המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין על שם יצחק לוינשטיין ז"ל, מראשי קרן הנכות של ההסתדרות, נוסד בשנת 1945 כבית חולים למחלות ריאה ושחפת במגדיאל. במקביל, נוסד ברמות השבים "בית פיינסטון" ששימש כבית חולים לחולים כרוניים, שהפך עם הזמן ובהדרגה לבית חולים שיקומי. בשנת 1959 התאחדו שני בתי החולים תחת השם "בית חולים לוינשטיין", שהשתכן במקומו הנוכחי ברעננה. המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין התפתח לבית החולים השיקומי היחיד של 'קופת חולים הכללית' דאז, כיום 'כללית', המוביל בתחומו בארץ ומן המובילים בעולם.
בית החולים המאוחד השתכן בשלושה מבנים. באמצע שנות השישים גדלה תפוסתו של בית החולים והיה צורך בבנייה של מבנים נוספים. בשנת 1967 החלה בניית הבניין החדש והוא נחנך בחופזה במהלך מלחמת יום הכיפורים כשהוא עדיין בפיגומים.
בסוף שנת 1991 התקבלה תרומה נדיבה מהקרן ע"ש אייבי ואלאדר פליישמן, שסייעה להקים בצמוד לבית החולים השיקומי בניין חדש, בו רוכזו כל השירותים הטיפוליים והאבחוניים המיועדים לקהילה, וכן שירותים נוספים הדרושים לאוכלוסיית הנכים והמטופלים. אבן הפינה הנוחה בתחילת 1993 בחודש מאי 1995 נערכה חנוכת פליישמן.
בנוסף, מאגד המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין יחידות נלוות, כגון מרכז לשיקום מקצועי, מכון להערכה תפקודית ומרכז יום לנפגעי ראש.
כיום כולל המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מחלקות ויחידות אשפוז המתמחות בשיקום ילדים, שיקום שדרה, שיקום חבלות מוח, שיקום נוירולוגי (לפגיעות מוח לא חבלתיות) ושיקום אורתופדי. עם הוספת שירותי אשפוז יום, השלים בית החולים לוינשטיין קשת רחבה ביותר של שירותים, הכוללים את כל האפשרויות הטיפוליות - מרפאות, אשפוז מלא ואשפוז יום - בהתאם לצרכים של המטופל ומשפחתו.
