המערכת החדשה שהוטמעה לראשונה בארץ בקפלן, מאפשרת למקם את הסטנט (התומכן) באזור חסימת העורק בצורה מיטבית על מנת לקבל תוצאות טובות לטווח ארוך. מדובר בפיתוח שנמצא בקדמת הטכנולוגיה העולמית וכבר בוצעו בקפלן בהצלחה כ 20 צנתורים באמצעות המערכת החדשה.
פרופ' קובי ג'ורג', מנהל המערך הקרדיולוגי "מדובר בפיתוח שנמצא בקדמת הטכנולוגיה העולמית וכבר בוצעו בקפלן בהצלחה כ- 20 צנתורים באמצעות המערכת החדשה"
צוות המערך הקרדיולוגי אומר כי ישנה חשיבות רבה למערכת התומכת בה מסתייע המצנתר במהלך צנתור. כ 10 אלפים ישראלים לוקים מדי שנה בהתקף לב ורק 60% מהם מגיעים תוך פחות מ 6 שעות מתחילת הכאבים בחזה, שהוא הזמן בו ניתן לפתוח את העורק החסום על ידי צנתור דחוף וכך להציל את שריר הלב מנזק שעלול לסכן חיים.
פרופ' קובי ג'ורג', מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי קפלן, מסביר כי מדובר בקדמת הטכנולוגיה ברמה עולמית באמצעותה מגיעים לרמת דיוק הגבוהה ביותר שמאפשרת לאבחן מה באמת קורה בתוך העורקים הכליליים שהנם כלי הדם של הלב שלנו. "המצלמה המשוכללת נמצאת בקצה הצנתר שנכנס דרך עורק הרגל או העורק ביד בפעולת הצנתור, ומאפשרת להביט בעורקי הלב, לחדור לתוכם ולצלם תהליכים פתולוגיים המתרחשים בזמן אמת ולמקם בצורה המדויקת ביותר את הסטנט אשר פותח את החסימה", הוא מסביר.
מערכת הכוללת שימוש בתלת מימד מאפשרת להתכוונן בצורה מדויקת ביותר לאזור שבו נדרשת פעולת הרחבת העורק באמצעות בלון או התקנת תומכן שימנע מהעורק להיחסם שוב. "הצילום בתלת ממד מאפשר למצנתר לדעת בדיוק איכותי באיזו מידה הפעולה הטיפולית נעשתה נכון ולהבטיח את הסיכוי הטוב ביותר שלא תהיינה בעיות עתידיות עם אותו תומך שהשתלנו בעורק של הלב", הוא מסכם.
ד"ר קרלוס גרוזמן, מנהל המרכז הרפואי קפלן, אמר כי אין ספק שצנתור בעזרת מצלמת תלת ממד הנה בקדמת הטכנולוגיה העולמית בתחום הצנתורים ומציבה את המערך הקרדיולוגי כאחד מהטובים בין בתי החולים בישראל. "רק לאחרונה נתבשרנו ע"י משרד הבריאות כי מכון הלב בקפלן נמצא בין שני המקומות הראשונים בישראל בטיפול מהיר באוטם שריר הלב שנגרם ע"י עורק שנחסם במלואו, ואנו מאוד גאים בצוות הרפואי המקצועי, האיכותי והמסור למטופלים", הוא סיכם.
