אני עובדת בלוינשטיין 28 שנים משנת 1995. עבדתי כמרפאה בעיסוק במחלקות של אירוע מוחי, שיקום שדרה וחבלות ראש. הייתי אחראית מחלקה של חבלות ראש כ-10 שנים ומזה כ-8 שנים מנהלת את המכון לריפוי בעיסוק.
מה המשמעות של יום האישה עבורך?
הייתי שמחה מאוד לוותר על יום האישה. כל זמן שהוא קיים זה אומר שיש בו צורך ושאנחנו כנראה עדיין אוכלוסייה מוחלשת.
מה מקור ההשראה שלך?
יש לי המון מקורות השראה. כל יום יש לי מקורות השראה חדשים. זה יכול להיות העובדים שעובדים איתי או המטופלים שלי. זה יכול להיות המשפחה שלי, סבא וסבתא שלי, המנהלות והמנהלים שלי בעבר או בהווה, כמעט מכל אחד אני יכולה לשאוב השראה ובכל יום.
האם יש משהו שעדיין מצליח לקומם אותך ביחס לנשים? אם כן מהו?
בדרך כלל מקומם אותי לשמוע אנשים פרטיים שמדברים באופן מתנשא לאישה רק בגלל שהיא אישה. כשיוצאים מתוך נקודת הנחה שיש לאישה חסר בידע כלשהו או יכולת נמוכה כלשהי רק בגלל שהיא אישה.
קריירה ומשפחה – מה סוד ההצלחה שלך?
השילוב ביניהם מצריך קביעת סדרי עדיפויות, האצלת סמכויות כשניתן. יחסים של אמון ביכולת של השותפים, אהבה ונתינה בשמחה בכל מקום, וגם הכרת הטוב.
איפה נמצא אותך בשעות הפנויות כשאת לא בעבודה?
במקהלה, ביוגה, בבריכה, עם עומר הנכדה שלי, ובמטבח עם המשפחה.
צעירה שמסיימת היום לימודים ומתחילה לבנות קריירה – איזה טיפ תתני לה?
לחפש את מה שמתאים לה והיא תהנה לעסוק בו במהלך רוב שעות היום שלה. לבדוק עם עצמה את סדרי העדיפויות שלה לגבי עניין, שכר, תנאי עבודה מצד אחד, אבל גם לדעת להסתגל מצד שני. כי לכל מקום יהיו תמיד יתרונות וחסרונות.
איזה זיכרון ילדות שמלווה אותך?
סבא שלי שיושב איתי ליד השולחן אחר הצהריים ומלמד אותי נימוסים ודרך ארץ.. "תמיד להשאיר את החתיכה האחרונה על המגש למישהו אחר.. להגיד דברים טובים לאנשים אחרים ולא לפגוע.." ועוד ועוד..
לוינשטיין הוא המקום שבו נולדתי כמרפאה בעיסוק, גדלתי והתפתחתי וכנראה גם אזדקן בו, מקום שהוא חלק מהזהות שלי. מקום שהאנשים והעשייה בו משמעותיים לי, ושאני מרגישה משמעותית בו, ומקום שלולא היה לי בית נוסף, הייתי יכולה להישאר בו מבוקר עד לילה.
להיות מרפאה בעיסוק מבחינתי זה לעסוק בליבת השיקום שהיא התפקוד וההשתתפות של האדם בעיסוקים החשובים לו. לאפשר לו לקום בבוקר לסדר יום משמעותי, מהנה, תורם ובריא.
