פסיכותרפיה

קבוצות הצמיחה לצעירים מיועדות לבני 30-20 עם התלבטויות/קשיים האופיניים לגיל, כמו קשרים זוגיים וחברתיים, חיפוש כיוון ודרך בחיים, פרידה מבית ההורים ועצמאות, התבססות בעבודה/לימודים ועוד

איך מטפלים?

המפגשים הראשונים הם מפגשי היכרות שמטרתם לצור קשר ראשוני בין חברי הקבוצה ואווירה נוחה של אמון וביטחון. כשהמשתתפים מתחילים להרגיש בטוחים יותר והפנים שמולם הופכות מוכרות – הם בדרך כלל מעלים בהדרגה את ההתלבטויות והקשיים המטרידים אותם. אז ניתן לעבוד על הדברים, ולהגיע להבנה ולמודעות שמהן צומח פעמים רבות גם שינוי בהתנהגות.

הקצב הוא כמובן אישי – יש משתתפים החשים בנוח ונפתחים כבר בפגישות הראשונות, ואחרים סגורים יותר וחושפים פחות את עצמם. כל אחד בוחר לעצמו כמה לדבר ומתי (לא מכריחים!). העבודה מתרחשת לא רק כשהאדם מעלה את הבעיות שלו – אלא גם מתוך ההתבוננות, חשיבה והשתתפות רגשית בבעיותיהם של אחרים.

כאשר עולה נושא כלשהו, חברי הקבוצה מגיבים זה לזה והמנחים מצטרפים במקומות המתאימים כדי לתמוך, לעודד העמקה, לשקף תהליכים שקורים או לתת פרספקטיבה נוספת/אחרת על הנושא. לעיתים נערכים גם תרגילים חוויתיים במטרה ליצור מודעות לעצמי ולאחרים, ולאפשר העמקה וחיבור רגשי סביב נושאים הקשורים לגיל.

מהם היתרונות?

טיפול קבוצתי מאפשר התנסויות ותהליכים שלא יוכלו לקרות בפורום שהוא זוגי בלבד (מטפל-מטופל). ראשית, חברי הקבוצה מהווים מעין מראה לפרט – הם משקפים לו חזרה דפוסים והתנהגויות שלו, שבעזרתם הוא יכול ללמוד על עצמו ולהפוך מודע לחלקים שבו. מאחר שהפידבק מגיע ממספר אנשים, המראה הזאת רחבה יותר, מגוונת יותר ועוצמתית יותר – באופן הקרוב יותר למה שקורה באמת בהתנסויות החברתיות של  – מזאת שיכול להציב מטפל בתוך מפגש פרטני.

בטיפול קבוצתי ניתן ללמוד, מתוך האינטראקציות בין חברי הקבוצה, האם והיכן הצעיר תקוע באינטראקציות החברתיות שלו, וזאת בניגוד לטיפול פרטני שבו המטופל מספר מנקודת מבטו האישית ולא תמיד אוביקטיבית על האינטראקציות החברתיות שלו. ניתן לזהות דפוסי התנהגות שתכופות הצעיר כלל אינו מודע להם, ומחבלים בקשריו החברתים/אינטימיים, כמו נטייה לשתלטנות/חודרנות, רגישות רבה מידי, נטייה לקחת אחריות יתר על המצב ועוד. כאשר מזהים דפוס כזה, ניתן לתת לצעיר פידבק מתאים באווירה תומכת, המאפשר לו לבחון בהדרגה, בתוך הקבוצה, דפוסי התנהגות אחרים ולאפשר חוויה מתקנת.

למעשה, בתוך הקבוצה הצעיר יכול להתנסות ולהתאמן בתפקידים חברתיים שהם חדשים עבורו, ולבדוק אם הם מתאימים לו, כיצד מרגיש עמם, ובהמשך, אם ירצה בכך, לאמץ אותם גם באינטראקציות החברתיות שלו שמחוץ לקבוצה. למשל, הבישנים יכולים להתנסות, בהדרגה, ביותר שיתוף וחשיפה, והדברנים ביותר הקשבה ומתן מקום לאחרים, המנהיגים יכולים לנסות מנוחה מהובלה ואחריות, וה"ליצנים" מהורדת מסכת הצחוק והשתלבות בקבוצה בדרכים אחרות.

והכי חשוב – בקבוצה יש הזדמנות לכל צעיר לראות ולהפנים כי אינו חריג ואינו יחיד בקשייו ובהתלבטויותיו. העובדה שצעירים אחרים חוו וחווים בעיות דומות מרגיעה, נותנת פרופורציה למצב האישי ומגבירה את התחושה של "אני נורמלי". בקבוצה יש הזדמנות להיווכח כי לכולם יש קונפליקטים וכי כולם חווים גם רגשות קשים (כעס, עצב, חרדה), וזה משחרר מרגשי אשמה מעיקים ומגביר את הקבלה העצמית.

דוגמאות:

•  ל' בת ה-28 הגיעה לקבוצה בשל תיסכולים חוזרים ונשנים בקשרים הזוגיים שלה. היא תמיד מצאה את עצמה "רוקדת לפי החליל" של הגברים שמולה, כאשר הם מזלזלים בה ואינם קשובים לצרכיה. במהלך הקבוצה, בעזרת התיחסויות של חברי הקבוצה והמנחים, הבינה ל' כי בעצם היא משחזרת בקשריה הזוגיים את הקשר שלה עם אביה, שאותו הייתה צריכה תמיד לרצות והייתה נתונה ליחס של זלזול ממנו. היא נטתה לבחור בני זוג הדומים לאביה, או התנהגה בתוך הקשר בדרכים שגרמו לגברים שמולה לזלזל בה. כאשר הפכה מודעת לכך, שינתה בהדרגה את התנהגותה בתוך הקשרים הזוגיים והם הפכו יותר שוויוניים ומהנים.

• א' בן ה-26 הוא בחור רגיש וסגור אשר הגיע לקבוצה בשל תחושות של חוסר ביטחון ודימוי עצמי ירוד. במהלך הקבוצה שיתף כי הוא נוטה להיפגע בתוך אינטראקציות חברתיות. כאשר מבקרים אותו, הוא חש כועס ומתוסכל, אך אף פעם לא ניסה להביע את פגיעתו או לברר יותר את הדברים מול העומד מולו, אלא היה מתכנס ונמנע עוד יותר מקשר. כאשר באחת הפגישות א' נפגע מאמירה של אחד מחברי הקבוצה האחרים, היה מקום להציע לו לנסות בשטח דפוס תגובה אחר. בעזרת תמיכתם של בני הקבוצה הוא נהל דו-שיח עם הפוגע, ניסה להבין ממנו למה התכוון ואף למד כי הוא עצמו "ניפח" והקצין אמירה שלא כוונה כלל לפגוע. לאחר מספר התנסויות כאלו בתוך הקבוצה א'  צבר בוטחון, הוא החל להיות פתוח יותר ולהביע רגשות גם מחוץ לקבוצה, וקשריו החברתיים השתפרו.

• מ' בן ה-24 הגיע לקבוצה לאחר שלא הצליח לסיים את שנת הלימודים הראשונה שלו בחוג למחשבים. הוא היה מתוסכל ולא הבין מדוע הוא "כל כך עצלן, לא משקיע וכישלונר", מה שלא איפיין אותו בדרך כלל. במהלך הקבוצה עלה בהדרגה כי הבחירה בלימודי המחשבים נבעה מתוך לחץ של הוריו (גם אביו היה איש מחשבים) ולא מתוך רצון אמיתי שלו. הוא חש חסר כוחות להתעמת עם הוריו, אך באופן לא מודע התמרד ונכשל בכל מה שרצו שיצליח. בעזרת תמיכתם ודחיפתם של חברי הקבוצה, הוא החל להתעמת עם הוריו באופן ישיר והחליט לשנות מסלול לימודים על אף מחאותיהם. כיום הוא מרוצה בלימודי הכלכלה שלו, ומרגיש עצמאי יותר גם בתחומים אחרים בחייו. 

איך פונים?

כתבו אלינו למייל: tamarsp@clalit.org.il, וציינו גיל, סיבת הפנייה ומספר טלפון, ואנחנו נחזור אליכם. לפני התחלת פעילות הקבוצה, תוזמנו למפגש היכרות עם המנחים, שבו תוכלו לספר יותר על הנושאים שמטרידים אתכם ולחשוב יחד על מה הייתם רוצים לעבוד בקבוצה.

מתי והיכן נפגשים?

אחת לשבוע, במהלך 16 שבועות, למשך שעה וחצי, במרפאת אליעזר בכפר סבא. בכל קבוצה 9-8 משתתפים ושני מנחים (פסיכולוג ופסיכותרפיסט)המתמחים בגיל הבגרות הצומחת. אין כניסה של חברים חדשים במהלך פעילות הקבוצה.

הקבוצות הן שירות הניתן מחוץ לסל הבריאות, ומתקיים בתשלום.