מחלת הסרטן היא ייצור מיוחד, ביישן וצנוע, שאינו מציק או מכאיב ולעיתים הוא אף נוטה להסתתר בסביבתו הקרובה. ואולם לאחר שהוא מתבגר וגדל הוא מגלה את אופיו האמיתי, בריון שכונתי חסר מעצורים הגובה ״דמי חסות״ ומשתלט על כל חלקה טובה.
לצערנו, בשלב המתקדם של המחלה קשה להשתלט על הייצור ואכן, סיכויי הריפוי וההחלמה ממחלת סרטן בכלל, כמו גם מסרטן של חלל הפה המתגלה בשלב מאוחר יחסית, הינם נמוכים יחסית.
מהם הגורמים לגידולי סרטן חלל הפה?
בעבר, ייחסו את מחלת הסרטן בחלל הפה לגברים מבוגרים ומעשנים. העדויות הצביעו על כך שחשיפה ממושכת וארוכת שנים לחומרים מסרטנים המצויים בסיגריות גורמים לשינויים איטיים אך מצטברים ברירית חלל הפה והלוע. שינויים אלו מעודדים התפתחות תאים סרטניים תוך כדי דיכוי היכולת הטבעית של רקמות הגוף לחסל תאים טרום ממאירים.
למרות העלייה במודעות האוכלוסייה לנזקי העישון ולמרות הירידה במספר המעשנים בעשורים האחרונים, אנו, הרופאים, רואים שינוי מגמה מדאיג באוכלוסיית היעד של סרטן חלל הפה. בשנים האחרונות אנו מאבחנים לא אחת את המחלה בבחורות ובבחורים צעירים ומה שמדאיג לא פחות – בקרב אנשים שלא עישנו כלל בחייהם. אחת ההשערות היא, כי שינוי המגמה נגרם בגלל נגיף הפפילומה, גורם ממאיר חדש יחסית אשר נבחן לעומק בשנים האחרונות בהקשר למחלות סרטן במספר מקומות בגוף, ובניהם אף צוואר הרחם.
כיצד ניתן להעלות את סיכויי הצלחת הטיפול בגידולי סרטן חלל הפה?
לצערנו, למרות ההתקדמות הרבה בתחומים רבים במדע הרפואה הטיפול במחלת סרטן הפה לא השתנה באופן מהותי בעשורים האחרונים. הטיפול כיום, כבעבר, כולל כריתה נרחבת של הגידול, לעיתים בשילוב טיפול בהקרנות. טיפול קיצוני שכזה, כשהוא מבוצע בשלב מוקדם של המחלה, מעלה מאוד את סיכויי ההחלמה. מאידך, זיהוי המחלה בשלב מתקדם, כאשר גודלו של הגידול גדול יחסית וכאשר הגידול פיתח יכולות לשלוח גרורות, מקטין מאוד את סיכויי ההחלמה לטווח ארוך מן המחלה. לכן, כבמחלות סרטניות רבות אחרות, המפתח להצלחה ולהבראה הוא זיהוי וטיפול מוקדם במחלה בשלב בו ״הבריון האלים״ הוא רק בגדר ״פרחח מתבגר״.
כיצד אם כן ניתן לאבחן נגעים ממאירים התחלתיים או נגעים טרום ממאירים בחלל הפה?
לשאלה זו אין תשובה ברורה וחד משמעית. הואיל ובמרבית המקרים נגע סרטני אינו גורם לכאב או לאי נעימות מקומית, האבחון הראשוני מבוצע על פי שינוי מקומי במראה הרקמות. נגע טרום סרטני יכול להופיע ככתם אדום, לבן ואפילו חום בחלל הפה. לעיתים מופיע בצורת כיב מקומי או תפיחה מתחת לרירית.
האם כל כתם או כיב חריג בחלל הפה הם נגע טרום סרטני?
למזלנו לא. ברירית הפה, בדומה לרקמת העור, קיימים מספר רב של נגעים שפירים (שאינם ממאירים) המתבטאים ככתמים אדומים, לבנים או חומים ובמרבית המקרים מדובר בנגעים שפירים לחלוטין. אבחון הנגעים (פצעים) כנגע ממאיר או נגע שפיר יבוצע על ידי רופא מומחה בהסתמך על ניסיונו ועל בדיקה קלינית. לעיתים ימליץ הרופא על ביצוע ביופסיה, כלומר על נטילה של דגימה מהנגע.
ההמלצה שלנו למטופלים שלנו היא, לבצע סקירה עצמית של חלל הפה - צדי הלשון, החייך, רירית הלחי ורצפת הפה, מדי כמה שבועות, לאחר צחצוח שיניים, וכמובן - לפנות לרופא שיניים או לרופא מומחה בכירורגית פה ולסתות, בעיקר אם הנגע החשוד אינו מחלים לאחר כשבועיים.
זכרו, זיהוי וטיפול מוקדם במחלה הוא הפתרון היעיל ביותר שקיים כיום. הגברת המודעות למחלות חלל הפה, ובדיקה עצמית תקופתית של חלל הפה הם הכלי היעיל בהתמודדות עם מחלת הסרטן.
