האדם הוא יצור חברתי, אנו תלויים מרגע הולדתנו באחר. התינוק חסר אונים נולד לתוך הקבוצה הראשונית שלו המשפחה שבה הוא מתפתח. במהלך החיים אנו נחשפים לקבוצות שייכות רבות כגון קבוצת חברי הכיתה, קבוצת החברים בתנועת הנוער, נבחרת הכדורסל וכו'. יש לנו צורך בסיסי להיות שייכים לקבוצה, להצליח להיות חלק, לחוות קבלה ונתינה, לבטא את עצמנו רגשית מול אחרים ולהנות מהיצירתיות וההתפתחות שיש בתוך קבוצה שמקיימת רב שיח.
אדם צובר חוויות בינאישיות ושלל האינטראקציות והקשרים שקיימנו לאורך חיינו נשזרים בהיסטוריה האישית שלנו ומשפיעים על מי שאנחנו. חלק מהחוויות לא פשוטות ולפעמים רק בטיפול קבוצתי אפשר לטפל ב"פצעים" שנוצרו בסיטואציות חברתיות. בטיפול הקבוצתי מתאפשר לחברים מרחב טיפולי שבו הם חווים ולומדים על עצמם ומתפתחים דרך ההתנסות בקבוצה. מדובר במפגש שבועי של מספר מטופלים, ללא הכרות וקשר מעבר למפגש הקבוצתי, שמתכנסים לעבודה טיפולית תוך התחייבות לשמירה על סודיות.
לכל קבוצה יש מנחה או זוג מנחים, המנחים הם מטפלים שמסייעים לתהליכים הקבוצתיים להתרחש, ויחד עם שאר משתתפי הקבוצה מייצרים מרחב בטוח ואינטימי. המטפל הקבוצתי הוא כמו מנצח של תזמורת. הוא דואג שהקבוצה תזרום בהרמוניה מספקת שתאפשר עבודה ועוזר לקבוצה לצמוח לקראת עצמאות. בהתחלה התפקיד שלו הוא מרכזי: הוא אחראי על הבנייה של הקבוצה, מציב את המסגרת שבה הקבוצה תפעל ומבנה תרבות קבוצתית, אבל בהדרגה הוא יכול לסגת ולעודד את חברי הקבוצה לקחת אחריות. למרות השוני בין המשתתפים, הם יוצרים מרחב משותף של תקשורת וחשיבה. בקבוצה יכול כל משתתף לחוות ולתרגל תקשורת בינאישית וללמוד על העוצמות והחולשות שלו בהקשר החברתי. הגורמים המרפאים בקבוצה הטיפולית הם רבים, ארווין יאלום מדבר על חווית השייכות, היכולת לתת ביטוי רגשי, התמיכה והלמידה החברתית, שיקום התקווה, אוניברסליות, קתרזיס, אלטרואיזם, לכידות קבוצתית, תיקון החוויה המשפחתית הראשונית ועוד.
הקבוצה היא כמו מיני קוסמוס, הדינמיקות והדפוסים הבינאישיים של חברי הקבוצה שבאים לידי ביטוי בעולם האמתי יבואו לידי ביטוי גם בתוך הקבוצה. המנחה יחד עם שאר המשתתפים שותפים לדרמות שמסופרות על החיים מחוץ לקבוצה כשבמקביל במקרים רבים הדרמה גם משתחזרת בתוך מערכת היחסים בין המשתתפים בתוך הקבוצה. כך לדוגמא חבר קבוצה שמביא סיפורים על העולם בחוץ שבהם הוא חווה דחיה, במקום העבודה או במשפחה ידווח פעמים רבות שגם בקבוצה הוא חש דחוי. אולם בשונה מהשחזורים שנעשים במערכות היחסים שלו בעולם האמתי בתוך הטיפול הקבוצתי יתאפשר למטופל לשוחח על כך, לשמוע משאר החברים מה הם רואים או חושבים, להפוך מודע ולהיאבק לשנות דינמיקה של דחיה שקשה לו.
בחשיפה של המשתתפים בקבוצה, יש תחושה של יציאה מבידוד, זרות ובושה, לקראת חוויה של שייכות ופתיחות. כשהקבוצה עובדת המטופלים מצליחים להיות ישירים במשוב שהם נותנים זה לזה, וכך יש אפשרות לקדם תהליכים מהר יותר.
עבור מטופלים רבים הקבוצה הטיפולית עונה על צרכים בסיסיים שנוגעים לקשרים בינאישיים ועשויה להוות מקפצה לתהליכים רגשיים וחברתיים. התהליכים הטיפוליים שמתרחשים במיקרוקוסמוס של הקבוצה מובילים לצמיחה אישית וקידום חברתי של חברי הקבוצה במערכות היחסים שלהם בעולם ומסייעת לממש את עצמם ביחסים בינאישיים.
