הכנס השנתי ה-67 של האיגוד הישראלי לרפואה פיזיקלית ושיקום התקיים השנה ב–25-26 בדצמבר ב"אווניו", שבקריית שדה התעופה. בכנס ניתנה במה להצגת עבודות מחקר בתחום השיקום שנעשו במערכות שיקום שונות ברחבי הארץ ושתרמו לקידום הידע המקצועי המתפתח במהרה בשנים האחרונות. לכנס הגיעו רופאים ואנשי שיקום מתחומי הבריאות השונים.
במהלך מושב הפתיחה, הוענק פרס מפעל חיים ע"ש פרופ' חיים רינג ז"ל לפרופ' זאב גרוסוסר ולמלכה איצקוביץ. פרופ' חיים רינג ז"ל, היה מנהל המחלקה לשיקום נוירולוגי ג' בבית החולים לוינשטיין והיה מעמודי התווך של הרפואה השיקומית בארץ ובעולם. הוא עמד בעבר בראש איגוד השיקום בישראל והביאו להישגים רבים, כמו כן, כיהן כנשיא השני של ה- ISPRM - איגוד השיקום העולמי. בשנת 2008 הוא נפטר בטרם עת ממחלה קשה.
פרופ' גרוסוסר ומלכה איצקוביץ זכו לקבל את הפרס ע"ש רינג מידי אירן רינג, אשתו של פרופ' רינג וילדיה וד"ר ירון סחר, יו"ר איגוד השיקום ומנהל המחלקה לשיקום חבלות מוח בבית החולים לוינשטיין.
פרופ' זאב גרוסוסר, מומחה לרפואה פיזיקלית ושיקום, הוא בוגר בית הספר לרפואה של הדסה בירושלים. לבית החולים לוינשטיין הגיע ב-1971 והוביל מחקר וטיפול חדשניים בתחום החבלות המוחיות, שהיה שכוח-אל באותן שנים. מ- 1978 הקים וניהל את המחלקה הראשונה בארץ לשיקום חבלות מוח ובנה את התשתית המקצועית שלה עד לשנת 2008. הוא הכשיר תלמידים רבים ביניהם אחדים שניהלו ומנהלים מחלקת שיקום ברחבי ישראל ופרסם עשרות מחקרים, בעיתונים וספרים, שבהם הציג לראשונה מודל כוללני לטיפול בנפגעי חבלות מוחיות, שעיקרו החזרת החולה לחיים מלאים בקהילה. הוא חבר במערכת העיתון המוביל Brain Injury, כיהן כחבר הנהלת International Rehabilitation Medical Association ויזם את איחוד ארגוני השיקום הבינלאומיים לארגון אחד, ה-ISPRM.
פעילותו הציבורית של פרופ' גרוסוסר הביאה לשינוי גישה לנפגעי חבלות המוח ובזכות מאבקו העקשני, הוכנסו התייחסויות לשינויים קוגניטיביים והתנהגותיים בתקנות משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי. פרופ' גרוסוסר כיהן בתפקידים ציבוריים רבים, ביניהם המקים והיו"ר הראשון של ועדת הערר של המועצה המדעית, חבר במועצת המנהלים ויו"ר ועדת הביקורת של מכון לואיס וחבר במועצה הלאומית לשיקום. כיום הוא מכהן כיו"ר ועדת הלסינקי וכרופא האחראי על ניהול הסיכונים של בית החולים לוינשטיין, מסייע בפעילות המחקרית והמדעית של הרופאים הצעירים ותורם בייעוץ קליני בבית החולים. כמו כן, הוא חבר בוועד החברה להערכת נכות, תפקוד וכושר עבודה של ההסתדרות הרפואית בישראל.
פרופ' גרוסוסר השאיר חותם בכל מקום שבו פעל כל ימיו. כך היה בעבודתו כרופא כללי בקהילה, כרופא וכמנהל מחלקה בבית החולים לוינשטיין, בפעילותו המחקרית והאקדמית, בפעילותו הבין-לאומית, בפעילותו למען הכלל ובפעילותו לשינוי התחיקה וההערכה של נכים לאחר חבלות מוחיות.
מלכה איצקוביץ עסקה כל שנות פעילותה כמרפאה בעיסוק בתחום השיקום (שיקום גריאטרי, שיקום של אנשים אחרי אירוע מוחי ושיקום נפגעי חוט שדרה) ותרמה תרומה משמעותית לקידום השיקום בארץ. היא החלה לעבוד בבית החולים לוינשטיין בשנת 1973, כאשר פצועים רבים ממלחמת יום כיפור הגיעו לשיקום בבית לוינשטיין והיה צורך אמיתי לפתח את תחום השיקום בריפוי בעיסוק.
מלכה עבדה כמרפאה בעיסוק בבית לוינשטיין במשך 42 שנים, תחילה כמרפאה בעיסוק אשר מטפלת במטופלים ובהמשך גם כמרפאה בעיסוק ראשית במחלקת שבץ ובמחלקת שיקום לנפגעי חוט שדרה. החל משנת 1984 קיבלה על עצמה להיות סגנית אחראית הריפוי בעיסוק בלוינשטיין, תפקיד אשר מילאה עד לפרישתה מבית חולים לוינשטיין ב-2015.
במקביל, בכל השנים, איצקוביץ לימדה בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל-אביב קורסים שונים בתחום הריפוי בעיסוק הפיזיקלי וריכזה את התחום הפיזיקלי בתואר הראשון. היא גידלה דורות של סטודנטים אשר השתלבו במסגרות השיקום השונות. היא הובילה והייתה שותפה לפיתוח של כלי אבחון בתחום השיקום. למשל האבחון הקוגניטיבי הידוע LOTCA (Lowenstein Occupational Therapy Cognitive Assessment) והגרסה הגריאטרית של האבחון ה- .LOTCA-G בנוסף, הייתה שותפה מרכזית בפיתוח הגרסה הראשונה, השנייה והשלישית של ה-SCIM Catz-Itzkovich Spinal Cord Independence Measure, ביחד עם פרופ' כ"ץ ופרופ' רינג.
מלכה איצקוביץ ערכה מחקרים רבים בתחום השיקום וביניהם מחקרים רבים לבדיקת תוקף לכלים שפיתחה ופרסמה 31 מאמרים בכתבי עת מובילים בתחום השיקום. לאורך כל השנים היא הייתה שותפה בהנחיית סטודנטים לתואר שני בתחום השיקום והציגה את מחקריה בפורומים ובכנסים מקצועיים בארץ ובעולם. הן אבחון ה LOTCA והן אבחון ה- SCIM שהייתה שותפה לפיתוחם הפכו לכלים מקובלים בשימוש בארץ ובעולם בקרב המטפלים באוכלוסיות של חבלות ראש, אירוע מוחי, נפגעי חוט שדרה ועוד.
