יחסי מין אמורים להיות מהנים ומענגים. כך למדתי, מהסרטים, מהספרים, מהחברות שלי. אני פוגשת בחור, מחליפים מבטים, מתחילים לצאת ולבלות, מתחבקים ומתלטפים, אני ממש רוצה אותו.. והוא אותי... וברגע האמת, במקום להתענג ממעשה האהבה, החדירה לנרתיק ממש כואבת. אני מתאפקת, טוב, זו הפעם הראשונה, זה יעבור. אך לא, זה ממשיך להיות כואב. מתחיל לגרד, לשרוף, להפריש קצת. אני הולכת לרופא נשים, הוא בודק ורושם משחה להדברת פטריות. ושוב, עוד משחה, ועוד. נוצר מתח בינינו. לפני כל אקט מיני אני נכנסת לכוננות, שמה ג'ל, מכינה את עצמי לסבל הזה, רק להיות נורמלית, רק להמשיך "לקיים יחסי מין סדירים" עם בן זוגי האהוב. אני מתחילה לאבד את החשק המיני. אני רוצה, אבל הגוף שלי לא רוצה. כואב לי, למה שארצה? החבר שלי מרגיש את זה, הוא נעלב "את לא רוצה אותי יותר?" הוא רגיש ופשוט מפסיק לבקש מין. אנחנו מתרחקים, כועסים, לא יודעים מה לעשות?
אז מדוע זה קורה?
כ - 16% אחוז מהנשים סובלות מכאב בחדירה. הסיבה יכולה להיות פיזיולוגית, קרום הבתולין עבה ונוקשה, מחיצה בנרתיק או צלקת מתפר אחרי לידה.
תיתכן סיבה הורמונלית, ירידה ברמת האסטרוגן בגיל המנופאוזה, בזמן הנקה או בזמן נטילת גלולות. מסתבר ש כ90% מהנשים הצעירות אשר מתלוננות על כאב בחדירה נוטלות גלולות למניעת הריון. הגלולה למניעת הריון הומצאה ב 1960 והביאה לשינוי אדיר במעמד האישה. אישה יכולה לשלוט בפוריותה, בחיי האהבה שלה, יכולה לצאת לשוק העבודה ולנהל חיים מלאים עם שליטה. מיליוני נשים בעולם משתמשות בגלולות למניעת הריון בהצלחה ובשביעות רצון. עם חלוף הזמן נמצא כי לגלולה יש תופעות לוואי. בגלולה יש מרכיב של אסטרוגן ומרכיב פרוגסטרון. באופן כללי השילוב הזה נדרש כדי למנוע ביוץ ולשמור על רירית רחם יציבה, ללא דימום. הגלולות יכולות לגרום לירידה בחשק המיני או ליובש בנרתיק. יובש גורם לכאב בחדירה, כאב מגביר את חוסר החשק למין ונוצר מעגל שלילי.
שרירי רצפת האגן מתכווצים בתגובה לכאב, הכיווץ גורם לירידה באספקת הדם לשריר, מגבירים את הכאב ומגבירים את המעגל השלילי של הכאב.
גורמים פסיכולוגיים: חוסר בידע על מבנה ותפקוד איברי המין, חוסר חינוך מיני, רקע משפחתי ותרבותי עם מרכיבי השתקה של המיניות, איסור על מגע עצמי ואוננות, מסרים שליליים כלפי הנאה מינית של נשים, "רק אישה לא טובה או זונה נהנית ממין", ניצול מיני או אלימות בילדות, סקס ראשון טראומטי.
אז מה עושים?
קודם כל פונים לסיוע. נשים מגיעות לטיפול מיני שנתיים עד חמש שנים מתחילת הופעת הכאב. ככל שעובר זמן רב יותר, כך הכאב מתקבע, נוצרים שינויים במבנה העור, נוצרים תסכול, אכזבה וריחוק וקשה יותר לטפל. מומלץ לא לחכות, לפנות כמה שיותר מהר.
בטיפול המיני אני אשאל הרבה שאלות על מנת להכיר את הרקע הרפואי וגופני, רגשי, משפחתי ותרבותי של האישה. הבדיקה הגינקולוגית בטיפול מיני נעשית באופן רגיש ועדין, עם הרבה הכנה והסברים לפני, בזמן ואחרי הבדיקה. אתן לאישה מראה להסתכלות עצמית על איבר המין ואסייע לה להכיר היטב את פרטי איבר המין שלה. בבדיקה אסתכל על צבע העור, אבדוק בעדינות רגישות באזורים שונים בפתח הפות. אם ניתן להחדיר אצבע אבדוק את טונוס השרירים סביב פתח הנרתיק.
הטיפול כולל:
שיחות, מתן חינוך וידע מיני, שחרור מדעות קדומות, הרגעת המתח סביב מין על ידי תקופת התנזרות מחדירה, שיחות עם האישה ובן זוגה. חדירה אינה הכרחית ! אפשר לעשות מין ללא חדירה ולהתענג.
התיידדות עם המיניות ואיבר המין. האישה מקבלת הדרכה לתרגול בבית, הסתכלות בעזרת מראה, מגע באיבר המין, מריחת שמנים טבעיים ועיסוי עדין של מפתח הפות. חשוב להיפטר מבשמים, פדים, לבוש הדוק ורופאים (להימנע מבדיקה גינקולוגית או משחות נגד פטריות).
פיזיותרפיסטית רצפת אגן המיומנת בטיפול מיני תעזור לשחרור המתח בשרירי רצפת האגן על ידי תרגול עצמי מודרך, ביופידבק ושימוש במאמני נרתיק. מאמני נרתיק הם מבנים דמויי פין בגדלים שונים. האישה מודרכת להחדיר בעצמה ובהדרגה מצליחה להרפות ולהגיע לחדירה של איבר מין.
כמובן טיפול בגורם פיסי כמו ניתוח להסרת מחיצה בנרתיק או טיפול רפואי במצבי דלקת מוכחת בפות.
היום בו אישה מצליחה לקיים יחסי מין עם חדירה ללא כאב הוא יום משמח עבורה, עבור בן הזוג וגם אנו, הפיזיותרפיסטית ואנוכי, צוות המרפאה, מרגישות שמחה וסיפוק על ההחלמה.
