תרופות

קווטיאפין היא תרופה חדשה אנטי־פסיכוטית לא טיפוסית (א־טיפית) מדור שלישי

מה היא עושה?

קווטיאפין מיועדת לטיפול במצבים הבאים:

1. סכיזופרניה.
2.  מצבי מניה הקשורים להפרעה דו־קוטבית.
3. מצבי דיכאון הקשורים להפרעה דו־קוטבית

מגיעה בצורה של:

טבליות רגילות: אסור ללעוס. יש לבלוע את התרופה עם מעט מים ללא קשר לאוכל.

טבליות בשחרור מושהה: אסור ללעוס, לכתוש או לחצות.  יש לבלוע את התרופה עם מעט מים לפחות שעה לפני אוכל או לפני שינה.

הערות לתנאי לקיחה:

השפעת התרופה: לתרופה לוקח זמן עד שהיא מתחילה לעבוד, אם אתה מרגיש שזה לא עוזר שתף את הצוות המטפל והתייעץ לגבי הטיפול.

תופעות לוואי: לתרופה יכולות להיות תופעות לוואי שמתמתנות עם הזמן, כלומר מרגישים פחות תופעות לוואי ויותר השפעה של התרופה, (בהמשך העלון יש פירוט של תופעות לוואי אפשריות)

נהיגה: התרופה עלולה לגרום לנמנום. מותר לנהוג רק אם תופעת הלוואי הזאת לא מורגשת.

אלכוהול: השילוב של אלכוהול עם קווטיאפין מגביר את דיכוי הפעילות המוחית.

הריון והנקה: נא לזכור לדווח לצוות המטפל אם את מתכננת הריון או בהיריון או מניקה כדי להתאים הטיפול הטוב ביותר עבורך, ושלא יפגע במהלך ההיריון או בפעוט היונק.

מתי אסור להשתמש?

1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.
2. לפני גיל 10 שנים.

תדירות הנטילה:

1-2פעמים ביום ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח

מינון שכיח:

טיפול בסכיזופרניה: ביום הראשון לטיפול: 50 מיליגרם, ביום השני: 100 מיליגרם, היום השלישי: 200 מיליגרם, ביום הרביעי: 300 מיליגרם. מהיום הרביעי ואילך המינון יכול לעלות עד ל־450 מיליגרם - בהתאם לתגובה. המינון היומי המרבי: 750 מיליגרם.

לטיפול במצבי מאניה במטופלים שסובלים מהפרעה דו־קוטבית: ביום הראשון לטיפול: 100 מיליגרם, ביום השני: 200 מיליגרם, היום השלישי: 300 מיליגרם, ביום הרביעי: 400 מיליגרם. מהיום הרביעי ואילך המינון יכול לעלות בהדרגה - בהתאם לתגובה. המינון היומי המרבי: 800 מיליגרם.

לטיפול במצבי דיכאון במטופלים שסובלים מהפרעה דו־קוטבית: ביום הראשון לטיפול: 50 מיליגרם, ביום השני: 100 מיליגרם, ביום השלישי: 200 מיליגרם, ביום הרביעי: 300 מיליגרם. לאחר מכן ניתן להעלות את המינון רק אם יש צורך בכך ובהתאם לתגובת המטופל. המינון היומי המרבי: 600 מיליגרם.

המינון שלי:

אזהרות חשובות

1. התרופה עלולה להשפיע על מערכת העצבים ולגרום, בין היתר, כאבי ראש, אי־שקט, נדודי שינה, דיכאון, סימנים אקסטרפירמידליים, תנועות לא רצוניות, הרגעה, עלייה במשקל, בחילות, עצירות, הקאות, צרבת.

2. מחלות של הלב ושל כלי הדם: מי שחולים או שחלו בעבר באחת או יותר מהמחלות הבאות צריכים להשתמש בתרופה בזהירות רבה: מחלת לב ,אירוע מוחי, לחץ דם גבוה, לחץ דם נמוך כתוצאה מהתייבשות או מנטילת תרופות להורדת לחץ דם.

3. התרופה עלולה לשנות את ויסות חום הגוף: לכן בזמן הטיפול בתרופה יש להימנע מאימון מאומץ, מחשיפה לחום, מהתייבשות או מנטילה בו־זמנית של תרופות אנטיכולינרגיות אחרות.

4. קרישי דם: חולים המטופלים בתרופות אנטיפסיכוטיות הם בסכנה לפתח קרישי דם. יש לבדוק סיכונים לקרישיות־יתר לפני הטיפול בקווטיאפין ולתת - במקרה הצורך - טיפול מניעה.

5. רמות סוכר גבוהות בדם וסוכרת: בהשוואה לתרופות אנטי־פסיכוטיות א־טיפיות אחרות, הסכנה לפתח סוכרת או יתר סוכר בדם היא מינימלית. בסיכון מצויים מי שסובלים מהשמנת־יתר או מי שבמשפחותיהם יש חולי סוכרת. חולים המטופלים בקווטיאפין צריכים להיות במעקב אחר תסמיני סוכרת ויתר סוכר בדם.

6. השמנת־יתר: בהשוואה לתרופות אנטי־פסיכוטיות א־טיפיות אחרות, הסכנה לפתח השמנת־יתר היא מינימלית. עם זאת, חולי סכיזופניה ומניה דיפרסיה הם בסיכון־יתר לפתח השמנת־יתר בגלל מחלות נלוות, שימוש בו־זמני בתרופות אנטי־פסיכוטיות נוספות, חוסר הקפדה על אורח חיים בריא והתעלמות מגורמי סיכון כמו סוכרת, תת־פעילות של בלוטת התריס ואדנומה של בלוטת יותרת המוח.

7. קושי בבליעה: טיפול אנטי־פסיכוטי עלול לגרום לקושי בבליעה עקב פגיעה בתנועתיות הוושט. כתוצאה מכך גדל הסיכון לשאיפת מזון.

8. טרדיב דיסקינזיה (הפרעת תנועה שעמידה לטיפול): זוהי תופעה שאינה שכיחה בעת הטיפול בקווטיאפין. אם היא מופיעה, יש להפחית מינון או לשקול את הפסקת הטיפול

תופעות לוואי שמחייבות התייחסות מיוחדת:

תסמונת נוירולפטית ממארת: זהו סיבוך נדיר, מסכן חיים, היכול להופיע בכל זמן שהוא במהלך הטיפול. הסימפטומים כוללים: שרירים נוקשים, דיסטוניה (הפרעה נוירולוגית־תנועתית המתבטאת בכיווץ שרירים חזק, קבוע ולא רצוני. הכיווץ הזה מוביל לתנוחות מוזרות ולא נורמליות של האיבר), אקינזיה (אובדן הטונוס התקין של השרירים), מוטיזם (אילמות מבחירה), אי־שקט. הסימפטומים האוטונומיים כוללים: עלייה בחום הגוף, הזעה, עלייה בדופק ובלחץ הדם. בבדיקות מעבדה נמצאה עלייה בקריאטינין פוספוקינאזה, בכדוריות הדם הלבנות, באנזימי הכבד ובמיוגלובין (מיוגלובינוריה). זו עלולה לגרום לאי־ספיקת כליות. גברים צעירים נמצאים בסיכון מוגבר.