תרופות

פלואוקסטין היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת ה־SSRI

מה היא עושה?

למוטריג'ין מיועדת לטיפול במצבים הבאים:

1. דכאון

2. הפרעת אכילה מסוג בולימיה

3.  תסמונת אובססיבית טורדנית (OCD)

מגיעה בצורה של:

טבליות : תכשיר מסחרי בשם פריזמה, ניתן לחצייה

כמוסות: תכשיר מסחרי בשם פלוטין, לא ניתן לחצייה

הערות לתנאי לקיחה:

השפעת התרופה: לתרופה לוקח זמן עד שהיא מתחילה לעבוד, אם אתה מרגיש שזה לא עוזר שתף את הצוות המטפל והתייעץ לגבי הטיפול.

תופעות לוואי: לתרופה יכולות להיות תופעות לוואי שמתמתנות עם הזמן, כלומר מרגישים פחות תופעות לוואי ויותר השפעה של התרופה, (בהמשך העלון יש פירוט של תופעות לוואי אפשריות)

נהיגה: התרופה עלולה לגרום לנמנום. מותר לנהוג רק אם תופעת הלוואי הזאת לא מורגשת.

אלכוהול: שתיית אלכוהול עלולה להחריף את תופעות הלוואי של התרופה ולהחמיר את המצב הרפואי של המטופל

הריון והנקה: נא לזכור לדווח לצוות המטפל אם את מתכננת הריון או בהיריון או מניקה כדי להתאים הטיפול הטוב ביותר עבורך, ושלא יפגע במהלך ההיריון או בפעוט היונק.

מתי אסור להשתמש?

1. אם קיימת רגישות־יתר לחד ממרכיבי התכשיר.

תדירות הנטילה:

1-2 פעמים ביום ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח

מינון שכיח:

טיפול יחיד

20-80 מ"ג ליום, בילדים מינון התחלתי 10 מ"ג.

פלואוקסטין מותרת לילדים מגיל 8 לטיפול בדיכאון, ומגיל 7 לטיפול בתסמונת אובססיבית טורדנית תן לקחת את התרופה בבוקר או בערב, יש לקחת לאחר ארוחה.

המינון שלי:

אזהרות חשובות

1. לתרופה יש אינטראקציות עם תרופות אחדות. לכן לפני שמתחילים להשתמש בתרופה וכן בעת שמטופלים בה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה, לדוגמא תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (כמו אדויל ונורפן) עלולות להגביר את הסיכון לדימום מוגבר.

2. לעיתים בגילאים המבוגרים (מעל גיל 64 ), הרופא ירצה להקטין את מינון התרופה שמטופל מקבל.

3. יש מי שסובלים מאי־ספיקת כליות או מאי־ספיקת כבד צריכים להשתמש בתרופה בזהירות רבה. הרופא המטפל עשוי במקרה כזה להפחית את מינון התרופה.

4. תופעות הלוואי השכיחות של התכשיר: כאבי ראש, עצבנות, חרדה, נדודי שינה, בחילות, שלשולים, לרוב חולפות כעבור מספר ימים של טיפול

5. נדודי שינה או ישנוניות יתר : במקרה שחשים ישנוניות עם תחילת הטיפול, מומלץ לקחת את הטיפול בערב ולהימנע מנהיגה בשלבים בהם הטשטוש חמור במיוחד.

6. חוסר תאבון:  לעיתים זוהי תופעה הקשורה לדיכאון ולא לתרופה. במקרים אחרים זו תופעת לוואי רצויה (כמו בחולים עם תיאבון יתר והשמנה). 

7. התרופה עלולה לגרום להחמרת פרכוסים או הופעה של פרכוסים חדשים, לחולי אפילפסיה שאינם מאוזנים אסור להשתמש בתרופה. יש להפסיק את נטילת התרופה אם מופיעים פרכוסים.

תופעות לוואי שמחייבות התייחסות מיוחדת

אחת מתופעות הלוואי של התרופה היא החמרת הדיכאון, מחשבות על אובדנות, תוקפנות וכדומה. מומלץ שהמטופלים ובני משפחותיהם יעקבו אחרי תופעות הלוואי האלה, במיוחד כשמדובר במטופלים בני  18 עד 24 שנים