שלשול מוגדר כיציאה מימית, עלייה בתדירות היציאות או שניהם. ניתן לחלק את התופעה לשלשול חריף (אקוטי) הנמשך עד שבועיים ולשלשול ממושך (מעל שבועיים) או כרוני (מעל 4 שבועות). שלשול חריף מתרחש בד"כ מסיבה זיהומית ומתברר לרוב במרפאת הילדים בקהילה או במקרים חמורים בחדר המיון בעוד הבירור לשלשולים ממושכים מתקיים בד"כ במרפאה הגסטרואנטרולוגית.
מהן הסיבות לשלשול ממושך?
יש לציין שהסיבות לשלול בתקופת הינקות (עד גיל שנה) שונות מהסיבות בגיל מאוחר יותר.
הסיבות השכיחות ביותר לשלשול ממושך בגיל הינקות הן אלרגיה של מערכת העיכול לחלבון חלב פרה ושלשול שלאחר זיהום (פוסט זיהומי) שעלול להמשך אף שבועות רבים לאחר חלוף הזיהום החריף עד אשר כושר הספיגה של המעי חוזר לעצמו. במרה של חשד לאלרגיה לחלבון חלב פרה הטיפול הוא מעבר לכלכלה מפורקת או מבוססת חומצות אמינו. סיבות נוספות לשלשול בגיל זה הינן נדירות יותר וכוללות אי ספיקת לבלב, מחלות אאוזינופיליות של מערכת העיכול, פגמים מבניים של רירית המעי ותסמונות של אי ספיגת פחמימות, חלבונים או שומנים אך אלו הן נדירות ביותר.
הסיבות השכיחות לשלשול ממושך מעבר לגיל הינקות כוללות זיהומים כרוניים (בג'יארדיה למשל), מחלת צליאק, ומחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס כיבית). סיבות נדירות יותר כוללות מחלה אאוזינופילית של מערכת העיכול, אי ספיקת לבלב וחסרים חיסוניים הגורמים לזיהומים לא טיפוסיים ולניוון רירית המעי. שלשול כרוני יכול להתרחש ללא כל תחלואה כמו במקרים של מעי רגיז שם השלשול הוא לסירוגין ומלווה לעיתים בתפיחות בטנית וריבוי גאזים.
מה הבירור הנדרש בילד עם שלשול ממושך?
בתחילה מתרשם הרופא במרפאה הגסטרואנטרולוגית מאופי השלשול (כמות, צבע, מרקם, קשר לאוכל), נוכחות דם או ריר ונוכחות תסמינים נוספים כגון כאבי בטן, הקאות, חום, ירידה במשקל, האטה בצמיחה לגובה, כאבי מפרקים, פריחות, פצעים בפה ועוד. הבירור המעבדתי כולל בדיקות צואה לשלילת מחלות זיהומיות שונות, בדיקות דם לצורך הערכת אנמיה, מדדי דלקת, רמת חלבונים בדם וגם שלילת מחלת צליאק. בדיקת צואה לקלפרוטקטין יכולה לספק מידע חשוב לגבי תהליכים דלקתיים במערכת העיכול. בחשד למחלה כרונית של מערכת העיכול כגון צליאק או מחלת מעי דלקתית הבירור בד"כ ימשיך לגסטרוסקופיה ו/או קולונוסקופיה כדי לאשר את האבחנה. בחשד למחלות נדירות יותר אנו משתמשים בבדיקות מיוחדות הן בדם והן בצואה כאשר לעיתים נדרש בירור גנטי.
כיצד מטפלים בשלשולים ממושכים בילדים?
בשלשול כרוני יש לטפל בבעיה בהתאם לאבחנה: אנטיביוטיקה, שינוי תזונתי (בצליאק לדוגמה) או טיפול בתרופות נוגדות דלקת (כמו במקרה של מחלות מעי דלקתיות). במקרים של מעי רגיז נדרשות לעיתים התאמות תזונתיות (כגון low FODMAP diet) או טיפולים המיועדים להרגיע את פעילות מערכת העיכול (כגון שמן מנטה) או לווסת את האיזון בין סוגי החיידקים במעי (כגון אנטיביוטיקה מסוג ריפקסימין).
נכתב ע"י פרופ' עמית אסא, דצמבר 2024
