תרופות

​בופרופיון  היא תרופה נוגדת דכאון 

מה היא עושה?

בופרופיון מיועדת לטיפול במצבים הבאים:

1. דיכאון -מעלה את הרמות של שני מתווכים עצביים במוח (דופמין ונוראפינפרין) ובכך מקילה על תסמינים של דיכאון

מגיעה בצורה של:

טבליות בשחרור מושהה - אסור לחצות, לרסק, לכתוש או ללעוס את הטבלייה. יש לבלוע אותה בשלמותה. 

ניתן לקחת את התרופה עם או בלי אוכל- בשעות הבוקר.

הערות לתנאי לקיחה:
השפעת התרופה: לתרופה לוקח זמן עד שהיא מתחילה לעבוד, אם אתה מרגיש שזה לא עוזר שתף את הצוות המטפל והתייעץ לגבי הטיפול.

תופעות לוואי: לתרופה יכולות להיות תופעות לוואי שמתמתנות עם הזמן, כלומר מרגישים פחות תופעות לוואי ויותר השפעה של התרופה, (בהמשך העלון יש פירוט של תופעות לוואי אפשריות)

נהיגה: התרופה עלולה לגרום לנמנום. מותר לנהוג רק אם תופעת הלוואי הזאת לא מורגשת.

אלכוהול: שתיית אלכוהול עלולה להחריף את תופעות הלוואי של התרופה ולהחמיר את המצב הרפואי של המטופל

הריון והנקה: נשים בגיל הפוריות שמשתמשות בתרופה ומעוניינות להרות צריכות להתייעץ עם הרופא המטפל, לאישה שהרתה בעת שהיא מטופלת בתרופה אסור להפסיק את נטילת התרופה בלי להתייעץ עם הרופא המטפל. בהנקה- התרופה מופרשת לחלב אם.

מתי אסור להשתמש?

1. אם קיימת רגישות יתר לאחד או יותר ממרכיבי התכשיר.

2. בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון מהמשפחה של מעכבי MAO כמו נרדיל ובמהלך 14 הימים לאחר הפסקת השימוש בתרופות האלה, או בשילוב עם תרופה אחרת שמכילה אותו חומר פעיל.

3. אם סובלים מהפרעות רפואיות כמו פרכוסים בהווה או בעבר, גידול במוח , דלקת קשה בכבד או הפרעות אכילה.

תדירות הנטילה:

1 פעמים ביום ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח

מינון שכיח:

התחלתי : 150 מג -  פעם ביום (בבוקר)

מרבי :  300 מג – פעם ביום (בבוקר)

המינון שלי:

אזהרות חשובות

1. לתרופה יש אינטראקציות עם תרופות אחדות. לכן לפני שמתחילים להשתמש בתרופה וכן בעת שמטופלים בה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה, לדוגמא תכשירים להפסקת עישון המכילים ניקוטין עלולים לגרום לעלייה בלחץ הדם. 

2. הופעת מחשבות אובדניות, הסיכוי להופעת מחשבות אובדניות גבוה יותר אם למטופל היו בעבר מחשבות אובדניות (או מחשבות על פגיעה עצמית) וכן אם הוא מתחת לגיל 25, יש לדווח מיד לרופא המטפל אם המטופל עד גיל 25 מפגין תסמינים שעלולים להעיד על מחשבות אובדניות כמו החמרת הדיכאון, הסתגרות, דיבורים על מוות או על רצון למות, כעס, תוקפנות או עוינות.

3. התרופה עלולה להחמיר תסמינים של מאניה. מי שסובלים ממאניה או מתסמינים דמויי מאניה ונוטלים את התרופה צריכים להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל. כמו כן, מי שסבלו בעבר ממאניה או מתסמינים דמויי מאניה צריכים לדווח על כך לרופא המטפל. אם בעת שמטופלים בתרופה מופיעים תסמינים של מאניה, יש לדווח על כך לרופא המטפל. ייתכן שהוא ימליץ להפסיק להשתמש בתרופה בשלב המאניה של הפרעה דו־קוטבית.

4. חולי סוכרת שנוטלים טיפול תרופתי לטיפול בסוכרת, התרופה (וולבוטרין אינה מומלצת עבורם כי השילוב מגביר את הסיכוי לפרכוסים).

5. מי שסובלים מהמחלות הבאות צריכים אף הם להשתמש בתרופה בזהירות רבה: אי־ספיקת כליות, מחלת כבד, מחלות לב. במקרים כאלה עשוי הרופא המטפל להורות על הפחתת המינון.

6. התרופה עלולה להעלות את הלחץ התוך־עיני, לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל אם סובלים מגלאוקומה ובמיוחד מגלאוקומה צרת זווית.

7. תועות לוואי שכיחות של התרופה : כאבי ראש, הפרעות שינה, נדודי שינה, סחרחורות, אי־שקט, בלבול, חרדה, רעד, קושי להתרכז, שינויים במצב הרוח, חלומות מוזרים, דופק מהיר, לחץ דם גבוה, זיעה מוגברת, ירידה או עלייה במשקל, יובש בפה, עצירות, בחילות, הקאות, כאבי בטן, גזים, הסמקה, נזלת, תסמינים דמויי שפעת, צלצולים באוזניים, הפרעות ראייה

תופעות לוואי שמחייבות התייחסות מיוחדת

פרכוסים, מחשבות אובדניות, תופעות לוואי המעידות על רגישות־יתר לתרופה כמו עור אדום ומגורה, פריחה מפושטת על העור, שלפוחיות על העור, התנפחות של הפנים, של העפעפיים, של השפתיים, של הלשון או של הגרון, קוצר נשימה, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, התעלפות.

המידע בעלון זה מבוסס על העלון לצרכן של התרופה ועל עלונים שפורסמו במדריך התרופות של שירותי בריאות כללית , העלון המלא ניתן למצוא באתר מדריך התרופות של שירותי בריאות כללית:  https://www.clalit.co.il