אבחון זה פותח לראשונה בשנת 1983 על ידי צוות הריפוי בעיסוק של בית החולים לוינשטיין. הרציונאל העומד מאחוריו נסמך על ניסיון הצוות מחד, ועל תיאוריות נוירו-פסיכולוגיות (Luria) והתפתחותיות (Piaget) מאידך.
תהליכים קוגניטיביים התפתחותיים משמשים כבסיס תיאורטי למבנה ותוכן האבחון (Golden, 1984; Inhelder & Piaget, 1964).
האבחון מספק פרופיל ראשוני של היכולות הקוגניטיביות כנקודת מוצא להתערבות בריפוי בעיסוק וכמבחן סינון להערכות נוספות. הוא מחולק לשישה תחומים עיקריים: התמצאות, תפיסה חזותית, תפיסה מרחבית, תכנון תנועה (praxis), ארגון חזותי- מוטורי ותהליכי חשיבה. בתוך כל תחום קיימות מספר מטלות אשר מקודדות על סקלה שבין 1-4/5/8. בצורה זו ניתן לקבל פרופיל כללי וכן פרופיל ספציפי לכל תחום. את האבחון כולו ניתן להעביר ב- 30 – 40 דקות אך לחילופין, ניתן גם לחלקו למספר פגישות כשנדרש וזאת בלי לפגוע באיכות המידע המופק ממנו. (Averbuch, & Katz, 2005).
משנת 1983, נערכו מחקרים רבים שביססו את התוקף והמהימנות של הכלי באוכלוסיות שונות ומול משתנים מגוונים. נמצאו לו בין השאר תוקף מבחין, תוקף אקולוגי, וכן תוקף ניבוי לתפקוד עתידי.
בהמשך פותחו לו גרסאות נוספות:
אבחון זה נפוץ על גרסאותיו השונות בעולם כולו ומשמש להערכה קוגניטיבית ראשונית של מטופלים רבים ומגוונים.
