תסמונת הפה השורף,BMS - BURNING MOUTH SYNDROME באנגלית, הינה אוסף תסמינים כרוניים המתבטאים בתחושת צריבה ושריפה לא נעימות באזור הפה והלשון. הפה השורף מלווה לעיתים בשינויי טעם, שינויי תחושה (פרסטזיה), תחושת יובש בפה, טעם מתכתי ובירידה משמעותית באיכות החיים. מהתופעה סובלים בממוצע 2.2% מהאוכלוסייה, מתוכם 75% נשים ובמיוחד נשים בגיל המעבר.
תסמונת BMS קלאסית היא חמקמקה. לא ניתן לזהות אותה בבדיקות דם ואין לה סימנים חד משמעיים בחלל הפה או בבדיקה דנטלית. התסמינים הקלאסיים נוטים להופיע בבוקר ולהתגבר בערב או אחרי האוכל. לעיתים התסמינים חולפים וחוזרים לסירוגין. אצל חלק מהמטופלים יש רגישות למזונות חמים, מתובלים או חומציים. אין לתסמונת תבנית אחת אחידה ויש שונות רבה בין המטופלים.
האם זו בעיה נפשית?
כיום סוברים שלא מדובר בכאב דמיוני הנובע מבעיה נפשית, אלא מדובר בסוג של כאב עצבי הנובע מתפקוד עצבי לקוי, אוראלי או כללי. במחקרים בנושא נמצאו חריגות ברמת הרירית, הרכב הרוק ואף בנוירוטרנסמיטרים מוחיים (מוליכים עצביים).
הסובלים מהתסמונת יכולים לסבול גם מכאבי ראש, תסמונת המעי הרגיז, תסמונת גיל המעבר, כאבי גוף וכאבי גב, כאבי לסתות, עייפות כרונית, הפרעות שינה ומחלות פסיכיאטריות.
גורמי הסיכון לסינדרום הפה השורף הינם גיל המעבר, מתח נפשי ומשברי חיים חריפים או כרוניים, הפרעות פסיכיאטריות כגון חרדה, דיכאון והפרעה פוסט טראומטית, פיברומיאלגיה ומחלת הפרקינסון.
לא כל צריבה בפה היא תסמונת הפה השורף
לא כל תחושת צריבה בפה תחשב סינדרום הפה השורף הקלאסי. תחושת צריבה בפה יכולה להיות סימפטום של מחלות ומצבים שונים כלליים או מקומיים.
הרגלים כמו חיכוך הלשון בשיניים או בחך ומצבים כגון דלקת, זיהומי פטריות, יובש פה, לשון גיאוגרפית, מחלת ליכן פלנוס, נזקים חומציים, תופעות אלרגיות ואף מחלות אוטואימוניות ונוירולוגיות יכולות לגרום לתחושת צריבה בפה.
אבל לא רק. תחושת הצריבה בפה יכול להיגרם כתוצאה ממחלת הסוכרת, מחלת סיוגרן, שימוש בתרופות מסוימות, אנמיה, גסטריטיס , חוסר בוויטמינים ויסודות קורט, חוסר איזון הורמונלי והפרעות פסיכוגניות.
לכן, חשוב שרופא מיומן או מומחה למחלות הפה יבדוק וישלול את כל הגורמים האפשריים לתסמיני הצריבה בדרך לאבחנה נכונה. לרב ייעזר הרופא במומחים נוספים, בבדיקות דם , צילומי רנטגן והדמיה, בדיקות רוק, בדיקות אלרגיה וכדומה.
כיצד ניתן להקל את תחושת השריפה?
למרות שהסינדרום אינו פתיר וקשה לטיפול, על הרוב הגדול של התסמינים ניתן להקל באמצעות מגוון תרופות מותאמות אישית, המסייעות להרגעה והפחתת פעילות סיבי העצב.
את תחושת השריפה בפה ניתן להקל באמצעות תכשירים מרגיעים ותרופות כגון קלונזפאם, קפסאיצין (תמצית פלפל) המשמשים לטיפול מקומי. טיפול רחב יותר כולל תרופות שבחלקן משמשות לטיפול בכאב עיצבי, חרדה או דיכאון לרוב במינונים נמוכים. כיוון שבמקרים רבים התסמינים גורמים לבעיות שינה וחרדה, טיפול זה יסייע גם לשיפור השינה והפחתת החרדה. ניתן לקחת אותן לבד או בשילוב עם טיפול מקומי על מנת להשיג את התועלת המקסימלית.
מבחינת טיפול משלים ניתן להיעזר בתוספים כגון חומצה אלפא ליפואית, ויטמין E ותוספים אחרים לפי הצורך. ניתן לשלב גם טיפול שאינו תרופתי כגון הרפיית מתחים, מדיטציה, יוגה, פעילות גופנית, פסיכותרפיה וטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
