מהי בדיקת ERCP ?
Endoscopic Retrograde Cholangio-Pancreatography.
ERCP היא בדיקה המבוצעת לצורך אבחון וטיפול במחלות של דרכי המרה והלבלב. הבדיקה מתבצעת בעזרת צינור גמיש שבקצהו מצלמה זעירה (אנדוסקופ) המוחדר דרך הפה לתריסריון (חלק של המעי הדק המצוי אחרי הקיבה) ומגיע עד לפתח צינור המרה והלבלב (הנקרא פפילה).
דרך תעלת האנדוסקופ מוחדרת צינורית דקה לתוך פתח הפפילה ודרכה מוזרק חומר ניגוד המאפשר הדגמה של דרכי המרה והלבלב בעזרת מכשיר שיקוף רנטגן.
במהלך בדיקת ה - ERCP ניתן לבצע גם פעולות טיפוליות כמו חיתוך הפפילה (ספינקטרוטומיה), הוצאת אבנים מדרכי המרה, הכנסת תומכן (סטנט) לצורך ניקוז דרכי המרה במצבים של חסימה (למשל על ידי גידול בלבלב), הכנסת תומכן לצינור הלבלב, הרחבת הצירויות ונטילת דגימות רקמה (ביופסיה).
כיצד מתבצעת בדיקת ה ERCP?
בדיקת ה ERCP מתבצעת בחדר מיוחד המצוייד במערכת אנדוסקופית ויטה עם שיקוף רנטגן.
בבדיקה משתתף גם רופא מרדים שתפקידו לתת חומרי טשטוש או הרדמה למטופל במהלך הבדיקה ולהשגיח על המדדים החיוניים של המטופל: מצב הנשימה, לחץ הדם והדופק. ברוב המקרים נדרש טשטוש בלבד כדי למנוע אי נעימות וכאב במהלך הבדיקה אך במידת הצורך ניתן לעבור להרדמה כללית.
הבדיקה מתבצעת כשהמטופל שוכב על הבטן ולעתים על צד שמאל. לאחר שהמטופל מורדם, הרופא הבודק מחדיר בעדינות אנדוסקופ מיוחד בשם דואודנוסקופ המותאם במיוחד לבדיקת ה ERCP דרך פיו של המטופל ודרך הושט והקיבה אל פתח דרכי המרה שבתריסריון.
דרך פתח זה (פפילה) מתבצע צנתור של דרכי המרה והלבלב ע"י קטטר מיוחד. שיקוף במכשיר הרנטגן יבוצע לאחר הזרקת חומר ניגוד, על מנת להדגים את דרכי המרה ועל ידי כך לאבחן קיום של אבנים או חסימה. במידה ויימצאו אבנים בצינור המרה, יבוצע חיתוך הפפילה ובעזרת בלון או סלסלת מתכת יישלפו האבנים. במקרה של הצירויות או חסימות של דרכי מרה ו/או הלבלב, ייתכן ויהיה צורך בהחדרת צינורית פלסטית או מתכתית לצורכי ניקוז. פעולות אלו אינן כואבות.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
קשה להעריך מראש את משך הפעולה, ישנן פעולות פשוטות הלוקחות עד כמחצית השעה אך ייתכנו גם פעולות מורכבות הנמשכות גם מעל שעה או שעתיים. יש להיעזר בסבלנות ולהמתין לרופא עד לסיום הטיפול לקבלת הסבר על הפעולה.
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
לפעולה זו יש מעל ל- 90% הצלחה. קיימים סיבוכים הקשורים לפעולה האנדוסקופית ושיעורם מגיע לכדי 2-5% מן המקרים. בין הסיבוכים האפשריים :
- דלקת הלבלב (פנקריאטיטיס) - זהו הסיבוך השכיח ביותר ושיעורו עד 5% . הדלקת מופיעה לרב ב 24 השעות הראשונות אחרי הפעולה ומתבטאת בכאבי בטן עליונה , בחילות והקאות. ברב המקרים הדלקת קלה וחולפת תוך מספר ימים של אשפוז אך לעתים נדירות יכולה להתפתח דלקת מסכנת חיים הכרוכה באשפוז ממושך.
- דימום לאחר ביצוע חיתוך הפפילה - זהו סיכון נדיר יותר כ 1-2% וברב המקרים הדימום נעצר לבד אך לעתים יש צורך בטיפול אנדוסקופי או אחר כדי לעצרו.
- התנקבות המעי – זהו סיבוך נדיר מאד אך במידה והוא קורה המטופל עלול להזדקק לניתוח דחוף.
איך להתכונן לבדיקה?
- יש להגיע בצום ביום הבדיקה למשרד הקבלה במכון הגסטרו ומשם תופנה לאשפוז במחלקה.
- יש להביא תשובות צילום חזה וא.ק.ג עדכניות ל 3 חודשים אחרונים.
- יש להביא את תוצאות ספירת הדם ותפקודי הקרישה (PT, PTT) שבוצעו לקראת הבדיקה.
- אם ביצעת צילומי רנטגן (כמו CT ואולטרה סאונד) בעבר, עליך להביא אותם עמך ביום הבדיקה. נא להביא את הצילומים עצמם, ולא רק את התשובה הכתובה.
- מידה ואתה נוטל תרופות באופן קבוע , עליך להיוועץ ברופא המטפל.
- אם אתה סובל מלחץ דם גבוה או ממחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן.
- לחולי סוכרת: אסור להזריק אינסולין בבוקר הבדיקה, אך יש להביא את האינסולין עימך.
- אם אתה נוטל תכשירים נוגדי קרישה (כולל אספירין, פלויקס) או מדללי דם (כגון קומדין), עליך להיוועץ בגסטרואנטרולוג המטפל אם להפסיק את הטיפול כשבוע לפני הבדיקה. במידה וכן, יש להפסיק את הטיפול בהתייעצות רופא מטפל.
- במידה ויש לך קוצב לב עליך להודיע על כך לפני הבדיקה, יש לבצע בדיקה של הקוצב בסמוך לבדיקה ולקבל הנחיות מהקרדיולוג המטפל לגבי הטיפול בקוצב במהלך הבדיקה.
- עליך להישאר בצום 8 שעות קודם הבדיקה.
- הבדיקה כרוכה בקרינה, ולכן יש ליידע את הצוות הרפואי על היריון
מה יקרה אחרי הבדיקה?
בגמר הבדיקה נעביר אותך לחדר התאוששות כדי לוודא את גמר השפעת התרופות שקיבלת. בעקבות החדרת אויר בזמן הבדיקה, תתכן הרגשת נפיחות בבטן בסיום הבדיקה. נפיחות זו תעלם מעצמה זמן קצר לאחר מכן. לאחר הבדיקה הרופא יגיע למסור לך את תוצאותיה ולתת הנחיות להמשך. לאחר הבדיקה יש להשאר בבית החולים למעקב והתאוששות למשך כ 24 שעות ובמידה והכל תקין - נשחרר אותך למחרת.
במידה ולאחר הבדיקה, כשתהיה בביתך, יופיעו סימני חום, הפרעות בליעה, כאבים בחזה או בבטן, צהבת או יציאות שחורות/דימום מפי הטבעת יש לפנות מידית לרופא או לחדר מיון.
