הפסיכודרמה מבוססת על תנועה ופעולה, ומשתמשת בתבנית דרמתית ובמונחים תיאטרליים.
בשיטת הטיפול, שנוצרה ופותחה על ידי הפסיכיאטר והפילוסוף יעקב לוי מורנו, המשתתפים מעלים ומשחזרים סצנות ומצבים שונים מחייהם בעבר ובהווה, לצד רצונות, צרכים ותקוות לעתיד. הפסיכודרמה מאפשרת לזהות ולשחרר מחסומים רגשיים, לשנות מצבים ותגובות בלתי מספקים ו/או בלתי רצויים ולפעול בדרכים חדשות ותואמות יותר.
איך מטפלים?
בפעולה הפסיכודרמתית נעשה שימוש בכלים דרמתיים, כמו חילוף תפקידים ומשחק תפקידים, המאפשרים לכל משתתף להיות ב"עורו" של האחר ולראות את המציאות בעיניו. הפתיחות לאחר פותחת גם היכרות מעמיקה יותר עם העצמי, חושפת את העולם הפנימי, את דפוסי ההתנהגות ואת מערכות היחסים של הפרט.
העבודה בקבוצה מאפשרת מרחב בטוח ומוגן לעבד ולבטא בכלים יצירתיים תכנים רגשיים וחווייתיים עמוקים. הפסיכודרמה מתבססת על קשר דינמי וספונטני הנוצר בין חברי הקבוצה שמעודד פתיחות ויצירתיות, ומסייע בבניית קשרים בינאישיים.
השימוש בטכניקות של יצירה בתהליך הטיפולי הוא בו־זמנית אמצעי ומטרה – התמודדות ויצירה שזורות זו בזו. היצירתיות בתהליך הטיפולי הפסיכודרמתי היא גם אמצעי לטיפול וגם מטרה בפני עצמה. היצירה משמעה תהליך של התמודדות ולהפך – התמודדות ומצבים מאתגרים דורשים יכולת יצירתית.
