שד (המרכז לבריאות השד)

מילון מושגי יסוד בסרטן השד

אולטרסאונד שדיים - בדיקת על-שמע של רקמת השד, יכולה לזהות ולאפיין גושים בשדיים ובבתי השחי. באולטרסאונד אין קרינה כלל. וזו בדיקה מצוינת לנשים עם מבנה שדיים סמיך – מצב בו בדיקת ממוגרפיה עלולה לא לזהות ממצאים קטנים. עם זאת, האולטרסאונד אינה מחליף את הממוגרפיה אלא מהווה בדיקה משלימה בלבד, שכן ישנם ממצאים כמו הסתיידויות שלא נראים באולטרסאונד כלל, אבל נראים מצויין בממוגרפיה גם בשדיים סמיכים.

בדיקות גנטיות – ישנם מקרים מסוימים בהן סרטן השד מתפתח על רקע נטייה גנטית. מקרים אלה מתאפיינים בדרך כלל בנשים שיש להן סיפור משפחתי של סרטן שד ו/או סרטן שחלות (מצד האם או מצד האב), וגידולים שמופיעים בגיל צעיר יחסית. בדיקה גנטית היא בדיקת דם שמתבצעת אחרי ייעוץ גנטי על ידי רופא גנטיקאי או יועצת גנטית שמחליטים אם יש צורך לבצע בדיקה גנטית, ואיזו.

ביופסיה - היא בדיקה בה נלקחת פיסת רקמה לבדיקה מיקרוסקופית כדי לוודא את טיבה. ביופסיה יכולה להתבצע במספר אופנים:

ביופסית ואקום -  או ממוטומיה - זו ביופסיה שמתבצעת בעזרת מחט עבה ובאמצעות ואקום.  הבדיקה מתבצעת בהרדמה מקומית, בעיקר כביופסיה סטריאוטקטית (כלומר בהנחיית ממוגרפיה) אבל יכולה להיעשות גם בהנחיית אולטרסאונד.

ביופסית מחט עדינה - FNA  - ביופסיה שמתבצעת בעזרת מחט דקה, כמו של בדיקת דם, השואבת מספר תאים שנשלחים לבדיקה מיקרוסקופית לקבוע מה טיבם. יכולה להתבצע גם בהנחיית אולטרסאונד.

ביופסית מחט עבה -  נקראת גם ביופסית ליבה או ביופסית טרוקט, מבוצעת בהרדמה מקומית ודוגמת פיסת רקמה מהממצא לצורך בדיקה מיקרוסקופית. יכולה להתבצע גם בהנחיית אולטרסאונד.

ביופסיה סטריאוטקטית - זוהי ביופסית ואקום שמבוצעת בהנחיית ממוגרפיה. הבדיקה מתבצעת בשכיבה על הבטן כאשר השד "תלוי" דרך חור במיטה, ולחוץ בין שתי פלטות כמו בבדיקת ממוגרפיה. זו הביופסיה שמתבצעת כאשר מדובר בממצא שנראה רק בממוגרפיה, בעיקר הסתיידויות.

גידול - זהו שם כללי לתהליך בו יש התרבות של רקמה שבדרך כלל יוצרת גוש. גידול יכול להיות שפיר או ממאיר.

גידול טרום סרטני - Ductal carcinoma in situ  או DCIS - זהו גידול שמורכב מתאים סרטניים שמוגבלים בתוך צינורות החלב, ועדיין לא חדרו לרקמות שמסביב, ולכן אין פוטנציאל להתפתחות גרורות ואין צורך בטיפול כימותרפי. הטיפול בגידול טרום סרטני כולל כריתה של הממצא עם שוליים נקיים. כאשר מבוצעת כריתת שד חלקית בדרך כלל מומלץ גם טיפול קרינתי משלים.

גידול ממאיר - פירושו סרטני, כלומר תאים שיש להם את הפוטנציאל להתפשט למקומות מרוחקים.

גידול שפיר - שפיר הוא גידול של תאים רגילים, לא ממאירים ולא מסוכנים. מעצם ההגדה שפיר אפשר להסיק גם שמדובר בגידול שאין סכנה שיהפוך להיות ממאיר.

טיפול קרינתי משלים (הקרנות)  - טיפול קרינתי הוא טיפול חיצוני שניתן לשד החולה. אחרי ניתוח כריתה חלקית כמעט תמיד יש צורך בטיפול קרינתי משלים, ולעיתים גם אחרי כריתת שד מלאה. הטיפול ניתן במנות (פרקציות), מדי יום, במשך  5 ימים בשבוע, לאורך 3 עד 7 שבועות. כל טיפול נמשך דקות ספורות בלבד. הקרנות אינן גורמות לנשירת שיער, בחילות או הקאות, לכל היותר מתפתח עם הזמן אודם מקומי בשדה הקרינה שחולף תוך מספר שבועות.

ממוגרפיה - זהו צילום רנטגן שמבוצע לצורך אבחון גידולים בשדיים. מקובל בבדיקה שגרתית לבצע שני צילומים של כל שד, בשני מנחים שונים, בסה"כ 4 צילומים. כמות הקרינה בממוגרפיה היא מזערית. ממוגרפיה יכולה לזהות גושים קטנים, ולאפיין ממצאים, והיא הבדיקה הטובה ביותר לזיהוי הסתיידויות בשד, שיכולות להיות ביטוי של גידול טרום סרטני (ולעיתים גם של גידול סרטני).

סרטן - סרטן הוא גידול ממאיר, כלומר גידול שיש לו את הפוטנציאל להתפשט ולשלוח גרורות לאיברים מרוחקים.

BreastCancerDictionaryBasicConcepts 2.jpg

פיברואדנומה - זהו גידול שד שפיר לחלוטין, ששכיח מאוד בעיקר בנשים צעירות, אם כי יכול להופיע בכל גיל. פיברואדנומה בדרך כלל מתגלה כגוש בשד, אבל יכולה להימצא בבדיקת אולטרסאונד או ממוגרפיה. רוב הגושים בשדיים בנשים צעירות הם פיברונאדומות. גודלה של פיברואדנומה יכול להיות מספר מילימטרים ועד מספר סנטימטרים. חלק גדול מהפיברואדנומות נסוגות לבד או נשארות ללא שינוי, ורק מיעוטן גדלות. כריתה של פיברואדנומה מומלצת רק כאשר היא גדולה ומציקה, אחרת אין צורך בניתוח. לפיברואדומה יש מאפיינים מאוד ברורים בבדיקת אולטרסאונד, ולכן כאשר הגוש הוא קטן ונראה כפיברואדנומה קלאסית אפשר לוותר על ביופסיה ולהסתפק במעקב קצר טווח (בדרך כלל 6 חדשים). כאשר יש צורך בכריתה של פיברואדנומה, בגלל שגדלה או מציקה, זהו ניתוח פשוט שאורך כ 20 דקות ויכול להתבצע לעיתים גם בהרדמה מקומית.

פפילומה - זהו גידול תוך צינורי של התאים שמצפים את צינורות החלב. על פי רוב זהו גידול שפיר, אבל על מנת לוודא זאת יש לעיתים צורך בכריתת הממצא כולו. פפילומה יכולה להתבטא כהפרשה מהפטמה, או כגוש בבדיקת שד או בבדיקת דימות. הקביעה שמדובר בפפילומה מתבססת על ביופסיה.

קליפ, או קליפים - סיכות סימון קטנטנות שעשויות מטיטניום, ומוחדרות לתוך רקמת השד אחרי ביצוע ביופסית מחט עבה (דרך אותה מחט שמשמשת לביופסיה) על מנת לסמן את המקום ממנו נלקחה הביופסיה. הקליפ יכול להשאר בשד ואם אין צורך בניתוח להוצאת הממצא, אז אין צורך בניתוח להוצאת הקליפ. הוא אינו מפריע לביצוע MRI  שדיים, אינו מזמזם בשערים מגנטיים, ואינו מפריע בשום צורה או אופן. סוג אחר של קליפים הם כאלה שמוכנסים בניתוח לסימון האזור אליו יש לכוון את הטיפול הקרינתי המשלים. כאשר מתבצעת קרינה תוך ניתוחית אין צורך לסמן בקליפים. הקליפים, שנקראים גם "סיכות", יכולים להישאר לתמיד, אינם מפריעים לביצוע MRI  שדיים, אינם מזמזמים בשערים מגנטיים ואינם מפריעים בשום צורה או אופן.

קרצינומה - פירושו סרטן.

קשריות לימפה - קרויות באופן שגוי גם "בלוטות" לימפה. אלה הן קשריות שמהוות חלק מן המערכת החיסונית, ואליהן מתנקז נוזל הלימפה מהאיברים השונים. במקרה של השד, מדובר בקשריות שנמצאות בעיקר בבית השחי (אבל יכולות להיות גם בתוך בית החזה). קשריות לימפה תקינות נעות מגודל של מספר מילימטרים ועד מעל 2 סנטימטרים. קשריות לימפה יכולות להיות מוגדלות מכל מיני סיבות, כולל זיהום כלשהו, או כתוצאה ממעורבות בגידול. בדיקת אולטרסאונד יכולה לזהות קשריות לימפה מוגדלות, וגם להראות על פי מאפיינים שונים אם יש חשד למעורבות בגידול או אם מדובר בקשרית מוגדלת מסיבות שפירות.

רצפטורים - אלה הם קולטנים שמבוטאים על פני תאי סרטן השד. הרצפטורים החשובים שנבדקים הם רצפטורים לאסטרוגן ולפרוגסטרון (הורמונים), ולחלבון שנקרא Her2, שביטוי יתר שלו מעיד על רגישות לטיפול ביולוגי בתרופה שנקראת הרצפטין. עוד מקובל לבדוק בתאים מדד שנקרא Ki67, שמעיד אל קצב החלוקה של התאים. ככל שקצה החלוקה גבוה יותר, הגידול נחשב אלים יותר.

PET CT - בדיקה משולבת של CT ורפואה גרעינית שיעילה מאוד בזיהוי גידולים וגרורות. זוהי בדיקה של כל הגוף, שמתבצעת תוך הזרקה של כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי, ואיסוף תמונות בתוך מכשיר CT.

MRI שדיים - בדיקת תהודה מגנטית של השדיים, שאינה כרוכה בקרינה כלל. לצורך הבדיקה מזריקים לוריד חומר שנקרא גדוליניום. הבדיקה אורכת כ-30-40 דקות, ומבוצעת בשכיבה על הבטן. בדיקת MRI  היא בדיקה רגישה מאוד לאבחון ממצאים בשד,  אך רגישות היתר שלה היא גם החיסרון העיקרי של הבדיקה: MRI שדיים מזהה גם ממצאים שאינם ממאירים, אך מרגע שזוהה ממצא כזה אין מנוס מביצוע ביופסיה בכדי לוודא שלא מדובר בגידול סרטני. על מנת לצמצם את שיעור הממצאים ה"חיוביים השקריים" ולשפר את איכות הבדיקה מומלץ לבצע אותה ביום 7-14 למחזור לנשים שיש להן עדיין וסת. אחרי גיל המעבר אין משמעות לעיתוי הבדיקה.