיע תסמיני חרדה ודיכאון, קשיי הסתגלות, תופעות של התנהגות מסוכנת (שימוש בסמים ובאלכוהול) ואף מצבים פסיכוטיים והתפרצות של מחלות נפש. על פי נתוני משרד הבריאות, כ־12% מבני הנוער בישראל סובלים ממצוקה נפשית הדורשת התערבות מקצועית, וקרוב ל־600 מאושפזים מדי שנה בבתי חולים פסיכיאטריים.
למחלקה לאשפוז נוער בשלוותה מתקבלים נערים ונערות בני 18-12 המתמודדים עם משברים נפשיים, כמו דיכאון, אובדנות, הפרעות אכילה, הפרעות הסתגלות, תסמונת פוסט־טראומתית, הפרעות חרדה, כפייתיות וטראומה, הפרעות התפתחות ומצבים פסיכוטיים. מטרת האשפוז היא לסייע לבני הנוער ולמשפחותיהם להתמודד עם המשבר הנפשי ולהחלים ממנו מהר ככל האפשר.
צוות המחלקה מלווה את בני הנוער במהלך כל תקופת השהייה במחלקה, ושומר על רצף הטיפול. ההקפדה על הרציפות מאפשרת ליישם גישה טיפולית ושיקומית מדורגת. כך המטופלים יכולים לעבור בין סוגי אשפוז שונים בתוך אותה המחלקה – ממצב של אשפוז מלא ועד למעקב אמבולטורי וקליטה במסגרת טיפולית חדשה. במחלקה פועל בית ספר, המאפשר לבני הנוער לשמור על רצף הלימודים ולחזור ולהשתלב שוב במסגרת שממנה הגיעו.
הטיפול במחלקה
הטיפול במחלקה מיישם גישה רב־מקצועית ורב־מערכתית שמאפשרת לתת מענה שלם לצרכים הרגשיים והתפקודיים הייחודיים של בני הנוער. צוות המחלקה כולל רופאים, פסיכולוגים, אנשי סיעוד, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, מטפלים פרה־רפואיים, צוות חינוכי, מדריכים חברתיים וחונכים אישיים. ישיבות הצוות הרב־מקצועי מיועדות לחשיבה, להבנה וליישום הטיפול בצרכים של בני הנוער. דגש רב מושם על מעורבות ההורים במהלך כל תהליך הטיפול ועל שמירת קשר רצוף עם המוסדות האחראים מחוץ למחלקה, כמו בתי הספר שבהם לומדים המאושפזים.
לכל נער או נערה המאושפזים במחלקה יש מטפל אישי המלווה אותם במהלך כל תקופת האשפוז. המטפל אחראי לשילוב גורמי ההערכה והטיפול במחלקה ומחוצה לה ומקיים קשר רצוף עם בני המשפחה. לקראת השחרור יוצר המטפל האישי קשר עם גורמי הרפואה והשיקום בקהילה, כדי לתאם את קליטת המטופל במסגרת חדשה, דוגמת מרפאות החוץ של שלוותה.
הגישה הטיפולית נועדה להשיב לבני הנוער את תחושת השליטה בחייהם ואת היכולת להתנהל באופן התואם את דרישות הגיל. גישה זאת שמה דגש על אחריות אישית ומעודדת מוטיבציה פנימית. המענה הטיפולי והשיקומי מותאם לקבוצות הגיל השונות ובא לידי ביטוי בחלוקה לרמות בבית הספר שבמחלקה, בהפניה למסגרת הכנה לעבודה ועוד.
במחלקה ניתנים טיפולים מסוגים שונים: פסיכותרפיה פרטנית וקבוצתית - טיפול דינמי, טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT), טיפולים חווייתיים כמו תנועה טיפולית, ביטוי במוסיקה וכתיבה יוצרת, וקבוצה לפיתוח מיומנויות חברתיות. חלק ניכר מהפעילויות הן במסגרת קבוצתית, בשל הדרישות ההתפתחותיות של גיל ההתבגרות הנוגעות ליכולתו של המתבגר ליצור קשרים חברתיים עם קבוצת השווים וליכולתו למצוא את מקומו בחברה. רבים מבני הנוער המגיעים למחלקה גם סובלים מקשיי תקשורת,והטיפול הקבוצתי מאפשר לטפל בקושי זה באמצעות מתן תחושת שייכות וחוויה של תמיכה מצד קבוצת השווים. במחלקה קיימות קבוצות רבות ומגוונות, חלקן קבוצות סגורות המיועדות לכמה מן המטופלים, והאחרות הן קבוצות חווייתיות המיועדות לכלל המאושפזים במחלקה. בשפע הקבוצות הללו יכול כל מאושפז למצוא את הדרך המתאימה והנכונה בעבורו לביטוי ולשיקום:
קבוצת בוקר דינמית
הקבוצה מאפשרת ביטוי חופשי של המטופלים על בעיותיהם וחוויותיהם במחלקה ומחוצה לה; התנסות בתפקוד בקבוצה עם גבולות, חוקים, תקנות ומסגרת קבועה; טיפוח כישורים אישיים ובינאישיים. התהליכים הפסיכולוגים שמתרחשים בקבוצה עוברים ניתוח ועיבוד על ידי צוות המנחים בתום כל פגישה.
קבוצת בוקר גדולה
מפגש של המתבגרים עם מנהל המחלקה והאחות הראשית, שבו מעלים סוגיות המטרידות את המתבגרים על רקע חיי היומיום במחלקה, כמו קשיים ביחסים בין המתבגרים לצוות המחלקה ובינם לבין עצמם. הקבוצה משמשת גם מודל למשא ומתן עם דרישות המציאות.
קבוצת זכויות וחובות המטופל
העשרת הידע של מטופלי המחלקה בסוגיות משפטיות, שעניינן חוק הטיפול בחולי נפש והגברת המעורבות של מטופלי המחלקה בתנאי אשפוזם.
קבוצת תרופות
המטופלים לומדים, באמצעות סרטונים, דיון חופשי ומשחק, להכיר את התרופות, השפעתן, תופעות הלוואי שלהן ודרכי ההתמודדות עמן.
קבוצה ללימוד מיומנויות בגישה דיאלקטית-התנהגותית (DBT)
הקניית כישורי חיים במטרה לשנות דפוסים של התנהגות, רגשות וחשיבה אשר גורמים למתח, סבל ומצבי משבר. העבודה היא על ארבע קבוצות של מיומנויות: 1. קשיבות (Mindfulness) . 2. אפקטיביות בינאישית 3. ויסות רגשי 4. עמידות במצוקה.
גינון
הכרת מושגי יסוד בגינון, הרחבת תחומי העניין ושעות פנאי. הקבוצה מאפשרת עבודה פיזית במרחב פתוח בהתאם ליכולותיו של כל מטופל, ולעתים היא משמשת בסיס להערכת יכולת שיקומית/מקצועית בתחום.
פנאי
הגברת המודעות למושג הפנאי, תוך כדי ניתוח המרכיבים הקשורים לתחום; התנסות בפעילויות פנאי שונות, ושימת דגש על לקיחת האחריות של המתבגר על עיצוב זמן הפנאי שלו.
משחק
פיתוח מיומנויות חברתיות דרך משחק - ארגון חברים לקבוצת למשחק, ריסון אימפולסיביות בעזרת המתנה בתור, התנסות בהנחיה ובהדרכת קבוצת שווים בהוראות המשחק. בכל קבוצה תיערך חשיפה למגוון משחקי קופסה וחברה ל־2 משתתפים ויותר.
חינוך גופני
הערכה והתרשמות פסיכומוטורית ופיתוח מיומנויות חברתיות. הקבוצה היא מסגרת המאפשרת ללמוד דפוסי התנהגות בינאישית ותמיכתית, תוך כדי התייחסות לאירועים כאן ועכשיו. המשתתפים מתנסים בביטוי עצמי דרך עבודה זוגית או יותר, במשחק, בתרגילי תנועה, במשחקי כדור לסוגיהם, בשחרור ובהרפיה.
תנועה בנות
שינוי ושכלול התקשורת והארגון הגופני ברמה הלא־מילולית. המפגש נחלק לשניים – בחלק הראשון יושבים המשתתפים במעגל והמנחה אוספת את המידע העדכני לגבי צורכי הקבוצה "כאן ועכשיו" ברמה הגופנית והנפשית. בהמשך עובר הנושא הנבחר עיבוד תנועתי־רגשי, המתמקד בגוף ובחלקיו.
כתיבה יוצרת
עיסוק בתכנים מעולמם של בני הנעורים תוך כדי ארגון, עמידה בגבולות ותכנון; הבעה רגשית בדרך יצירתית, עידוד היצירתיות והרחבת המבע; סובלימציה – עיבוד התכנים הפנימיים לתוצר קומוניקטיבי ומקובל; הנאה מתהליך העבודה ומתוצריו; חיזוק דימוי עצמי והרחבת הרפרטואר האישי והרגשי. הקניית מיומנויות חברתיות. במהלך המפגשים מתנסים בכתיבה אישית, משתפים את הקבוצה ומקבלים התייחסות קצרה של חברי הקבוצה והמנחה.
בעלי חיים
הקבוצה מתקיימת בפינת החי, ומטרתה לחזק בקרב המשתתפים מיומנויות חברתיות ובינאישיות. ההתבוננות בבעלי החיים והמגע איתם מאפשרים השלכה של מצבים חברתיים ובינאישיים; הפחתת חרדה, הפנמת גבולות, הבנת תקשורת בלתי מילולית, חשיפה למגוון סנסורי. ההתמקדות היא בחיזוק האינטראקציות, היוזמה והשינוי. הקבוצה דנה בבעיות שעולות תוך כדי התהליכים בין בעלי החיים ובינם לבין המשתתפים. בסיום הקבוצה מתקיים שיקוף ודיון על התהליכים.
אקטואליה
הרחבת ידע בתחום האקטואליה במעגלי חיים שונים; פיתוח תרבות דיון; שימוש בהומור ובסאטירה כאמצעי לביקורת חברתית. התהליך הקבוצתי כולל חידוני ידע הקשורים לאירועים המרכזיים בתקשורת, הקניית ידע בתחום האקטואליה ובחינה ביקורתית של הידע.
אישים ומעשים
לימוד על אישים ומנהיגים הקשורים ליהדות ולציונות; אישים אשר תרמו בחייהם ובפועלם לתרבות הישראלית; פיתוח סקרנות ועניין ללמידה נוספת מעבר לתוכנית הלימודים; הקניית מיומנויות למידה בקבוצה התואמת ללימוד הפורמלי בבית.
משחק ידע
פעילויות קוגניטיביות של הרכבת אוצר מילים, שיום, זיכרון, הבנת הוראות והבעה בעל־פה. מטרת הקבוצה היא לאפשר למשתתפים להתנסות במיומנויות ארגון, בוויסות אימפולסיביות, במיומנויות חברתיות ובעמידה בתסכולים, וזאת לצד הקניית מיומנויות למידה.
אמנות
התנסות רגשית וחווייתית במגוון חמרי אמנות וחומרים ממוחזרים; לימוד טכניקות ציור, פיסול ושימוש בחומרים תוך כדי ארגון ותכנון; הבעה רגשית; עידוד היצירתיות, סובלימציה, חיזוק הדימוי העצמי והרחבת היכולות האישיות־רגשיות; הקניית מיומנויות חברתיות של הקשבה, סובלנות, כבוד הדדי, ביקורת בונה ועבודה משותפת.
ביטוי במוסיקה
המוסיקה היא אמנות המאפשרת דרך אלטרנטיבית לביטוי שמהותו רגשית־תקשורתית. המוסיקה יכולה להיות גשר לעולמו הפנימי של המטופל שבחלקו אינו מודע. בקבוצה זו ניתן דגש על הרחבת הביטוי הרגשי ועל התמודדות עם קשיים בתקשורת הבינאישית באמצעות נגינה, שירה, אלתור והאזנה.
חבורת זמר
הרחבת הביטוי הרגשי באמצעות קול ושירה. העבודה עוסקת בחיפוש הקול הפנימי ופיתוח מודעות לנשימה ולגוף; מעודדת פיתוח יצירתיות, תקשורת לא־מילולית והעלאת הדימוי העצמי.
קריוקי
חוויות של הנאה, סיפוק והצלחה; חיזוק מיומנויות חברתיות; דחיית סיפוקים וקבלת חוקים. כל נער/ה אחראים לבחירת השירים. במהלך הקבוצה מחויבים המשתתפים להאזין זה לזה בכבוד ולהמתין לתורם.
קבוצת קולנוע
מטרת הקבוצה לחשוף את משתתפיה לז'אנרים שונים של קולנוע, ולפתח דיון קבוצתי בנושאים שעל הפרק. במהלך המפגש מוקרנים סרטים שעליהם מתקיימים דיונים פתוחים.
ריפוי בעיסוק
הריפוי בעיסוק במחלקת הנוער נועד להחזיר את בני הנוער לשגרת המציאות ולסביבתם הטבעית. בתחילת האשפוז נבנית עם כל נער/ה תוכנית אישית יומית, המורכבת ממערך פעילויות פרטניות וקבוצתיות. המערכת מקבילה לזו שעל פיה הוא מתפקד בבית הספר בחוץ והיא משקפת ומשמרת את המציאות החיצונית בעבורו. המשוב והבקרה על יכולת התפקוד של הנער/ה מתבצעים באמצעות כרטיס תפקוד המבוסס על גישה התנהגותית־קוגניטיבית.
הריפוי בעיסוק כולל עבודה על המיומנויות הבאות: ADL (Activities of Daily Living) – פעולות בסיסיות, כמו הלבשה, אכילה, ניידות והתמצאות; ADL אינסטרומנטלי – פעולות מורכבות יותר, כמו ניהול משק בית, קניות, שימוש בכסף, שימוש בתחבורה ציבורית, אמצעי תקשורת ואמצעים טכנולוגים (כמו מחשב); למידה והכנה לעבודה – הקניית כלים בסיסיים ללמידה ופיתוח אסטרטגיות למידה; תכנון והתארגנות בזמן ובמרחב והכנה לחיים עצמאיים; משחק ופנאי – רכישת מיומנויות משחק ופנאי המשמשות מקור הנאה ואמצעי לפיתוח מיומנויות סנסו־מוטוריות, קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות; מיומנויות חברתיות – שיפור מיומנויות חברתיות באמצעות התערבויות מכוונות ועבודה קבוצתית.
הקשר עם המשפחה
למחרת הקבלה, נפגשים ההורים עם רופא בכיר ואיש צוות סיעודי בכיר למפגש היכרות ראשוני. בהמשך האשפוז נשמר קשר רציף של המטפל האישי והצוות הסיעודי עם ההורים. ניתן גם ליצור קשר עם מנהל המחלקה, סגנו והרופאים הבכירים באמצעות מזכירת המחלקה. בני המשפחה מוזמנים להשתתף בקבוצת הורים, שבה מקבלים מידע, הדרכה ותמיכה.
סביבת המחלקה
מראה המחלקה אסתטי, צבעוני ונעים. החדרים מעוצבים ומותאמים לבני נוער. בתוך המחלקה יש ספרייה, לובי מרוּוח לצפייה בטלוויזיה ולמשחקים וכן עמדות אינטרנט מוגבלות ומפוקחות. מבנה המחלקה עטוף בסביבה ירוקה. מדשאות רחבות ידיים ומגרש כדורסל עומדים לרשות המטופלים שמצבם מאפשר להם לצאת מהמחלקה.
ביטחון
המחלקה מייחסת חשיבות רבה ביותר לשמירה על שלום הילד ועל ביטחונו. קיימת הפרדה קפדנית בין חדרי הבנים לחדרי הבנות ומתקיים פיקוח צמוד כל שעות היממה.
לקריאה ולהדפסה של עלון מידע למטופלים ולמשפחתם - מחלקת נוער
מנהלת המחלקה - ד"ר שומרית דיין רוזנבלום
סגן מנהלת המחלקה - ד"ר חן דרור
רופאה מומחית- ד"ר נופר צוקרמן
מנהלת סיעוד – עפרה סגל
סגני מנהלת סיעוד- קרן דן דוד, ווסים גיוסי
מנהלת בית הספר - איריס נמרי
פסיכולוגית קלינית אחראית - איריס לופו
פסיכולוגים קליניים – אסף אטיאס, דן שפט, מעיין שמשוני
מרפאה בעיסוק אחראית – מיכל מנור
מרפאה בעיסוק – ערגה פורר
עובדת סוציאלית אחראית – שיר אסף פנר
עובדת סוציאלית קלינית - דניאל בן דרור
מזכירת מחלקה – כרמית הומינר
