תרופות

​אריפיפרזול  היא תרופה חדשה אנטי־פסיכוטית לא טיפוסית (א־טיפית) מדור שלישי

מה היא עושה?

אריפיפרזול מיועדת לטיפול במצבים הבאים:

1. סכיזופרניה

2.  טיפול  ומניעה של אירועי מניה בינונית עד קשה בחולים עם מחלה ביפולרית

3. טיפול משולב בדיכאון (נוסף על נוגדי דיכאון מקובלים) שלא הגיב לטיפול בתרופה נוגדת דיכאון אחת.

4. לטיפול באי־שקט הקשור לאוטיזם אצל ילדים ואצל מתבגרים (בני 6 עד 17 שנים).

מגיעה בצורה של:

• טבליות 

• זריקות לטיפול ארוך טווח

ניתן לחצות את הטבליות בחוזק 5 מג, ניתן לכתוש טבלייה לשימוש מידי ( כל החוזקים)

הערות לתנאי לקיחה:

השפעת התרופה: לתרופה לוקח זמן עד שהיא מתחילה לעבוד, אם אתה מרגיש שזה לא עוזר שתף את הצוות המטפל והתייעץ לגבי הטיפול.

תופעות לוואי: לתרופה יכולות להיות תופעות לוואי שמתמתנות עם הזמן, כלומר מרגישים פחות תופעות לוואי ויותר השפעה של התרופה, (בהמשך העלון יש פירוט של תופעות לוואי אפשריות)

נהיגה: התרופה עלולה לגרום לנמנום. מותר לנהוג רק אם תופעת הלוואי הזאת לא מורגשת.

אלכוהול: השילוב של אלכוהול עם אריפיפרזול מגביר את דיכוי הפעילות המוחית.

הריון והנקה: נא לזכור לדווח לצוות המטפל אם את מתכננת הריון או בהיריון או מניקה כדי להתאים הטיפול הטוב ביותר עבורך, ושלא יפגע במהלך ההיריון או בפעוט היונק. 

מתי אסור להשתמש?

1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.

2. לפני גיל 6 שנים. 

תדירות הנטילה:

1 פעמים ביום ותמיד לפי הנחיות הרופא או הרוקח

מינון שכיח:

5-30 מ"ג ליום : תלוי באיזה שלב בטיפול, האבחנה, וגיל המטופל. 

ניתן לקחת עם או בלי אוכל.

המינון שלי:

אזהרות חשובות:

1. לאריפיפרזול יש אינטראקציות עם תרופות אחדות. לכן לפני שמתחילים להשתמש בתרופה וכן בעת שמטופלים בה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה. לדוגמא תרופות לטיפול ביתר לחם, בשילוב עם אריפרזול צפויה ירידה משמעותית בלחץ הדם, במקרים אלו יש להתאים את המינון של תרופות לטיפול ביתר לחץ דם.

2. התרופה עלולה להשפיע על מערכת העצבים ולגרום, בין היתר, כאבי ראש, עייפות, הפרעות במערכת העיכול (כמו בחילות, כאבי בטן ועצירות), הפרשת־יתר של רוק, אי־שקט, עוויתות, תנועות בלתי רצוניות, הפרעות שינה, ישנוניות־יתר, רעד בידיים, ראייה מטושטשת.

3. בעת שמטופלים בתרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל. הרופא יקיים מעקב קבוע אחרי המצב הנפשי ויורה לעשות באופן קבוע בדיקות דם, בדיקות של לחץ הדם ושל הדופק, בדיקות אק"ג ומעקב אחרי משקל הגוף.

4. מחלות של הלב ושל כלי הדם: מי שחולים או שחלו בעבר באחת או יותר מהמחלות הבאות צריכים להשתמש בתרופה בזהירות רבה: מחלת לב ,אירוע מוחי, לחץ דם גבוה, לחץ דם נמוך כתוצאה מהתייבשות או מנטילת תרופות להורדת לחץ דם.

5. התרופה עלולה לשנות את ויסות חום הגוף: לכן בזמן הטיפול בתרופה יש להימנע מאימון מאומץ, מחשיפה לחום, מהתייבשות או מנטילה בו־זמנית של תרופות אנטיכולינרגיות אחרות.

6. אם סובלים מפקקת של הוורידים העמוקים או מגורמי סיכון לכך, יש לומר זאת לרופא המטפל. הסיבה: התקבלו דיווחים על כך שאצל נוטלי תרופות נוגדות פסיכוזה התפתחה פקקת של הוורידים העמוקים, במיוחד אם היו להם גורמי סיכון לכך כמו קרישי דם בהווה או בעבר או היסטוריה משפחתית של קרישי דם.

7. רמות סוכר גבוהות בדם וסוכרת: בהשוואה לתרופות אנטי־פסיכוטיות א־טיפיות אחרות, הסכנה לפתח סוכרת או יתר סוכר בדם היא מינימלית. בסיכון מצויים מי שסובלים מהשמנת־יתר או מי שבמשפחותיהם יש חולי סוכרת. חולים המטופלים אריפיפרזול צריכים להיות במעקב אחר תסמיני סוכרת ויתר סוכר בדם.

8. השמנת־יתר: בהשוואה לתרופות אנטי־פסיכוטיות א־טיפיות אחרות, הסכנה לפתח השמנת־יתר היא מינימלית. עם זאת, חולי סכיזופניה ומניה דיפרסיה הם בסיכון־יתר לפתח השמנת־יתר בגלל מחלות נלוות, שימוש בו־זמני בתרופות אנטי־פסיכוטיות נוספות, חוסר הקפדה על אורח חיים בריא והתעלמות מגורמי סיכון כמו סוכרת, תת־פעילות של בלוטת התריס ואדנומה של בלוטת יותרת המוח.

9. קושי בבליעה: טיפול אנטי־פסיכוטי עלול לגרום לקושי בבליעה עקב פגיעה בתנועתיות הוושט. כתוצאה מכך גדל הסיכון לשאיפת מזון.

10. טרדיב דיסקינזיה (הפרעת תנועה שעמידה לטיפול): זוהי תופעה שאינה שכיחה בעת הטיפול באריפיפרזול. אם היא מופיעה, יש להפחית מינון או לשקול את הפסקת הטיפול

תופעות לוואי שמחייבות התייחסות מיוחדת

תסמונת נוירולפטית ממארת: זהו סיבוך נדיר, מסכן חיים, היכול להופיע בכל זמן שהוא במהלך הטיפול. הסימפטומים כוללים: שרירים נוקשים, דיסטוניה (הפרעה נוירולוגית־תנועתית המתבטאת בכיווץ שרירים חזק, קבוע ולא רצוני. הכיווץ הזה מוביל לתנוחות מוזרות ולא נורמליות של האיבר), אקינזיה (אובדן הטונוס התקין של השרירים), מוטיזם (אילמות מבחירה), אי־שקט. הסימפטומים האוטונומיים כוללים: עלייה בחום הגוף, הזעה, עלייה בדופק ובלחץ הדם. בבדיקות מעבדה נמצאה עלייה בקריאטינין פוספוקינאזה, בכדוריות הדם הלבנות, באנזימי הכבד ובמיוגלובין (מיוגלובינוריה). זו עלולה לגרום לאי־ספיקת כליות. גברים צעירים נמצאים בסיכון מוגבר.