מחקר וחדשנות

trueבתי חולים > לוינשטיין > דף הבית > מחקר וחדשנות > סנוזילן

סנוזילן

בלב המחלקה לטיפול נמרץ ושיקום ההכרה, שבה משפחות המטופלים שוהות שעות רבות בציפייה לנס ועוטפות באהבה ובדאגה את יקיריהן, תוכלו למצוא חדר מיוחד, שקט ומוגן, המסייע להשגת תגובות משמעותיות מהמטופלים שמרגשות את משפחותיהם.

  • מאת:
  • מאת: הילה לרר, מרפאה בעיסוק ומזית וקס, אחות, המחלקה לטיפול נמרץ ושיקום ההכרה, ביה"ח לוינשטיין

​מדובר במחלקה המטפלת באנשים ששרדו את סכנת המוות, אך עדיין לא שבו להכרה מלאה. במיוחד עבורם הוקם חדר ייחודי, בו הם חווים גירויים סביבתיים, כחלק מהתהליך השיקומי המאתגר שמצפה להם.
החדר נקרא "סנוזילן" (SNOEZELEN), מילה המורכבת משתי מילים בהולנדית – סנופלן, כלומר רחרוח של כלב החוקר דבר מה, ו-דוזלן, שמשמעו לנמנם, להירגע בלי להירדם. הרעיון פותח בשנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי ורהול והולסגה כאמצעי טיפולי עבור אנשים הלוקים בפיגור. זהו חדר טיפולים המכיל מגוון גירויים לכל החושים ובכך יוצר סביבה רב חושית למטופלים.
החדר מאופיין בנייטרליות, הוא חצי מואר, מרופד במזרונים ובעל כניסה ויציאה הדרגתיים על ידי מעבר דרך מסדרון חשוך. למטפל מערכת מתגים בעזרתה יש לו שליטה ובקרה על הפעלת הגירויים. המטפל שואף לאיזון בין הרגעה לעוררות מערכת החושים של המטופל. האיזון בין שני מרכיבים אלו, גורם למערכת העצבים לפעול בצורה מאורגנת ומווסתת. מטופלים שיש להם חסך חושי, כתוצאה מהתרדמת הממושכת, מפתחים רגישות יתר למגע, רעש, ריח, תנועה, גירויים חזותיים ועוד.
מטרות הסנוזילן בין היתר הן ויסות הגירויים שחווה המטופל במטרה לעודד תגובות לאותם הגירויים, תקשורת, הפחתת טונוס שרירים, הנאה ורווחה וכן הלאה.
אמצעי הטיפול בסנוזילן כוללים תמציות ריח, עמוד בועות רוטט, ארגז חול מואר, שטיח אורות, מזרון מים חם, כלי מוזיקה ואמצעים נוספים. גם המטפל מהווה אמצעי טיפול כחלק מהחוויה. הוא מתבונן ואינו יוזם, שולט או דרשני. הוא מכיר את התנהגויות המטופל ומגיב אליו בהתאם, כלומר משקף ומחקה את המטופל.
כל המאושפזים במחלקה לשיקום ההכרה מטופלים בחדר הסנוזילן. הטיפול מותאם באופן אישי להעדפותיו ונטיותיו של כל מטופל ומטופל. הדבר מאפשר מצד אחד רגיעה למטופלים שמצויים בשלב ההתאוששות שמתבטא באי שקט, ומצד שני מעודד תגובות אצל מטופלים פסיביים. חוויה עוצמתית ומרגשת שזכורה במיוחד היא של מטופל שעבר דימום מוחי והיה במצב תגובתיות מינימלית. משפחתו סיפרה שהוא אהב לשיר, אך למרות זאת התקשה להגיב לשירה בחדר עמוס גירויים. בחדר הסנוזילן השקט והמוחשך, כשהושמע לאוזניו פיוט שאהב "אנא בכוח" בטון שקט ורגוע הצליח להקשיב, ולפתע אף הצטרף לשיר שהצליח לגעת בזהות הפנימית שלו.
בימים אלו אנו נמצאים בתחילתו של מחקר בראשות מ"מ מנהלת המחלקה, ד"ר ילנה איידינוב, שמטרתו להוכיח את הערך המוסף של הסנוזילן עבור מטופלים במצבי הכרה חלקיים.
בתוך כל המסע הארוך, הסנוזילן מאפשר רגעים נעימים ונדירים.
ניק ווג'יקיק, מרצה נודע שנולד ללא גפיים אמר כי "אני יודע בוודאות שניסים קורים, אבל רק לאלה הנאחזים בתקווה", ואנו מוצאים את הדרכים להתחבר אליה.

האם תוכן זה היה מועיל?

אני רוצה...

להדפיס

לשלוח בדוא"ל