סרטן כיס השתן ודרכי השתן נחשב לגידול הרביעי בשכיחותו בקרב גברים והעשירי בקרב נשים.
מדובר בגידול
הצומח מן התאים המצפים את חלל מערכת השתן, לרוב בכיס השתן, אבל גידול כזה יכול להופיע גם בחלל השופכנים והכליות. הגידול מאובחן לרוב בגברים בבני 70 ומעלה, אם כי אפשר שימצא גם בקרב צעירים יותר.
מה גורם לסרטן כיס השתן ודרכי השתן?
גורם הסיכון העיקרי הוא עישון, והמחלה עלולה להתרחש גם אצל מי שהפסיק לעשן לפני שנים, אם כי הסיכון גבוה בהרבה אצל מי שממשיך לעשן. ישנם גם גורמי סיכון הקשורים לעיסוק בחומרים כימיים מסוימים ובחשיפה לקרינה בעבר.
הביטוי העיקרי של סרטן דרכי השתן הוא דימום בשתן ללא כאב. לרוב החולה מופתע לגלות תוכן דמי באסלה, על כן כל מצב כזה מחייב בירור מידי, על מנת לזהות את האתר במערכת השתן הגורם לדימום ואת הסיבה.
כיצד מאבחנים סרטן בכיס השתן ודרכי השתן?
הבירור חייב לכלול סריקת CT מיוחדת, הנקראת CTU וכן בדיקת ציסטוסקופיה – בה מחדירים לשלפוחית השתן מצלמה דקה דרך פתח איבר המין. המצלמה מוחדרת תחת הרדמה מקומית, בעדינות, וניתן לראות באמצעותה גידולים במערכת השתן התחתונה, אם ישנם.
כיצד מטפלים בסרטן בכיס השתן ודרכי השתן?
הטיפול בגידול בכיס השתן הוא ניתוח (TURBT), בו הגידול כולו נכרת ומוסר, דרך השופכה. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית או אזורית. הניתוח מהווה טיפול מידי במחלה וגם מאפשר אבחון מדויק שאכן מדובר בסרטן, ומה טיבו. ישנן דרגות שונות של ממאירות בסרטן כיס השתן. מידת הממאירות נקבעת על סמך בדיקה פתולוגית במיקרוסקופ, ולפי מידת החדירה לדופן כיס השתן, השופכן או הכליה. גידולים בדרגת ממאירות נמוכה שאינם חודרים אלא מוגבלים לשכבת הרירית אינם מסכני חיים, בדרך כלל. עם זאת, לגידולים אלה יש הם נטייה של כ-80% לחזור, ולעתים בצורה חמורה ואגרסיבית יותר.
גידולים בדרגת ממאירות גבוהה עלולים אף הם לחזור, אלא שהסבירות שלהם להתקדם ולחדור לשכבת השריר גבוהה הרבה יותר. כאשר גידול חודר לשכבת השריר של כיס השתן או השופכן הוא מסכן חיים. ללא טיפול, רוב החולים יפתחו גרורות וחייהם בסכנה.
במצבים אלה יש צורך בניתוח משמעותי, בו כורתים את שלפוחית השתן כולה, בלוטת הערמונית וצנרת הזרע בגברים, ואילו בנשים כורתים את שלפוחית השתן כולה, את הרחם והשחלות וחלק מהנרתיק. הניתוח יסתיים ביצירת פתח מלאכותי בדופן הבטן לניקוז שתן (סטומה) או ביצירת שלפוחית שתן חדשה (שחזור), תלוי בנתוניו האישיים של המטופל. במקרים רבים יש צורך גם בטיפול כימותרפי, לפני או לאחר הניתוח.
כאשר המחלה אינה חודרת את השריר אבל חזרה או שיש לה מאפיינים אחרים, מסוכנים יותר, על כן לרוב ישנו צורך בטיפול מניעתי בחומרים המוחדרים לשלפוחית השתן. הטיפול היעיל ביותר הוא BCG. זו תמיסה של חיידק חי ומוחלש של שחפת הבקר, הגורם להתעוררות מערכת החיסון לתגובה קשה נגד הגידול. טיפול זה ניתן לכיס השתן דרך קטטר אחת לשבוע, במשך 6 פעמים ולאחר מכן ב-3 טיפולים שבועיים, כל 3 חודשים למשך שנתיים.
שיטה חדשנית יותר למתן התרופה נקראת סינרגו. בשיטה זו מוחדר קטטר המצויד במערכת מיקרו-גל, שמחממת את דופן כיס השתן תוך כדי מתן כימותרפיה. שיטה זו, המיושמת במחלקה האורולוגית של המרכז הרפואית קפלן משפרת משמעותית את יעילות הטיפול.
חלופה אחרת היא הזרקת תרופה כימותרפית דרך קטטר, בצורה דומה. לטיפול זה יש פחות תופעות לוואי, אך הוא גם יעיל פחות לעומתBCG ומיועד בעיקר לחולים בסיכון נמוך.
יש מצבי ביניים בהם הגידול הסרטני קרוב מאוד לשכבת השריר אבל לא הגיע עד אליה. במצבים אלה חובה לבצע כריתה חוזרת באזור בו היה הגידול, כדי לבחון האם נותר גידול והאם הגיע לשכבת השריר.
במצבים בהם הגידול נמצא במערכת השתן העליונה (כליה או שופכן) הסיכון להתקדמות המחלה לשלב גרורתי הינו גבוה. הטיפול במצבים אלה הוא בניתוח לכריתת הכליה והשופכן ביחד עם חלק קטן מכיס השתן. לעיתים, כאשר מדובר בגידול בדרגת ממאירות נמוכה וקטן בגודלו ניתן לשקול פעולות אחרות קלות יותר במטרה לשמור על הכליה.
מטופל שלקה בסרטן זה נמצא בסיכון לחזרת מחלה ולכן יש לקיים מעקב רפואי להמשך חייו, ולהפסיק לעשן.
