טיפול בתנועה הוא טיפול נפשי המסייע למטופל לחבר בין תחושות גופניות, רגשות ומחשבות. ביסוד הטיפול מונחת התפיסה שהגוף והנפש מצויים בקשר הדוק ומתמיד, ובין השניים מתקיימים יחסי הדדיות קבועים.
תנועת הגוף, הכוללת דפוסי תנועה, מקצבים ומייצב, היא לא רק תופעה גופנית נטו או מבנה צורני, היא מקפלת בתוכה את כל עולמו הפנימי של האדם ומשקפת את מצבו הרגשי. תנועת המטופל משקפת את התפתחותו הנפשית, את זיכרונותיו וכן תפיסות ותבניות של קשרים בינאישיים שהוא יוצר. מצבו הנפשי מוצא ביטוי בולט בתנועת גופו ובמייצבו.
דוגמה בולטת ליחסי הגומלין בין הגוף לנפש מצויה במחלות פסיכוסומאטיות, שבהן מצוקה נפשית מוצאת ביטוי בעיקר באופן גופני. דוגמה נוספת היא התרומה הרבה שיש לתרגול גופני קבוע לבריאות הנפשית.
בשל העובדה שהשפה היא שפה גופנית וקדם ־מילולית, היא מאפשרת גישה לאזורים פחות מודעים בנפשנו.
איך מטפלים?
חשוב להבין שטיפול בתנועה אינו תרגול גופני־מוטורי. הפעילות אינה מובנית, ואין זה שיעור בריקוד. במהלך הטיפול כל תנועה היא לגיטימית. המטפל בתנועה יוצר סביבה המאפשרת למטופל לנוע על פי רצונותיו, צרכיו ודימוייו. למטופל ניתנת ההזדמנות להקשיב לעצמו, לגופו, לרגשות, לתחושות ולזיכרונות המתעוררים בו.
במהלך הטיפול מתנסה המטופל בחקירה תנועתית המאפשרת לו לגלות ולהתיידד עם הסיפור הפנימי המוצפן בגוף ולהבין את המשמעות המזינה את תנועותיו. למטופל נפתחות דרכי גישה לרגשות שיש קושי לבטא במילים, ולגלות בעצמו דרכים חדשות להרגיש ולהתמודד עם חרדות וסבל שהוא נושא עמו במהלך חייו.
בטיפול פרטני ניתן דגש רב על בדיקה עצמית גופנית של המטופל, וכך גם על עולמו הפנימי ועל התהליכים הלא־מודעים שלו. בטיפול הקבוצתי הדגש הוא על הקשר והיחסים בין חברי הקבוצה, על מיקומו של היחיד בתוכה ועל התהליכים הלא־מודעים של המטופל בקבוצת אנשים.
