ניתן להעריך את היכולת התפקודית המרבית, שהיא הפוטנציאל התפקודי של נפגע, על פי גובה הפגיעה בחוט השדרה וחומרתה. על מימוש היכולת התפקודית משפיעים גורמים נוספים הנוגעים למטופל, ביניהם גיל ומין, מצב נפשי, בעיות רפואיות נלוות וגורמים סביבתיים.
פער בין הפוטנציאל התפקודי לתפקוד בפועל נובע לרוב מהיעדר מיומנויות שדרושות למימוש היכולת התפקודית בנתוני החסר הנוירולוגי. לעיתים אין מימוש של פעילויות כי הן נראות בלתי אפשריות או לא רלוונטיות, או שאין תנאים למימושן בתקופה מסוימת. שיפור או הרעה בחסר הנוירולוגי לאורך השנים מגדילים לרוב את הפער בין הפוטנציאל התפקודי לתפקוד בפועל.
דוגמאות אופייניות של ליקויים שגרמים חסרים תפקודיים, ע"פ הסגמנט הפגוע של חוט-השדרה
|
הסגמנט הפגוע בחוט השדרה
|
הליקויים העיקריים שגורמים
הפרעות תפקוד ומופיעים בנוסף לקיימים בפגיעות בסגמנטים נמוכים יותר, עקב הנזק
לסגמנט
|
|
S1-S2
|
הפרעה בשליטה בסוגרים, תגובות
מין ותנועות בהונות
|
|
L4-L5
|
הפרעה להרמה של כפות הרגליים (נדרש
מכשור עזר להליכה)
|
|
L3-L4
|
הפרעה לפישוק הירכיים (הליכה
"ברווזית" ונפילות בהליכה)
|
|
T12-L2
|
היעדר יישור הברכיים (אין
הליכה ללא מכשור עזר)
|
|
T2-T11
|
היעדר תנועות ברגליים וחולשת
שרירי גו (לרוב דרוש, כיסא גלגלים לניידות;
ככל שהפגיעה גבוהה, פחות יציבות בישיבה)
|
|
C7-C8
|
הפרעה לאחיזות בכפות הידיים
(תתכן עצמאות בכיסא גלגלים)
|
|
C6
|
היעדר יישור מרפק (עצמאות
בכיסא גלגלים עם עזרים נוספים)
|
|
C5
|
היעדר כיפוף מרפק (אין עצמאות
מלאה, אך אפשרית עצמאות חלקית בכיסא גלגלים עם עזרים נוספים)
|
|
C4
|
היעדר תנועות גפיים כלשהן
(נדרשים עזרה מלאה של הזולת או תחליפים אלקטרונים יקרים)
|
|
C3
|
היעדר נשימה עצמונית (אפשרית
רק עם סיוע מלאכותי)
|
להערכת הפוטנציאל התפקודי בכל רמת חסר נוירולוגי, נדרשת הערכה נוירולוגית והיא נעשית במערכת רפואת השיקום באופן כמותי באמצעות סולם ההערכה של החברה האמריקנית לפגיעות שדרה, ASIA, שאומץ כסטנדרד בין-לאומי.
הערכת התפקוד של נפגעי חוט השדרה נעשית באמצעות הקריטריונים שבסולם ההערכה שפותח במחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין, SCIM=Spinal Cord Independence Measure. סולם ההערכה הזה, אשר אומץ על-ידי החברה הבין-לאומית לחוט שדרה ונמצא בשימוש ברוב מדינות העולם, מתמקד בהישגים הספציפיים החשובים לנפגע חוט שדרה, מגלה רגישות לשינויים בתפקודים אלה ומפרט את המדדים לציינון בגוף טופס הבדיקה.
כיום בשימוש גרסתו השלישית, SCIM III, שבה 19 מטלות תפקודיות, שמתחלקות לשלושה תחומי תפקוד: טיפול אישי (self-care), טיפול בנשימה ובסוגרים (respiration and sphincter management) וניידות (mobility).
נוסף על תרומתו להערכת הביצועים התפקודיים של נפגעי חוט שדרה, הסולם מגדיר מטרות לטיפול ואת הערך היחסי של כל מטרה טיפולית ויכול לשמש כמדריך מתומצת להכוונת הטיפול השיקומי.
הסולם להערכת תפקוד יומיומי של נפגעי חוט השדרה, SCIM (Spinal Cord Independence Measure) , פותח במחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין. השימוש בו, בכל אחת מגרסאותיו ובכל שפה, חופשי לשימוש למטרות קליניות ואקדמיות. לשימוש למטרות רווח, כולל שימוש בניסויים קליניים שממומנים על-ידי חברה מסחרית, נדרשים הסכם עם המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין ותשלום. הסולם מופץ בעולם גם על-ידי חברת Neural Outcomes Conulting Inc. ומשתמשים אשר חייבים בתשלום עבורו, יכולים לרכוש אותו ממנה.
