למרבית האוכלוסייה בישול הוא פעולה יומיומית ושגרתית, אך כאשר מדובר באנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית בישול יכול להוות אתגר. כחלק משירות הריפוי בעיסוק, נעשה שימוש בבישול ככלי טיפולי המהווה גשר בין עולם הטיפול לבין חיים בקהילה.
הטיפול מתבצע, אחת לשבוע, במטבח הממוקם בקרבת מחלקות האשפוז. במשך שעה וחצי מבשלת יחד קבוצה של כעשרה מטופלים תפריט שבועי שנקבע מראש. בתום הבישולים מתקיימת סעודה משותפת, שבסיומה המטופלים מנקים, שוטפים ומתכננים את התפריט לשבוע הבא. המטבח של מרכז בריאות הנפש שלוותה דואג, בהתאם לכך, להכין את המצרכים לפעילות הבאה.
איך זה עוזר?
השימוש במטבח מאפשר לעבד מחשבות, לעבוד על רגשות ולהתמודד עם קשיים. השילוב בין טיפול לבישול מאפשר לפתח מרכיבים רגשיים וקוגניטיביים, כמו ביטחון עצמי, הנאה, תכנון וארגון עבודה על פי רצף של שלבים.
ההתעסקות בתחום הבישול והאוכל מייצרת תחושה חיובית פעלתנית ואופטימית, שבה כל אחד יכול לבצע, בהתאם ליכולותיו, מתכונים פשוטים או מורכבים יותר. המטופלים נדרשים לעמידה בכללים ובנהלים - תכנון, עבודת צוות, אכילה מנומסת בצוותא, שיחה במהלך הארוחה וניקיון משותף לאחריה.
מדובר במסגרת של תמיכה מקצועית להתמודדות עם פעולות פשוטות של הבית. הפעילות במטבח הטיפולי מעניקה למטופלים תחושת מסוגלות עצמית ומדמה את המסגרת הביתית שבה מבוצעות פעילויות שגרתיות של חיי היומיום.
שלבי העבודה במטבח מצריכים סבלנות ולעיתים המטופל עלול לצאת "בידיים ריקות" מהמפגש, בשל חישוב מוטעה של זמני אפייה, מחסור בחומרי גלם או קושי בדחיית סיפוקים.
בישול הוא דרך להקשיב לעצמך ולאחרים. דרך המטבח ניתן לשפר מיומנויות, לפתח יצירתיות וללמוד להתמודד עם מצבים שונים ומגוונים. מטופלים המשתתפים במטבח הטיפולי לומדים לשתף פעולה, לסמוך על אחרים ולעבוד על פי רצף של תהליכים. בגלל שבבישול יש תוצר, קל להמחיש שאם משקיעים - מצליחים.
הכותבת מנהלת את שירות הריפוי בעיסוק בשלוותה
