נשים ויולדות
  • פרופ' אדי ויסבוך

המדריך לאשפוז ביחידה לרפואת האם והעובר

רעלת הריון, צירים מוקדמים, ירידת מים מוקדמת ועוד. אלה הסיבות בגלל נשים בהריון נזקקות לאשפוז ולהשגחה במהלך הריונן. כל המידע בכתבה שלפניכן

הריון הוא שמחה וברכה, אך למרות זאת, יש לקחת בחשבון שייתכנו בו סיבוכים המחייבים השגחה רפואית מוגברת, בגלל מצב רפואי של האם או של העובר. התערבות רפואית בעיתוי הנכון יכולה לסייע בהקטנת הסיבוכים האפשריים ובקידום הבריאות, הן של האם והן של העובר שהיא נושאת ברחמה.

לשם כך נועדה היחידה לרפואת האם והעובר ("הריון בסיכון גבוה"), במרכז הרפואי קפלן. היחידה כוללת 12 מיטות אשפוז וצוות רב מערכתי, הכולל רופאים, אחיות, עובדת סוציאלית ודיאטנית. צוות היחידה עומד לרשותן של נשים בהריון כדי לטפל, להשגיח, לסייע ולענות על כל שאלה, וכדי להקל על השהות במחלקה.

אלה הסיבות השכיחות לאשפוז ביחידה:

צירים מוקדמים

באופן טבעי, צירי לידה אמורים להתחיל בשבועות האחרונים להריון, כשאופי הצירים, עוצמתם ותכיפותם שונים מיולדת ליולדת. ואולם קורה שהצירים מתרחשים מוקדם מהצפוי (לפני 37 שבועות מלאים), כאשר העובר עדיין אינו בשל מספיק לחיים מחוץ לרחם.

סימנים לצירים מוקדמים הינם:

  • התכווצויות דומות לאלה המופיעות בזמן מחזור, בבטן תחתונה.
  • לחץ או תחושת כאב באגן או במפשעה.
  • כאב עמום בגב התחתון או לחץ בגב.
  • התכווצויות בבטן או שלשולים.
  • הפרשות מוגברות מהנרתיק או דימום.

אשפוז בגלל צירים מוקדמים מתבצע כדי:

  • לקבל טיפול על פי קביעת הרופא, שיכול לכלול עירוי נוזלים, מתן סטרואידים להבשלת ראות העובר (למקרה שאכן תתפתח לידה מוקדמת) ומתן תרופות לעצירת הצירים למניעת לידה מוקדמת.
  • לחפש גורמים אפשריים לצירים המוקדמים.
  • לעקוב אחר ההתקדמות הפתיחה ובמוניטור אחר פעילות ומצב העובר והפעילות הרחמית.
  • לבצע בדיקות דם ושתן וכן תרבית מצוואר הרחם, במטרה לאבחן זיהום אפשרי.

ירידת מים מוקדמת

ירידת מים היא אחד הסימנים לתחילת תהליך הלידה, ואולם כשירידת המים מתרחשת לפני תחילתה של לידה פעילה במועד או טרם מועד הלידה, כלומר לפני השבוע ה-37 – זה עלול להיות מסוכן. 

החשש העיקרי בירידת מים מוקדמת הוא זיהום במי השפיר או זיהום בנרתיק ובצוואר הרחם, שעלולים לסכן את העובר ולעורר לידה מוקדמת.

מלבד זיהום, ישנן סיבות נוספות לירידת מים מוקדמת, בהן:

  • אי ספיקה של צוואר הרחם
  • צירים מוקדמים
  • הריון מרובה עוברים
  • עישון
  • ועוד.

לכן, כאשר מזהים ירידת מים יש לגשת בדחיפות לחדר המיון יולדות, כדי לקבוע האם יש ליילד ללא המתנה, או שיש צורך לאשפז לצורך מעקב צמוד, לתת טיפול אנטיביוטי (דרך הפה או דרך הוריד) לנטר את מצב העובר, לתת זריקה להבשלת הריאות למקרה של לידה מוקדמת ולהקטין את הסיכון ללידה מוקדמת ולפגות. 

יתר לחץ דם ורעלת הריון

לחץ דם גבוה בהריון עלול להידרדר לרעלת הריון. לחץ דם גבוה מאובחן כשערכי הבדיקה עולים על 140/90 בשתי מדידות לפחות, המתבצעות בהפרש של 6 שעות. במרבית המקרים, כשמדובר בנשים הרות, ניתן להמשיך לעקוב ולטפל בהפחתת לחץ הדם באמצעות תרופות שמותרות בהריון.

ואולם החשש העיקרי הוא, כאמור, מפני הידרדרות של המצב.

רעלת הריון היא תסמונת ייחודית המתבטאת לאחר השבוע ה-20 להריון והיא עלולה להיות מסוכנת לאם ולעובר. המחלה מוגדרת על סמך תלונות אופייניות ובדיקות מעבדה: יתר לחץ דם חמור, הפרעה בתפקודי כבד וכליות, בצקת חמורה, כאב ראש, טשטוש ראיה ועוד.

בין גורמי הסיכון לרעלת הריון:

  • יתר לחץ דם כרוני
  • נטייה לקרישת יתר של הדם
  • מחלת כליות
  • הריון מרובה עוברים
  • רעלת הריון בעבר
  • ועוד.

קיימות כמה דרגות חומרה של רעלת הריון, וישנם מצבים בהם יש ליילד את העובר באופן דחוף, על ידי זירוז לידה או בניתוח קיסרי. על כן, במרבית המקרים בהם המחלה תאובחן, יש צורך לאשפז על מנת לקיים מעקב צמוד, לייצב את המחלה וליילד במידת הצורך.

דימום במהלך ההריון

דימום בתחילת ההריון הוא מצב שכיח המתרחש אצל כ-20% מהנשים. בדרך כלל זהו מצב המעיד על השתרשות העובר ברחם וסיבות טבעיות נוספות. ואולם ייתכן שמדובר בהפלה טבעית.

דימום במהלך המחצית השנייה של ההריון עלולה להיגרם בגלל שלית פתח: מצב בו השליה נמצאת בחלקו התחתון של הרחם באופן שמכסה או חוסם את צוואר הרחם ועלול למנוע לידה נרתיקית. סיבות נוספות הן היפרדות שליה או כסימן לתחילתה של לידה מוקדמת.

על כן בכל מקרה של דמם טרי חייבים להגיע למיון יולדות כדי לקבל אבחנה. חשוב להדגיש, כי גם אם הדימום חדל, לעתים, מומלץ לגשת לבדיקה כדי לקבל אבחנה שיכולה להוביל להחלטה על אשפוז להשגחה, על זירוז הלידה או על צורך בניתוח קיסרי בהול. 

דלקות בדרכי השתן

במהלך ההריון עולה השכיחות לדלקות בדרכי השתן בעיקר בגלל גדילת הרחם והשפעות הורמונליות שיכולות לגרום למספר שינויים במערכת השתן. זיהום בדרכי השתן  במהלך ההריון מצריך טיפול והשגחה על מנת למנוע סיכון לאם ולעובר.

המחלה מופיעה בדרגות שונות:

  • דרגה קלה של המחלה: מתבטאת בצריבה בעת מתן שתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן, חום, כאבי מותניים והרגשה של התרוקנות לא מלאה.
  • דרגה חמורה של המחלה: מתבטאת במחלת חום קשה העלולה לפגוע בתפקוד הכליות ולגרום להתפשטות זיהום חיידקי בדם. דלקת בדרגת החומרה הגבוהה עלולה לגרום להופעת צירים וללידה מוקדמת, כלומר – לידת פג או לידת תינוק במשקל נמוך.

אשפוז יתבצע כאשר:

  • בתרבית השתן התגלה חיידק שעמיד לאנטיביוטיקה הניתנת דרך הפה (פומית).
  • כשיש חשד שהזיהום עלה לדרכי השתן העליונות, משמע לכליות.
  • כשיש חום גבוה.
  • אם הזיהום אינו משתפר ואין תגובה לטיפול אנטיביוטי  דרך הפה (פומי).

הריון מרובה עוברים

כשאשה נושאת ברחמה שני עוברים או יותר, החשש לסיבוכים הינו גדול יותר. הסיבות לאשפוז הינן חשש לפגיעה בבריאות האם או העובר בעיקר בגלל הסיבות הבאות:

    • סיכון לרעלת הריון או ליתר לחץ דם.
    • סיכון ללידה מוקדמת.
    • הפרעה בגדילת אחד העוברים או שניהם או סיבוכים אחרים בהתאם לסוג התאומים (זהים או לא זהים).