תרופות

​ציטלופרם היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת ה־SSRI

מה היא עושה?

ציטלופרם מיועדת לטיפול במצבים הבאים:

1.דכאון

2. הפרעות חרדה שונות, כגון: הפרעת פאניקה, פוביה, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD).

מגיעה בצורה של:

טבליות

הערות לתנאי לקיחה:

השפעת התרופה: לתרופה לוקח זמן עד שהיא מתחילה לעבוד, אם אתה מרגיש שזה לא עוזר שתף את הצוות המטפל והתייעץ לגבי הטיפול.

תופעות לוואי: לתרופה יכולות להיות תופעות לוואי שמתמתנות עם הזמן, כלומר מרגישים פחות תופעות לוואי ויותר השפעה של התרופה, (בהמשך העלון יש פירוט של תופעות לוואי אפשריות)

נהיגה: התרופה עלולה לגרום לנמנום. מותר לנהוג רק אם תופעת הלוואי הזאת לא מורגשת.

אלכוהול: שתיית אלכוהול עלולה להחריף את תופעות הלוואי של התרופה ולהחמיר את המצב הרפואי של המטופל

הריון והנקה: נא לזכור לדווח לצוות המטפל אם את מתכננת הריון או בהיריון או מניקה כדי להתאים הטיפול הטוב ביותר עבורך, ושלא יפגע במהלך ההיריון או בפעוט היונק. התרופה מאושרת לשימוש בהריון ובהנקה.

מתי אסור להשתמש?

1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התכשיר.

2. בשילוב עם תרופות שמעכבות את האנזים MAO כמו נרדיל.

3. אם סובלים מהפרעות קצב לב או נוטלים תרופות שמשפיעות על קצב הלב.

תדירות הנטילה:

1 פעמים ביום ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח

מינון שכיח:

5- 60 מ"ג ליום, המינון משתנה לפי גיל המטופל, האבחנה הנפשית, המצב הגופני והתגובה לטיפול

ניתן לחצות את הטבליות

ניתן לקחת עם או בלי אוכל

המינון שלי:

אזהרות חשובות

1. לציטלופרם יש אינטראקציות עם תרופות אחדות. לכן לפני שמתחילים להשתמש בתרופה וכן בעת שמטופלים בה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה, לדוגמא תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (כמו אדויל ונורפן) עלולות להגביר את הסיכון לדימום מוגבר.

2.לחולים שסובלים מפגיעה קשה בתפקוד הכבד יש לתת את התרופה בזהירות רבה ולהעלות את המינון לאט־לאט בהתאם לתגובות החולה.

3. ציטלופרם עלולה לגרום לשינויים ברמות הסוכר והאינסולין בדם, ולכן ייתכן שיהיה צורך לשנות את המינון של התרופות לטיפול בסוכרת.

4. יש להיזהר במתן התרופה לחולים שסבלו בעבר ממאניה או מהיפומאניה. יש להפסיק את הטיפול אם המטופל נכנס למצב של מאניה.

5. השימוש בתרופה עלול לגרום לאקטיזיה - תסמונת שבאה לידי ביטוי באי־שקט ובצורך עז להיות בתנועה. התופעה הזאת עלולה להופיע בשבועות הראשונים לטיפול. יש לפנות לרופא אם מופיעים התסמינים האלה.

6. התרופה עלולה לגרום להחמרת פרכוסים או הופעה של פרכוסים חדשים, לחולי אפילפסיה שאינם מאוזנים אסור להשתמש בתרופה. יש להפסיק את נטילת התרופה אם מופיעים פרכוסים.

 תופעות לוואי שכיחות של התרופה (מופיעות בימי הטיפול הראשונים בלבד וחולפות עם המשכת הטיפול): נדודי שינה, ישנוניות, בחילות, יובש בפה והזעת יתר

תופעות לוואי שמחייבות התייחסות מיוחדת

דיכאון עלול להיות מלוּוה במחשבות אובדניות ובמחשבות על פגיעה עצמית. אלה עלולות להימשך עד שמושג שיפור משמעותי במצב. מאחר שבדרך כלל חולפים בין שבועיים לחודש עד שציטלופרם מתחילה להקל על תסמיני דיכאון, הרי יש להביא בחשבון שבשבועות הראשונים לטיפול עלולות להופיע מחשבות אובדניות. לכן במשך פרק הזמן הזה צריכים המטופלים להיות בהשגחה צמודה. אזהרה זו חשובה שבעתיים כאשר מדובר בגיל מטופל מתחת ל-24 שנים.

מטופלים שנוטלים ציטלופרם עלולים לסבול לעיתים נדירות מתסמונת סרוטונין. התסמונת הזאת נגרמת כתוצאה מעלייה ניכרת ברמות הסרוטונין במערכת העצבים. הסיכון להופעתה גדל אם נוטלים תרופות מסוימות נוסף על ציטלופרם (ראו בסעיף "תגובות בין־תרופתיות"). לתסמונת הזאת יש מספר רב של ביטויים ובהם עלייה בחום הגוף, עצבנות, דופק מהיר, הזעה והפרעות במערכת העיכול. אם מתעורר חשד לתסמונת סרוטונין יש לפנות מיד לרופא. מידע מפורט על תסמונת סרוטונין מובא בסעיף "תופעות לוואי שכיחות".

חשד להיפונתרמיה שהתסמינים שלה הם בלבול, בחילות, חולשה, כאבי ראש, ישנוניות, התכווצויות שרירים וחוסר שקט. בהיפונתרמיה חמורה ייתכנו גם פרכוסים, תרדמת וכשל נשימתי. גורמי הסיכון להיפונתרמיה בעת שימוש בתרופות ממשפחת ה־SSRI הם: גיל (מעל 65), שימוש בתרופות משתנות, מין (נשים), דלקת ריאות שההחלמה ממנה הייתה רק זמן קצר לפני כן, מינון גבוה של תרופות ממשפחת ה־SSRI, משקל נמוך ורמות נתרן נמוכות. ההיפונתרימיה תופיע לרוב בתחילת הטיפול, במקרה מומלץ להפסיק את הטיפול בתרופה והרמה הנתרן חוזרת לרמה תקינה במשך שבועיים.

 צואה שחורה או דם בצואה. התסמינים האלה עלולים להעיד על דימום ממערכת העיכול.