יחידות רפואיות
  • ד"ר אלכסיי קובליונוק

דליפת שתן בקרב נשים

מהם הגורמים לדליפת שתן, למי זה עלול לקרות ואיך מאבחנים ומטפלים בבעיה? כל התשובות לשאלות – בכתבה שלפניכם

כשליש מהנשים לאחר גיל 40 עלולות לסבול מדליפת שתן (בריחת שתן), כלומר מאובדן שתן לא רצוני.  

מהן הסיבות לדליפת שתן?

לשלפוחית השתן שני תפקידים עיקריים – האחד אגירה של שתן והשנייה - ריקון השתן. אגירת השתן והתרוקנות תקינים תלויים ביכולת הכיווץ וההרפייה של שרירי רצפת האגן וסוגר השופכה (שוער השופכה) יחד עם התכווצויות והרפייה של שריר השלפוחית.

הסוגר (שוער השופכה) בנוי משני מרכיבים: פנימי - שרירים חלקים של הסוגר, וחיצוני- שרירי רצפת האגן , הנותנים תמיכה חיצונית לפעילויות היומיומיות שיכולות לגרום לעלייה בלחץ תוך בטני, כמו: שיעול, צחוק, עיטוש או פעילות גופנית.

פגיעה ביכולת האגירה כמו התכווצויות בלתי רצוניות של כיס השתן או פגיעה במנגנון הסגירה יכולות לגרום לבריחת שתן. הסיבות העיקריות לפגיעות הללו הן עלייה בגיל, פגיעה במהלך לידה רגילה (נרתיקית), עישון, השמנת יתר, וכן מחלות רקע כמו סוכרת ודכאון.

אלו סוגים של דליפת שתן קיימים?  

  • בריחת שתן במאמץ - מתרחשת כתוצאה מעליית של לחץ תוך בטני וחוסר יכולת של הסוגר להתמודד עם הלחץ. סוג זה שכיח בקרב נשים צעירות.

  • איבוד שתן בדחף – נגרם כתוצאה מפעילות יתר של שריר השלפוחית ומלווה בתחושת דחיפות למתן שתן.

  • דליפה  שתן משולבת – נגרמת כתוצאה של דליפת שתן במאמץ ביחד עם איבוד שתן בדחף.

איך מאבחנים?

האבחנה מתקבלת בהתאם להיסטוריה רפואית הכוללת מידע על אופי התלונות של המטופלת, מחלות הרקע, הניתוחים והטיפולים שעברה. הבירור מתייחס גם לנטילת תרופות, שכן יש תרופות מסוימות שעלולות לגרום להשתנת יתר ולפעילות יתר של כיס השתן. בנוסף, יש צורך בבדיקה גופנית, לצורך אבחנה של תנועת יתר של השופכה ו/או צניחה של איברי אגן. נחוצה גם בדיקת שתן, כדי לברר אפשרות של זיהום בדרכי השתן. במקרים מסוימים יש צורך בבדיקה אורודינמית, שהינה בדיקה פולשנית הבודקת קיבולת, היענות, רגישות, פעילות יתר של כיס השתן ודליפת שתן במאמץ.

איך מטפלים?

ישנם שני סוגי טיפול: שמרני ופולשני.

הטיפול השמרני כולל שינוי של אורח החיים המתבטא בהפסקת עישון, הפחתת משקל והפחתה של  צריכת מוצרים המכילים קפאין, וכן – ביצוע תרגילים לחיזוק של שרירי אגן. לפעמים יש צורך לבצע הערכה מחודשת של טיפול תרופתי קבוע ובמידת הצורך להחליף תרופות שגורמות להשתנת יתר.

כמו כן, ישנו טיפול תרופתי שמדכא התכווצויות יתר של כיס השתן.

סוגי הטיפול הפולשני ישקלו כאשר הטיפול התרופתי נכשל. לרוב, יוצע ניתוח לתיקון של צניחת איברי אגן או סוגים של תמיכת שופכה בטכניקות שונות.

ישנם גם טיפולים חדשנים כגון הזרקת בוטוקס לתוך שריר כיס השתן לצורך דיכוי התכווצויות יתר או מתן גירוי חשמלי (ניורומודולציה), במקרים קשים יותר.